deco-01

להיות בשקט

in the quiet

שתפו -›

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest

 

להיות בשקט, איור שלנו במקום הכי שקט

אנחנו עכשיו בשקט.
שנינו יושבים וצופים על המכתש הגדול, השמש משזפת אותנו ואנחנו סוף סוף נרגעים.
אני מסתכלת על המרחבים הלוהטים מתחתנו, "כמה זר ומוזר המקום הזה" אני חושבת.
"בטח החיות שגרות כאן רעות וקשות, מי יכול לשרוד במקום כזה?"
"פעם היה פה ים טתיס" אורן אומר, הוא חוזר איתי מיליוני שנים אחורה, מספר לי על יבשות גדולות, לוחות טקטוניים ותהליכים איטיים.
אני מביטה על החור הגדול ובבת אחת הוא מתמלא במים. חיות משונות ונפלאות ממשיכות בחייהן כאילו לא עזבו את המקום הזה מעולם.
הן שוחות בים הענק שנפרש לפני, מקיימות מערכת אקולוגית מושלמת, בלי אידיאולוגיות מסובכות, דת, או פוליטיקה.
אוכל, נאכל, חי , מת- פשוט.

"יש טיול גמלים לפטרה" אורן מקריא מתוך דף רשימת הפעילויות של המלון.
בבת אחת ים טתיס מתייבש, כל היצורים נסחפים ומתאבנים בדפנות.
לוחות טקטוניים זזו, החום והאבק חזרו ואנחנו עכשיו על גמל בין נקיקי סלע גדולים ואדומים, הדרך מתפתלת והנה העיר החצובה באבן נגלית לפניינו.
אני עוצמת את העיניים ומרגישה את הקור והאבק בן אלפי השנים שמשתחרר מתוך החדרים האפלים בארמונות הסלע, מזמין אותי להכנס פנימה ולראות את האנשים שחיו ושגשגו פה פעם עד שהגיעו אידיאולוגיות מסובכות, דתות ופוליטיקות.
 

אני פותחת עיניים ויעל מדברית מסתכלת עליי.
"שלום" היא אומרת, בלי פחד, רק סקרנות "את לא מפה!" היא מצהירה.
"לא" אני אומרת, "אני מרחוק, איפה שרועש וצפוף, קשה לנשום או לחשוב מרוב אידיאולוגיות מסובכות, דת ופוליטיקה"
"אני מפה" היא אומרת "מהשקט".
אנחנו ממשיכות להביט אחת על השנייה, מסוקרנות, מנסות לדמיין את החיים השונים במקומות השונים.
בסוף היא ממשיכה הלאה בלי מילים, אל קצה הצוק, לתוך השקט.

אני מסתכלת על אורן, אני רואה אותו…תמיד (!) אבל הפעם דרך משקפי השקט.
כמה שהוא יפה!
אהוב יקר, נשמה של בדואי עם עיניים של ים.
כמה שאני אוהבת להיות איתו…בשקט.

אחרי יום ממש קצר בשקט חזרנו הביתה, אני חייבת לאמר שהוא עדיין קצת שורה עלינו.
ואז גיליתי שאורן צילם אותי מלא ואין לי שום תמונה שלו, אז אמנם אני כמעט ולא מסתובבת עם האייפון שלי ונוטה לא כל כך לצלם, אבל זו דרכי לתעד אותנו.
אני מקווה שזה תמיד יחזיר אותנו לטעם ולהרגשה של המדבר.

גם אתם הצלחתם להיות קצת בשקט?
ספרו לי על החוויה הכי כיפית שלכם בקיץ, ובכלל כל תגובה ממש פה למטה תתקבל באהבה.

hearts-deco
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אני

איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…

חבל שתפספסי משהו

פוסטים נוספים

שבוע הספר 2016
כללי

שבוע הספר 2016- 5 בלוגריות ממליצות על ספרי הורים וילדים

המלצות לספרי ילדים, קלאסיקות עם איורים מיוחדים במינם

להמשך קריאה ››
הכי טוב שאפשר
יומן מאויר

הכי טוב

ברוב התחומים אני מחשיבה את עצמי כ'לא מספיק טובה', חוץ מבאמהות.אני מרגישה, שאני אמא סבלנית ואוהבת, אני מפנה אליה את כל האנרגיות שלי ונשארת קשובה אליה. עד שנגמר לי, ואני מרגישה רוויה לגמרי על סף פיצוץ.לפעמים זה בדיוק ברגעים, שהיא צריכה אותי הכי הרבהואני נורא מאוכזבת מעצמי.אני מדמיינת שהיא באה אליי, …

להמשך קריאה ››
קוקטיילים ליום העצמאות
אירוח

איך להכין קוקטיילים מושקעים ומדליקים ליום העצמאות 2017

איך נתבל את יום העצמאות עם קוקטיילים קייציים וכיפיים וקישוטי קשים ציוניים במיוחד להורדה בחינם מהאתר

להמשך קריאה ››

נושאים

עוד באותו נושא

יום האישה 2021 מגיע עם ערכים שונים מאוד מאלו שאנחנו גדלנו עליהם, בפוסט אני סוקרת את הנשים שבאמת נגעו בחיי, אלו שלא מקבלות צלש"ים ורחובות לא נקראים על שמן, אלא רק הערכה אמיתית.
בלוגולדת 4 לבלוג שלי, איך הכל התחיל ולמה?
סיפור טיול גיל 40 למרוקו, הריאדים היפים, גלמפינג בסהרה, הכיכרות וכל מה שצריך בטיול מושקע ויפה במרוקו
אולי בנושא אחר?

חבל שתפספסי משהו

פשוט הירשמי