deco-01

מסורות חדשות

new traditions

שתפו -›

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest


"זה החג האחרון שלו איתנו" אמרתי לאורן.
"תפסיקי להספיד אותו!" הוא מיד התעצבן עליי.
שתקתי בעצב, כי המחשבה לא מרפה ממני.

אבא שלי עוזב אותנו, הוא עושה את זה לאט לאט, כל יום חלק אחר ממנו נעלם.
אמא שלי עשתה את זה בבת אחת- יציאה כואבת ודרמטית. והוא מתנדף לאיטו עם הרוח.
בגלל זה החג היה חשוב במיוחד, בפעם האחרונה להרגיש את הילדות שלנו, לפני שתעלם, את המסורות שלנו כמשפחה, כשאבא היה חזק ושלט על הכל מכסאו בראש השולחן והריחות של התבשילים של אמא מילאו את הבית.
 

אחותי היא מייצרת ושומרת המסורות המשפחתית.
היא מנסה לצקת משמעויות לתוך כל חג, אפילו שהן לא היו נוכחות במסורת המשפחתית החילונית שלנו.
והיא זו שמנסה לשחזר ולשמר את המאכלים של אמא.
 

אני תמיד הייתי הילדה הקטנה ה'מזיניק'. כבר לא! האחריות שלקחתי על הטיפול באבא גורמת לי להשמיע את קולי ולרצות להראות.
אז לבשל אני לא יודעת, זה התפקיד של אורן, אבל לקשט כן.
אז הגעתי מוקדם, סחבתי שקית גדולה של איקאה, מלאה באביזרים לכל ההפקות שאני עושה.
טיפסתי על השולחן שהצבנו בחוץ, תליתי עששיות וקישוטי נייר, קטפתי ענפים ופרחים מהחצר והדלקתי נרות.
כשאחותי הגיעה, סוחבת את הסירים הגדולים, קיוויתי שתראה את השולחן ותגיד "וואו", אבל היא הייתה טרודה באירגון התבשילים ו'סדר ראש השנה'.
בסוף כבר לא התאפקתי ושאלתי אותה "נו? איך השולחן?"
ועצם השאלה גרמה לי להרגיש (כמו תמיד) כילדה הקטנה שהייתי, שרודפת אחריה עד לדלת חדרה שנטרקה בפניי.

אבא הושב, קצת מבולבל, בראש השולחן.
הסתכלתי עליו, הוא נראה כמו מלך זקן, משולל מכל חובותיו, רק זכות טקסית אחת נשארה לו-לקרוא להרמת כוסית החג.
לאחר מכן גיסי לקח את המושכות וניהל את סדר ראש השנה בזמן שאנחנו יושבים, מעט נבוכים, מעט משועשעים, מנסים להגיד 'אמן' במקומות הנכונים ולאמץ את המסורות שהוא מביא איתו.

כשהגיע תור המנה הראשונה, הגפילטע (אצלנו קוראים לו פלשה פיש) נשכח במטבח בזמן שאורן חילק מנות גדושות מסביצ'ה עם רימונים ומנגו שהכין.

אני לא יודעת אם  נזכה לחגוג עוד חג אצל אבא שלי.
הילדות שלי נעלמת, חלק מהמסורות שהנחילו ההורים שלי יעלמו איתה, חלק ישארו לעד ולהן יתווספו מסורות חדשות.
אני רק מקווה שנמשיך לחגוג ביחד.


אז גפילטע פיש וכבד קצוץ לא היו, אבל הסביצ'ה של אורן עשתה לי את הארוחה, לא יכולנו להפסיק לאכול אותה, רוצים מתכון?
חוץ מזה איך היה החג שלכם?
מוזמנים לכתוב לי ממש פה למטה בתגובות.
שנה נפלאה וחגים שמחים

hearts-deco
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אני

איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…

חבל שתפספסי משהו

פוסטים נוספים

מתלה בוהו שיק
DIY

מתלה בוהו שיק בצ'יק

אחרי שיטוטים בפינטרסט התחלתי להתאהב ברעיון, אני לא בדיוק יודעת איך לקרוא לו חוץ מקישוטי בוהו-שיק לקיר. למה? ככה!

להמשך קריאה ››
צלחת הפנקייקים של אורן
מתכונים

בית הפנקייק המקורי של אורן- מתכונים לשני סוגי פנקייקים בריאים וממרחים תואמים

בשעה 19:00 בכל ערב הטלוויזיה  נכבית, ואני מעבירה את הילדה לשולחן האוכל. כל היום חשבתי 'מה לעזאזל היא תאכל?' חיפשתי מתכונים, שיהיו בריאים וטובים, אני קונה מצרכים, מבשלת ומגישה צלחת מלאה כל טוב, אהבה ותקווה. בלב אני יודעת שהמאמצים חסרי תוכלת, והסוף ידוע מראש- היא מסתכלת עליי מאוכזבת, דוחה את הצלחת ביד מהירה …

להמשך קריאה ››
רשמים מהסערה
יומן מאויר

רשמים מהסערה

יש לי חרדת אחה"צ, אני חייבת תמיד לדעת מראש מה התכניות שלנו אחרי הגן.אני מארגנת לו"ז שבועי צפוף-מאוזן בפעילויות חוץ ופנים, משפחה וחברים, ואני נרגעת.בגלל הסערה המדוברת תכננתי אחה"צ משפחתי בבית, אבל לא את הפסקת החשמל.באופן טבעי מצאנו את עצמנו מקובצים משפחתית מסביב לקמין.זה הרגיש נכון וטבעי. משהו עמוק וקדום …

להמשך קריאה ››

נושאים

עוד באותו נושא

יום האישה 2021 מגיע עם ערכים שונים מאוד מאלו שאנחנו גדלנו עליהם, בפוסט אני סוקרת את הנשים שבאמת נגעו בחיי, אלו שלא מקבלות צלש"ים ורחובות לא נקראים על שמן, אלא רק הערכה אמיתית.
בלוגולדת 4 לבלוג שלי, איך הכל התחיל ולמה?
סיפור טיול גיל 40 למרוקו, הריאדים היפים, גלמפינג בסהרה, הכיכרות וכל מה שצריך בטיול מושקע ויפה במרוקו
אולי בנושא אחר?

חבל שתפספסי משהו

פשוט הירשמי