deco-01

חשבון נפש

לנשום, לקבל, לאהוב

שתפו -›

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
איור של ישרף העולם

כבר כמה שבועות שאני מסתובבת עם תחושת 'שישרף העולם'. לא טוב לי וזה כנראה באשמת כולם!
בכולם אני מוצאת מגרעות איומות שמאיימות על היחסים ביניינו.
אני מסתובבת עם פחית בנזין ביד, ואני שופכת על כל גשר שאני רואה, שיהיה ספוג טוב טוב לרגע שאני ארצה לזרוק גפרור.

"אבל מה כל כך רע לך בחיים?" אורן שואל אותי נעלב.
הוא בנה לנו מגדל שן והוא מתענג על כל רגע ולא מבין איך אני לא.
ואני דווקא כן…בהתחלה.
הכל טוב במגדל שן- יפה, נעים ונוח, כל כך נוח ששוכחים איך לצאת ממנו.
ופתאום משהו חסר לי, בדידות וניתוק מתחילים להתגנב פנימה.
מה עושים? מכיוון שאני לא יודעת לדבר, אני מחכה…שאורן ישים לב, שהחברות ישימו לב, שהמשפחה…
כשזה לא קורה, אני מרגישה שקופה, שלא רואים אותי ולא מבינים אותי.
אז אני נסגרת עוד יותר בתוך הבועה שלי, עם 'שעה היסטורית' ו'קאנדי קראש' שום דבר לא יכול לגעת בי.
ואני שוכחת לאט לאט איך לגעת באחרים.

ואז מגיע ראש השנה, וצריך לעשות מה שצריך לעשות.
אני מתקשרת לאנשים, שאני אוהבת (אני בספק אם הם יודעים שאני אוהבת אותם), כמו מכונה לא משומנת, חורקת, מעלה עשן אני מתחילה לתקשר, מתחילה לגעת, מתחילה לצאת מהבועה.

ערב ראש השנה עם המשפחה תמיד מקור לפחד מסויים, הסיטואציה עלולה להיות נפיצה. אבל הפעם הדיבור קולח, במשפחה של אילמים מתחילים לדבר בנוחות ובקלילות, ותחושת אופטימיות מציפה אותי.
ולמחרת, כשהילדה מטילה עלינו את כל כובד משקלה, סיגל מגיעה, מביאה איתה את הקסם הקליל שלה, הנעימות ובריזה ששוברת את החום והלחות.
אנחנו יושבים בגינה, הילדה משחקת ואנחנו נרגעים לנו עם השמיים הכחולים, ואני מרגישה שהיא שותפה, וזה כל מה שרציתי, שהיא תהיה חלק מהמשפחה.

כשיש לי סוף סוף רגע לבד, אני נשארת בחוץ, לא בורחת לטלוויזיה או למחשב, נהנית מהבריזה, מתמסרת לשינוי האקלים ומתחילה להרגיש.
קודם את הלב, הוא בתוך אגרוף קפוץ כבר הרבה זמן, הגיע הזמן לשחרר.
ואז את הריאות, לא נשמתי שבועות ואני ממלאת אותן באוויר.
הגיע הזמן לשינוי, להזכר מי אני, להפסיק לפחד, להפסיק להאשים ולאהוב גם אם הייתי רוצה שיאהבו אותי יותר ( או אחרת).

לנשום, לקבל, לאהוב, איור
hearts-deco
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אני

איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…

חבל שתפספסי משהו

פוסטים נוספים

סנדביצ'ים מעוצבים לחזרה לבית הספר
DIY

סוף- סוף סוף החופש הגדול

הדרכה להכנת כריכים מעוצבים לילדים במיוחד לחזרה לבית הספר. איך להכין בקלות סנדביץ' לב, סנדביץ' תרגיל בחשבון וסנדביץ' שם.

להמשך קריאה ››
במיטה
יומן מאויר

במיטה

אני מתחבאת מתחת לשמיכה מהעולם.יש לי הכל- משפחה, בן זוג נהדר, מלא זמן ואפשרויות, ולא טוב לי כרגע.איך אני יכולה להצדיק את זה?איך עושים שיהיה טוב?אני מחפשת את המקום, שבו אני ארגיש שלמה.בינתיים אני פה מתחת לשמיכה.

להמשך קריאה ››
מדורה בגן
יומן מאויר

ל"ג בעומר בגן

מצאנו חניה קרוב. מעיין התעקשה לסחוב ידית אחת של השקית ואני את השנייה.ארזנו ברישול את החמוצים והקטשופ, שהתחייבנו להביא.הרשימה פורסמה לפני שבוע, פתחתי את המייל בשירותים וראיתי את הרשימה הריקה. פתאום בבת אחת מול עיני נתפסו הכלים החד פעמיים והמשקאות הקלים.  זנחתי את כל עיסוקיי וקיפצתי את ששת המדרגות בקפיצה …

להמשך קריאה ››

נושאים

עוד באותו נושא

יום האישה 2021 מגיע עם ערכים שונים מאוד מאלו שאנחנו גדלנו עליהם, בפוסט אני סוקרת את הנשים שבאמת נגעו בחיי, אלו שלא מקבלות צלש"ים ורחובות לא נקראים על שמן, אלא רק הערכה אמיתית.
בלוגולדת 4 לבלוג שלי, איך הכל התחיל ולמה?
סיפור טיול גיל 40 למרוקו, הריאדים היפים, גלמפינג בסהרה, הכיכרות וכל מה שצריך בטיול מושקע ויפה במרוקו
אולי בנושא אחר?

חבל שתפספסי משהו

פשוט הירשמי