deco-01

יותר טוב מזה

שתפו -›

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest

אני יושבת על המיטה מאחורי אמא שלי, הרגליים שלי לא מגיעות לרצפה ואני מנפנפת אותן בעצבנות. משעמם לי, סיימתי להתלבש, גם אמא. אבל היא בדיוק התיישבה מול שולחן האיפור, הציתה סיגריה, שלפה מהמגירה האסורה את תיק האיפור וצללה לעולם שכולו שלה.
ברקע הקול של אלכס אנסקי מרגיע ומלטף.
אמא, מרוכזת ברגע ובעצמה מתכופפת אל המראה, ביד אחת היא מתקנת שוב ושוב את שכבות הרימל, צובעת ומפרידה את הריסים וביד השניה היא מותחת את העפעף ומחזיקה את הסיגריה הבוערת.

אני בוחנת בקפידה את כל שלבי הטקס היומי, עד שהיא מסיימת אבל לא קמה.
שקט! היא מביטה בעצמה, ממסגרת את הפנים עם שתי ידיה ומותחת את העור שהתחיל להתדלדל.
היא מנסה לזהות במראה את האישה היפה והצעירה שהיתה שם פעם.
יופי הוא נכס יקר שניתן להעריך רק כשמתחיל לדהות.

״נו טוב, יותר טוב מזה זה כבר לא יהיה״ היא אומרת, לוקחת שאיפה מהסיגריה, קמה בחדות ועוזבת את המראה.

אני לא מתאפרת. אבל אני מותקפת כל יום על ידי המראה באמבטיה. אני מתפשטת ומיד מכניסה את הבטן. העיניים מזהות קמטוטים קטנים שהלידות העניקו לי ואני מפנה מיד את המבט, עוברת הלאה וממשיכה בויה דלורוזה.
אני מרימה ידנית את החזה למקום מושבו ההיסטורי וכשאני עוזבת הוא חוזר בהתרסה למקומו הנוכחי.
אני מותחת צוואר ומכווצת עיניים, מחליקה בעזרת אופטיקה רעה את הקמטוטים והכתמים שפולשים לפנים שלי.
אני מביטה איזה זמן בתקווה לאהוב ולקבל את מה שאני רואה ואז מגיעה להבנה שאותי היא מעט מנחמת-
״יאללה, יותר טוב מזה זה כבר לא יהיה״, אני מפנה את המבט בחדות ועוזבת את המראה.


אני  קצת רועדת מהחשיפה האינטימית, אבל אלו תמונות שצילמתי בקורס צילום עם אביטל אנגל, אני חושבת שהן מושלמות פה, מקווה שתאהבו אותן.


לרגל יום האישה החלטתי לפצוח במסורת ולשאול את עצמי 'מה זה להיות אישה?'
מושג שמשתנה ומתפתח כל תקופת חיים.
אז נכון להיום להיות אישה מבחינתי זה כמו להיות לוליין בקרקס- עוד ועוד כדורים נזרקים לאוויר ואני רק מנסה שהם לא יתרסקו על הרצפה או יפגעו לי בראש, כל זאת עם חיוך גדול שאני מקווה שמסתיר את הזיעה ואת העובדה שאני בעצם ילדה בתחפושת.
אז מה זה להיות אישה בעיניכן?

hearts-deco
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אני

איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…

חבל שתפספסי משהו

פוסטים נוספים

שפעת
יומן מאויר

שפעת

שוב התעוררתי עם כאב גרון ונזלץ, ואני בלחץ!הגבר שלי עוד לא הבריא לגמרי מהשפעת שלו, לטענתו הוא 70% בריא. השפעת שלו היתה השפעת שלי לפני שבועיים. החודש הייתי בריאה שבוע אחד ושמתי לב שאני בריאה רק אחרי שלושה ימים. אז חגגתי בהתנשאות על המחלה שלו. הוא לא מרשים אותי ולא …

להמשך קריאה ››
טרנינג
יומן מאויר

טרנינג

אני הכי אוהבת להתלבש יפה, הבעיה היחידה היא, שלא יצאתי מהטרנינג כבר שנה וחצי.יש לי שלושה זוגות מכנסיים שעובדים קשה ,בזמן שכל הבגדים היפים שאספתי כל חיי נחים מנוחת עד בארון. כל חודש אני מתמלאת תשוקה לבגדים ויוצאת לשופינג מלאת השראה ואנרגיות.אני עוברת בין החנויות, מלטפת את השמלות היפות שאני רוצה …

להמשך קריאה ››
האוצרות של אבא ואמא
כללי

האוצרות של אבא ואמא

מכירת חיסול של האוצרות של ההורים שלי

להמשך קריאה ››

נושאים

עוד באותו נושא

יום האישה 2021 מגיע עם ערכים שונים מאוד מאלו שאנחנו גדלנו עליהם, בפוסט אני סוקרת את הנשים שבאמת נגעו בחיי, אלו שלא מקבלות צלש"ים ורחובות לא נקראים על שמן, אלא רק הערכה אמיתית.
בלוגולדת 4 לבלוג שלי, איך הכל התחיל ולמה?
סיפור טיול גיל 40 למרוקו, הריאדים היפים, גלמפינג בסהרה, הכיכרות וכל מה שצריך בטיול מושקע ויפה במרוקו
אולי בנושא אחר?

חבל שתפספסי משהו

פשוט הירשמי