מצאנו חניה קרוב. מעיין התעקשה לסחוב ידית אחת של השקית ואני את השנייה.
ארזנו ברישול את החמוצים והקטשופ, שהתחייבנו להביא.
הרשימה פורסמה לפני שבוע, פתחתי את המייל בשירותים וראיתי את הרשימה הריקה. פתאום בבת אחת מול עיני נתפסו הכלים החד פעמיים והמשקאות הקלים. זנחתי את כל עיסוקיי וקיפצתי את ששת המדרגות בקפיצה אחת, כדי לשים את השם של מעיין ליד החמוצים והקטשופ.
לחצתי 'עדכן' והוקל לי.
נכנסנו דרך השער הפרוץ לרחבת הכורכר, מרחוק מעיין זיהתה חברה ומיד זנחה את השקית, שהיא כל כך התעקשה לעזור לסחוב.
מעיין, החברה ואחותה הקטנה התקדמו יד ביד במהירות ואני נשארתי לבד עם החמוצים והקטשופ.
היא זיהתה את אמא של אחת החברות שלה ומיד רצה לחבק אותה. האמא הסתכלה עליי בחיוך רחב ואני החזרתי לה מבט מבוייש ונבוך בדרך לשולחן האוכל.
הנחתי את החמוצים והקטשופ במקומם והסתכלתי סביב.
בקבוק קאווה נופף לי לשלום, הכרתי לו תודה ואת הכוס שהחזקתי.
שניהם נהיו החברים הכי טובים שלי מיד.
חיפשתי את מעיין במבטי, היא כבר הייתה בראש דיונת חול, מלוכלכת מכף רגל ועד ראש ומאושרת באותה המידה.
נופפתי לה. אז מה עכשיו?!
אני מכירה פה את כולם, אבל מחפשת את החברה הכי טובה שלי.
היא לא פה. היא בלונדון מכינה את הקרקע למעבר.
'איך זה קורה?' אני שואלת את עצמי כבר חודשים. עד שאני מוצאת משפחה, שאני אוהבת בגן ובשכונה הם עוזבים את הארץ.
אני מסתכלת מרחוק על מחצלת המקובלים, הם ההורים עם הילד השני בגן. הם מכירים אחד את השני כבר שנים, אני חדשה לעומתם ויש לי עוד מה להוכיח.
יש את האמהות החרוצות- הן חביבות הגננות. הן מסדרות, חותכות, מארגנות ודואגות. אבל אני כבר בכוס השנייה של הקאווה והאנרגיה הזאת לא מתאימה לי. (ביניינו גם לפני הכוס הראשונה היא לא בדיוק התאימה)
אני מתיישבת על מחצלת הדחויים, היא גדולה וריקה. שתי אמהות תופסות פינות מנוגדות ושקטות. הן נראות נחמדות, אבל אף פעם לא מוציאות מילה.
מעיין חוזרת. מראש הדיונה היא קלטה בחושי הילדה המחודדים שלה את שקית המרשמלו נפתחת. היא עומדת לידי מלאת בוץ- 'איך היא הצליחה להרטב?' אני מנסה לפענח בזמן שאני מחממת לה את שיפוד המרשמלו מעל האש.
היא יושבת לידי עכשיו, מנשנשת את השאריות שנדבקו לשיפוד ומחשבת איך היא תצליח להוציא ממני את המרשמלו הבא ופיסת עוגת שוקולד.
'איזה כיף שהיא חזרה ואני כבר לא לבד' אני חושבת וגם 'אני בת 38, אז למה אני מרגישה כמו בת 5?'
אז איך היה ל"ג בעומר שלכם?
תראו קצת אהבה למטה בתגובות.
ל"ג בעומר בגן
- מאי 15, 2017

שתפו -›
אפשר לשתף אותו הלאה:
כאן זה המקום :)

איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…
חבל שתפספסי משהו
פוסטים נוספים
מתכון לפסטה קיצית- טרי ובריא
יום שישי בצהריים, הגבר שלי חוזר מהים, הוא גלש כל הבוקר. הוא עייף ומרוצה.מוריס תופס את תפקידו ככלב שמירה, הוא רוצה להראות לנו שהוא מאוד חשוב, אז הוא נובח על השער הפתוח ומאבטח את הכניסה.הגבר שלי כל כך עייף וכל כך מרוצה, שהוא לא טורח להתעצבן.אני והילדה נרדמנו מחובקות על …
מי שמביט בי מלפנים: 4 מסכות לפורים
פורים מתקרב, אי אפשר לטעות בזה. איך יודעים?
החנויות מוצפות בתחפושות. הם מתכוננים חודש מראש, הם כבר למודי ניסיון, לא כמו שאני הייתי בשנה שעברה.
חנוכת בית
מה עושים עם הילדים בבית? 3 פעילויות עם אריזות ריקות של מעדן ילדים.
איך מכינים קקטוסים מנייר, איך יוצרים משחק דיג ומשחק מבוך מחוטים.