deco-01

הקסם של מעיין

הקסם של מעיין

שתפו -›

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest

זה הפורים הראשון של מעיין. טוב, לא בדיוק, היא חוותה כבר פורים, אבל המודעות התחילה רק השנה.
לפני כמה שבועות היא שמעה על הקסם שנוחת על היום המיוחד הזה- יום שבו מרשים להתאפר, יום שבו מרשים למרוח לק, מרשים לאכול ממתקים, מרשים ללבוש את השמלה הגדולה שבארון- יום המותר, פורים.

הזמן עובר בצורה משונה. לגדולים הזמן עובר מהר, לקטנים הזמן עובר לאט.
כל יום מצטרף למניין הימים שבילית על כדור הארץ ותופס את מקומו היחסי.

פורים הגיע בסוף. הודעתי לה ביום שלפני. רציתי ללבות את ההתלהבות הילדותית שלה, אבל בזהירות הורית מפוכחת.
התעוררנו ליום הנכסף, הוא התחיל כמו כל יום- יורדים למטה. אורן כבר סידר את רכבת ארוחת הבוקר על השולחן- חמוציות, דייסה, ביצה מקושקשת.
אבל הדיגדוג התחיל, מעקצץ לו בתוך הבטן. לא יכולתי לחכות שכבר יסתיים החלק הפרוצדורלי ושהקסם סוף סוף ינחת עלינו.

מעיין מתחפשת בפורים הראשון שלה כבוגרת

'בואי כבר' קראתי לה ונסגרנו בתוך החדר. פינטזתי על תסרוקת מסובכת עם סיכות פרחים וקשת כתר, אמא ובת יושבות על המיטה מצחקקות.
בת שלי, ילדה גדולה בת 3 וחצי. קצת מבולבלת בין הדחף שלה להיות גדולה ועצמאית לבין העלבון שגזלנו ממנה את הזכות להיות תינוקת, כשאיתמר נולד.
מה הן הפנטזיות שלי לעומת הנחישות שלה?
'פזור' היא קבעה וכך היה.

מעיים רואה את עצמה מאופרת במראה
מעיין מעדיפה פזור

הלכנו לגן, היא קצת לפני, אני מאחוריה, מצלמת, מסתכלת, מנסה לשמור מרחק כדי לא להכנס לבועת העולם הפנימי שלה .
היא בתוך הקסם ואני מחוצה לו, אני מנסה לא להעלב שלא הוזמנתי, אני מבינה את ערך הדימיון ואני עוזרת לה לשמור עליו ולטפח אותו.
אני לא ילדה יותר, אני אמא, איבדתי את הזכות לאכזבה ולעלבון.
אין לי זכות להתאכזב כשהיא לא מתנהגת כמו שקיוויתי.
אין לי זכות להיעלב כשהיא לא מעריכה את החופש שאני נותנת לה ונלחמת על עוד.
אין לי זכות להפגע כשנתתי את כל מה שהיה לי והיא דורשת עוד ועוד.

מעיין בתוך הקסם הולכת לגן

בפורים הזה הייתי עסוקה בלייצר לה קסם, כל כך עסוקה שנשארתי מרוקנת ועצובה.
אבל כשהתרחקתי קצת, ראיתי שהיא יודעת לייצר לעצמה את הקסם לבד, התפקיד שלי הוא לסמן לה גבולות כדי ששתינו לא נרד מהפסים.
הפורים הבא כבר לא יהיה יום המותר- אלא יום המותר במידה.

 אגב זוכרים את הפוסט הקודם שבו סיפרתי לכם על התחפושת האהובה עליי בכל הזמנים- 'צפון דרום'?!
אז מצאתי תמונה והנה אני- עמוק בתוך הקסם שלי.

אני בגיל 10 בתחפושת הכי נחשקת והכי זכורה- 'צפון דרום'
hearts-deco
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מי אני

איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…

חבל שתפספסי משהו

פוסטים נוספים

ל"ג בעומר באחריות
DIY

ל"ג בעומר באחריות

איך אפשר להפוך את ל"ג בעומר מחג מסוכן ומזהם לסביבתי יותר והרבהיותר בטוח?
הדרכה ליצירת מדורה מקרטונים, מדורות קטנות בתוך עציצים ומתכון ל'סמורס' בייתי בתוך בננה

להמשך קריאה ››
איך לערוך ארוחת ערב רצח
אירוח

ארוחת ערב מסתורית במיוחד

איך עוןרכים ארוחת ערב בלתי נשכחת ומשלבים חידות ורמזים. ארוחת אסקייפ רום, ארוחת ערב רצח.
הדרכות ופרינטבלס ליצירת רמזים וחידות לארוחת ערב רצח.

להמשך קריאה ››
מכתב אישי
יומן מאויר

מכתב אישי

אנחנו לא חברות הרבה זמן, אבל יוצא לי לעקוב אחרי ההישגים שלך.כל כך הרבה הסתכלתי עלייך מלמטה ואת רק התקדמת והתקדמת.לא האמנתי, שאי פעם אוכל להגיע למקום שלך, אבל זה דרבן אותי.היית כמו מגדלור, שמסמן לי את הדרך.עבדתי קשה, השקעתי, התאמצתי והתמקצעתי וזה קרה.עברתי אותך ובהרבה- אני הגעתי לשלב 800 …

להמשך קריאה ››

נושאים

עוד באותו נושא

אני חורשת ספרים ופודאקסטים ברמה אולימפית אז יצרתי רשימה של פודקאסטים סופר ממכרים ומומלצים ואני פה כדי לשתף.
יום האישה 2021 מגיע עם ערכים שונים מאוד מאלו שאנחנו גדלנו עליהם, בפוסט אני סוקרת את הנשים שבאמת נגעו בחיי, אלו שלא מקבלות צלש"ים ורחובות לא נקראים על שמן, אלא רק הערכה אמיתית.
בלוגולדת 4 לבלוג שלי, איך הכל התחיל ולמה?
אולי בנושא אחר?

חבל שתפספסי משהו

פשוט הירשמי