deco-01

חשבון נפש

לנשום, לקבל, לאהוב

שתפו -›

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
איור של ישרף העולם

כבר כמה שבועות שאני מסתובבת עם תחושת 'שישרף העולם'. לא טוב לי וזה כנראה באשמת כולם!
בכולם אני מוצאת מגרעות איומות שמאיימות על היחסים ביניינו.
אני מסתובבת עם פחית בנזין ביד, ואני שופכת על כל גשר שאני רואה, שיהיה ספוג טוב טוב לרגע שאני ארצה לזרוק גפרור.

"אבל מה כל כך רע לך בחיים?" אורן שואל אותי נעלב.
הוא בנה לנו מגדל שן והוא מתענג על כל רגע ולא מבין איך אני לא.
ואני דווקא כן…בהתחלה.
הכל טוב במגדל שן- יפה, נעים ונוח, כל כך נוח ששוכחים איך לצאת ממנו.
ופתאום משהו חסר לי, בדידות וניתוק מתחילים להתגנב פנימה.
מה עושים? מכיוון שאני לא יודעת לדבר, אני מחכה…שאורן ישים לב, שהחברות ישימו לב, שהמשפחה…
כשזה לא קורה, אני מרגישה שקופה, שלא רואים אותי ולא מבינים אותי.
אז אני נסגרת עוד יותר בתוך הבועה שלי, עם 'שעה היסטורית' ו'קאנדי קראש' שום דבר לא יכול לגעת בי.
ואני שוכחת לאט לאט איך לגעת באחרים.

ואז מגיע ראש השנה, וצריך לעשות מה שצריך לעשות.
אני מתקשרת לאנשים, שאני אוהבת (אני בספק אם הם יודעים שאני אוהבת אותם), כמו מכונה לא משומנת, חורקת, מעלה עשן אני מתחילה לתקשר, מתחילה לגעת, מתחילה לצאת מהבועה.

ערב ראש השנה עם המשפחה תמיד מקור לפחד מסויים, הסיטואציה עלולה להיות נפיצה. אבל הפעם הדיבור קולח, במשפחה של אילמים מתחילים לדבר בנוחות ובקלילות, ותחושת אופטימיות מציפה אותי.
ולמחרת, כשהילדה מטילה עלינו את כל כובד משקלה, סיגל מגיעה, מביאה איתה את הקסם הקליל שלה, הנעימות ובריזה ששוברת את החום והלחות.
אנחנו יושבים בגינה, הילדה משחקת ואנחנו נרגעים לנו עם השמיים הכחולים, ואני מרגישה שהיא שותפה, וזה כל מה שרציתי, שהיא תהיה חלק מהמשפחה.

כשיש לי סוף סוף רגע לבד, אני נשארת בחוץ, לא בורחת לטלוויזיה או למחשב, נהנית מהבריזה, מתמסרת לשינוי האקלים ומתחילה להרגיש.
קודם את הלב, הוא בתוך אגרוף קפוץ כבר הרבה זמן, הגיע הזמן לשחרר.
ואז את הריאות, לא נשמתי שבועות ואני ממלאת אותן באוויר.
הגיע הזמן לשינוי, להזכר מי אני, להפסיק לפחד, להפסיק להאשים ולאהוב גם אם הייתי רוצה שיאהבו אותי יותר ( או אחרת).

לנשום, לקבל, לאהוב, איור
hearts-deco
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אני

אני נועה קליין, בעבר מעצבת אופנה, בהווה בעיקר אמא של מעיין ובת זוג של אורן, ובעתיד מי יודע. החלום שלי היה להקיף את עצמי ביופי וסטייל והבלוג הוא המקום והסיבה ליצירה.
אני מזמינה אתכם להכנס ולצלול לתוך העולם שלי ואני מקווה שתאהבו אותו כמוני.

חבל שתפספסי משהו

פוסטים נוספים

2 טירות מחומר אחד מדליק
DIY

שתי טירות מחומר אחד מדליק

מה עושים עם הילדים בחופש, שני רעיונות לפעילויות עם הילדים. הדרכות לבניית טירות מקרטון, טירת משחק גדולה וטירת צעצוע עם בובות מגלילי נייר טואלט.

להמשך קריאה ››
circus theme birthday party
אירוח

עוד מסיבת פרידה- איך לערוך מסיבת קרקס

כל הרעיונות למסיבת קרקס מושלמת, איך לעצב את שולחן הפינוקים, מה להגיש ומתכונים בריאים לעוגה

להמשך קריאה ››
DIY

הגינה המקסיקנית שלי

'SUMMER IS COMMING!'רוחות חמסין מאיימות עלינו, הקיץ בדרך! יש שיגרסו שהוא כבר פה, אבל עדיין לא הזעתי כמו שצריך, קיללתי את הלחות או התגעגעתי לגשם, אז מבחינתי הוא נשאר בגדר איום.אבל אל תטעו או תתפסו לשאננות-'SUMMER IS COMMING!'וכשהוא בא, החופש הגדול מתחיל להעיק עוד טיפה יותר, צריך להתחבא בשעות השמש בבית …

להמשך קריאה ››

נושאים

עוד באותו נושא

בלוגולדת 4 לבלוג שלי, איך הכל התחיל ולמה?
סיפור טיול גיל 40 למרוקו, הריאדים היפים, גלמפינג בסהרה, הכיכרות וכל מה שצריך בטיול מושקע ויפה במרוקו
איך מרדימים ילדים בלילה ואיזה סיפורים אני מספרת לילדה שלי
אולי בנושא אחר?

חבל שתפספסי משהו

פשוט הירשמי