deco-01

יותר טוב מזה

שתפו -›

אני יושבת על המיטה מאחורי אמא שלי, הרגליים שלי לא מגיעות לרצפה ואני מנפנפת אותן בעצבנות. משעמם לי, סיימתי להתלבש, גם אמא. אבל היא בדיוק התיישבה מול שולחן האיפור, הציתה סיגריה, שלפה מהמגירה האסורה את תיק האיפור וצללה לעולם שכולו שלה.
ברקע הקול של אלכס אנסקי מרגיע ומלטף.
אמא, מרוכזת ברגע ובעצמה מתכופפת אל המראה, ביד אחת היא מתקנת שוב ושוב את שכבות הרימל, צובעת ומפרידה את הריסים וביד השניה היא מותחת את העפעף ומחזיקה את הסיגריה הבוערת.

אני בוחנת בקפידה את כל שלבי הטקס היומי, עד שהיא מסיימת אבל לא קמה.
שקט! היא מביטה בעצמה, ממסגרת את הפנים עם שתי ידיה ומותחת את העור שהתחיל להתדלדל.
היא מנסה לזהות במראה את האישה היפה והצעירה שהיתה שם פעם.
יופי הוא נכס יקר שניתן להעריך רק כשמתחיל לדהות.

״נו טוב, יותר טוב מזה זה כבר לא יהיה״ היא אומרת, לוקחת שאיפה מהסיגריה, קמה בחדות ועוזבת את המראה.

אני לא מתאפרת. אבל אני מותקפת כל יום על ידי המראה באמבטיה. אני מתפשטת ומיד מכניסה את הבטן. העיניים מזהות קמטוטים קטנים שהלידות העניקו לי ואני מפנה מיד את המבט, עוברת הלאה וממשיכה בויה דלורוזה.
אני מרימה ידנית את החזה למקום מושבו ההיסטורי וכשאני עוזבת הוא חוזר בהתרסה למקומו הנוכחי.
אני מותחת צוואר ומכווצת עיניים, מחליקה בעזרת אופטיקה רעה את הקמטוטים והכתמים שפולשים לפנים שלי.
אני מביטה איזה זמן בתקווה לאהוב ולקבל את מה שאני רואה ואז מגיעה להבנה שאותי היא מעט מנחמת-
״יאללה, יותר טוב מזה זה כבר לא יהיה״, אני מפנה את המבט בחדות ועוזבת את המראה.


אני  קצת רועדת מהחשיפה האינטימית, אבל אלו תמונות שצילמתי בקורס צילום עם אביטל אנגל, אני חושבת שהן מושלמות פה, מקווה שתאהבו אותן.


לרגל יום האישה החלטתי לפצוח במסורת ולשאול את עצמי 'מה זה להיות אישה?'
מושג שמשתנה ומתפתח כל תקופת חיים.
אז נכון להיום להיות אישה מבחינתי זה כמו להיות לוליין בקרקס- עוד ועוד כדורים נזרקים לאוויר ואני רק מנסה שהם לא יתרסקו על הרצפה או יפגעו לי בראש, כל זאת עם חיוך גדול שאני מקווה שמסתיר את הזיעה ואת העובדה שאני בעצם ילדה בתחפושת.
אז מה זה להיות אישה בעיניכן?

hearts-deco
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אני

איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…

חבל שתפספסי משהו

פוסטים נוספים

אור גדול ומעוצב החנוכיות הכי יפות בסביבה ואחת שתכינו בעצמכם
DIY

אור גדול ומעוצב- החנוכיות הכי יפות בסביבה ואחת שתכינו בעצמכם

זה תמיד אותו הסיפור, מגיעים לחנוכה ואז נזכרים שאין חנוכייה. אז אין חשש אספתי כאן את החנוכיות הכי יפות ומעוצבות לרכישה ואפילו הכנתי הדרכה לחנוכיה מקורית לחנוכה 2021.
להמשך קריאה ››
הבית שלנו
יומן מאויר

הבית שלנו

עוד מעט הבית שלנו יהיה מוכן.אנחנו קנינו אותו לפני המון זמן ומשפצים המון זמן וחולמים עליו המון המון זמן.אנחנו מתכננים את החיים שיהיו לנו שם.שם רצף המחלות שלנו יפסק ונהיה סוף סוף בריאים.כי שם אנחנו נהיה ספורטיביים, נעשה הליכות בים ונשחק סקווש.שם אנחנו נאכל טוב ונבשל אוכל טרי ובריא כל ...
להמשך קריאה ››
מימונה 2016
יומן מאויר

אפשר עוד מופלטה? חוקי המתארח במימונה

הפסח בפתח ובסופו אירוע אקזוטי ונפלא (במיוחד לאשכנזיה כמוני), אחרי שחוצים את מדבר המצות ומבקעים את ים הגפילטע פיש מגיעים לארץ המובטחת של המימונה- ערב נפלא של צהלולים, מתוקים, ריקודים ועוד קצת מתוקים.השנה החלטתי שאני מארגנת לעצמי הזמנה למימונה, הגיע הזמן שאני אחווה ולא רק אפנטז עליה.אז נפגשתי עם חברה ...
להמשך קריאה ››

נושאים

עוד באותו נושא

אני חורשת ספרים ופודאקסטים ברמה אולימפית אז יצרתי רשימה של פודקאסטים סופר ממכרים ומומלצים ואני פה כדי לשתף.
יום האישה 2021 מגיע עם ערכים שונים מאוד מאלו שאנחנו גדלנו עליהם, בפוסט אני סוקרת את הנשים שבאמת נגעו בחיי, אלו שלא מקבלות צלש"ים ורחובות לא נקראים על שמן, אלא רק הערכה אמיתית.
בלוגולדת 4 לבלוג שלי, איך הכל התחיל ולמה?
אולי בנושא אחר?

חבל שתפספסי משהו

פשוט הירשמי