מסורות חדשות

"זה החג האחרון שלו איתנו" אמרתי לאורן.
"תפסיקי להספיד אותו!" הוא מיד התעצבן עליי.
שתקתי בעצב, כי המחשבה לא מרפה ממני.

אבא שלי עוזב אותנו, הוא עושה את זה לאט לאט, כל יום חלק אחר ממנו נעלם.
אמא שלי עשתה את זה בבת אחת- יציאה כואבת ודרמטית. והוא מתנדף לאיטו עם הרוח.
בגלל זה החג היה חשוב במיוחד, בפעם האחרונה להרגיש את הילדות שלנו, לפני שתעלם, את המסורות שלנו כמשפחה, כשאבא היה חזק ושלט על הכל מכסאו בראש השולחן והריחות של התבשילים של אמא מילאו את הבית.
 

אחותי היא מייצרת ושומרת המסורות המשפחתית.
היא מנסה לצקת משמעויות לתוך כל חג, אפילו שהן לא היו נוכחות במסורת המשפחתית החילונית שלנו.
והיא זו שמנסה לשחזר ולשמר את המאכלים של אמא.
 

אני תמיד הייתי הילדה הקטנה ה'מזיניק'. כבר לא! האחריות שלקחתי על הטיפול באבא גורמת לי להשמיע את קולי ולרצות להראות.
אז לבשל אני לא יודעת, זה התפקיד של אורן, אבל לקשט כן.
אז הגעתי מוקדם, סחבתי שקית גדולה של איקאה, מלאה באביזרים לכל ההפקות שאני עושה.
טיפסתי על השולחן שהצבנו בחוץ, תליתי עששיות וקישוטי נייר, קטפתי ענפים ופרחים מהחצר והדלקתי נרות.
כשאחותי הגיעה, סוחבת את הסירים הגדולים, קיוויתי שתראה את השולחן ותגיד "וואו", אבל היא הייתה טרודה באירגון התבשילים ו'סדר ראש השנה'.
בסוף כבר לא התאפקתי ושאלתי אותה "נו? איך השולחן?"
ועצם השאלה גרמה לי להרגיש (כמו תמיד) כילדה הקטנה שהייתי, שרודפת אחריה עד לדלת חדרה שנטרקה בפניי.

אבא הושב, קצת מבולבל, בראש השולחן.
הסתכלתי עליו, הוא נראה כמו מלך זקן, משולל מכל חובותיו, רק זכות טקסית אחת נשארה לו-לקרוא להרמת כוסית החג.
לאחר מכן גיסי לקח את המושכות וניהל את סדר ראש השנה בזמן שאנחנו יושבים, מעט נבוכים, מעט משועשעים, מנסים להגיד 'אמן' במקומות הנכונים ולאמץ את המסורות שהוא מביא איתו.

כשהגיע תור המנה הראשונה, הגפילטע (אצלנו קוראים לו פלשה פיש) נשכח במטבח בזמן שאורן חילק מנות גדושות מסביצ'ה עם רימונים ומנגו שהכין.

אני לא יודעת אם  נזכה לחגוג עוד חג אצל אבא שלי.
הילדות שלי נעלמת, חלק מהמסורות שהנחילו ההורים שלי יעלמו איתה, חלק ישארו לעד ולהן יתווספו מסורות חדשות.
אני רק מקווה שנמשיך לחגוג ביחד.

אז גפילטע פיש וכבד קצוץ לא היו, אבל הסביצ'ה של אורן עשתה לי את הארוחה, לא יכולנו להפסיק לאכול אותה, רוצים מתכון?
חוץ מזה איך היה החג שלכם?
מוזמנים לכתוב לי ממש פה למטה בתגובות.
שנה נפלאה וחגים שמחים