deco-01

הפיות של אמא

הפיות של אמא

שתפו -›

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest

לאמא שלי היה טעם רע. לפחות זה מה שסבתא שלי טרחה להגיד לה כל הזמן.
היא לעולם לא נתנה לה לקנות בגדים בעצמה והיתה משתיקה אותה בכל פעם שהיתה מתמרדת.
"אני לעולם לא אעשה את זה לבנות שלי" אמא שלי החליטה וביצעה. היא אף פעם לא התערבה, היא שיחררה אותנו בחנות הבגדים עם תקציב, יושבת בצד ומסכימה לכל גחמה.
שתי האחיות הגדולות שלי התמרמרו "את אף פעם לא עוזרת לנו" וכתגובה היא היתה תופסת את הראש וחושבת "מה שלא תעשי, את תמיד תצאי לא בסדר".
 איתי היא כבר היתה יותר מנוסה, ובכל פעם שהיינו הולכות לקניות ביחד, היא היתה מספרת לי את אותו הסיפור ומכינה את הקרקע.

"תצרי לעצמך סגנון משלך" היא היתה מעודדת אותי.
ואכן יצרתי, בודאות מוחלטת תמיד ידעתי מה אני אוהבת.
לצערי את הטעם של אמא שלי לא אהבתי, בכל פעם שהיא הראתה לי רכישה חדשה, הייתי מזדעזעת קלות, אבל מיד נזכרתי בסבתא, וגייסתי את כל קישורי המשחק שלי, ונתתי הופעה ראוייה לפרסים של התרשמות. 

רק על דבר אחד הסכמנו בלב שלם, על הפיות שלה. 
אני לא יודעת איך הן נכנסו לחיינו, אולי אחותי הביאה אחת פעם כמתנה. אבל זאת הייתה אהבה ממבט ראשון עבור אמא שלי ומאז כל יום הולדת או חג לא היה לנו בכלל ספק ועוד פיה התווספה לאוסף.
אמא שלי מצאה ענף שבור, היא קראה לו 'הסירה' והעמידה עליו את הפיות. הן הכניסו קלילות לבית, שנטה להיות כבד ומעט דכאוני לעיתים.
מפה לשם הפיצ'פקעס נערמו. אמא שלי סידרה אותם בחבורות, היו את ה'תזמורת'- 4 מלאכים עם כלי נגינה שהיא סידרה במעגל על משטח עץ, משפחת הברווזים, שמעיין הכי אוהבת (כשאנחנו מגיעות לאבא שלי היא מיד תופסת את אחד הברווזונים ואחרי כמה דקות שואלת "איפה אמאשלו-אבאשלו?" ואני מיד מורידה לה מהשידה את שני הגדולים) קיטצ' איום ונורא השתלט לאט לאט על כל השידה, אבל את הפיות תמיד אהבתי. 

כשאמא שלי מתה הפיות נשארו יתומות. "הן שלי" הכרזתי, אבל לא הזזתי אותן ממקומן. לא יכולתי.
השנים עוברות והפיות עדיין שם, מעלות אבק. "מתי את לוקחת אותן?" אבא שלי שואל כל פעם. ואני לא מצליחה לענות.
לפני חודש הגיע יום השנה הרביעי למוות של אמא שלי. הוא הגיע והלך כמו שבא, בלי ציון מיוחד, נעלם לו בין המטלות, התינוק החדש והחופש הגדול.
לקבר אני לא מסוגלת לעלות, בכוונה אני מתעקשת לא לזכור את הדרך בבית הקברות, דרך שמצטמצמת ונהיית צרה עם השנים, כשעוד ועוד קברים מתווספים, דרך לבנה ללא ירק או צל. אני לא מסוגלת לחשוב על אמא שלי במקום העלוב, חסר היחוד הזה.
אז הבנתי שהגיע הזמן, השנה אני אצור לפיות בית.

איך להכין טרריום סוקולנטים

ידעתי שאני רוצה להקיף אותן בירוק ולתת להן גינה אמיתית לשחק בה.

טרריום סוקולנטים

מעיין הייתה שותפה מהרגע הראשון ועזרה לי לבחור את הצמחים. אני רוצה, כמו אמא שלי, שהיא תיצור לעצמה טעם אישי, לצערי הטעם הזה בינתיים כולל הרבה ורוד והלו קיטי, אבל אני מקבלת את זה בהכנעה ומקווה שזה ישתנה.

הדרכה להכנת טרריום של סוקולנטים

בחרדת קודש וידיים רועדות קילפנו את הניירות שבהם עטפנו את הפיות כשהעברנו אותן מהבית של אבא שלי. הנשימה נעתקה לי כל פעם שמעיין עשתה תנועה מסוכנת. "אלו הפיות של סבתא" ניסיתי להסביר,"סבתא שרה", אני אומרת את השם והלב שלי נצבט, כי אני מבינה שהיא לעולם לא תכיר אותה, ולעולם לא נחלוק אליה את אותה האהבה. 

הדרכה להכנת טרריום סוקולנטים

 הנחנו כל פיה במקומה וסגרנו את הכל בתוך החממה. (את החממה אפשר למצוא באיקאה)
אורן הבטיח שהוא יעזור לי לטפל בצמחים, כי למרות הכל אני לא סומכת על עצמי.

הפיות של אמא בטרריום הסוקולנטים
הפיות של אמא בטרריום הסוקולנטים

אני מקווה שהן יהיו מאושרות איתנו.

טרריום סוקולנטים עם פיות במקום שלהם בגינה שלנו

אם אתם יודעים איפה אפשר להשיג עוד פיות כאלו, אני ממש אשמח לדעת.
חוץ מזה כל תגובה תתקבל באהבה. 

גם בשנה שעברה כתבתי על אמא שלי ותוכלו למצוא את זה פה.
וגם בהתחלה התחלה, ותוכלו למצוא את זה פה.

hearts-deco
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מי אני

איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…

חבל שתפספסי משהו

פוסטים נוספים

לנשום, לקבל, לאהוב
יומן מאויר

חשבון נפש

חשבון נפש לקראת יום כיפור, וכלים להתחלת השנה החדשה עם נפש נקייה

להמשך קריאה ››
שוקולד
יומן מאויר

שוקולד

יש ימים שהדבר היחיד שאפשר לעשות זה לאכול שוקולד.העולם רע, אבל השוקולד טוב. הוא מנחם וידידותי. הוא החברה שאת נמנעת מלדבר איתה חודש שלם, אבל כשסוף סוף אתן נפגשות, את נזכרת כמה היא כיפית .אז כשרע ועצוב ובודד, הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לאכול שוקולד…ולקנות שמלה.החיים קשים, אבל שמלה חדשה היא …

להמשך קריאה ››
דייט נייט
יומן מאויר

Date Night

 קבענו דייט נייט השבוע.איזו התרגשות, אנחנו הולכים לחוות את שעות הערב מחוץ לבית.אנחנו מכירים את הערב רק מהספה, לפעמים יוצאים לחוות אותו בגינה.אבל השבוע אנחנו נצא מתחומי הבית, מתחומי השכונה, עד לתל אביב, איזה כיף!בראש אנחנו מעמיסים ציפיות- נתלבש יפה, נלך למסעדה טובה, נשתה מלא, נעשה טיול רומנטי.נתבוסס ברומנטיקה שתבייש …

להמשך קריאה ››

נושאים

עוד באותו נושא

הנה הגיע לו ט"ו בשבט שהוא בודאות החג המגניב מכולם. ועף לי הסכך מרוב רעיונות שבא לי לעשות. אז הכנתי עציץ מתוק בטירוף מאריזות חלב ריקות ומתנות לגננות- עוגה בעציץ וכף עם שוקולד פיצוחים.
את אפרת ליכטנשטאט פגשתי לפני המון שנים, כשהייתי בלוגרית צעירה עם כוכבים בעיניים, והבלוג של אפרת 'אז מה את עושה כל היום?' היה אחד הדברים הכי יפים בסביבה. הנה נוצרה לה ההזדמנות ליצור משהו יחד, יומולדת קרקס, עם מלא רעיונות מרשימים, יצירתיים וממש קלים להכנה. ואפילו יש פרינטבלס להורדה בחינם
רציתי להכניס קצת גלאם לחגיגות הסילבסטר העלובות שלנו, אז הכנתי כמה דברים שבקלי קלות משדרגים את השמפנייה שנשתה בערב. מה הכנתי? כנסו ותרימו כוס שמפנייה
אולי בנושא אחר?

חבל שתפספסי משהו

פשוט הירשמי