לפני 3 שנים הייתי מישהי אחרת.
היה לי בור בבטן, ששום דבר לא הצליח למלא. וניסיתי, אבל הוא גדל וגדל.
רציתי לקפוץ קדימה בזמן, רק לראות שהכל יסתדר,לודא שהבור מתישהו יסגר ולהצליח להרגע.
ואז הוא בא, הגבר שלי, והבור התמלא.
הוא הקיף אותי בשקט וציוצי ציפורים. ועכשיו אני סוף סוף שלמה.
אני מודה לו על כל הדברים הגדולים ואוהבת אותו בגלל כל הדברים הקטנים.
הכי אני אוהבת את הבקבוקים הפתוחים.
כשאני רואה פקק מחכה ליד בקבוק שתייה, זה סימן שהוא אמיתי ונוכח ותמיד איתי.
אני סוגרת את הבקבוק והבור מתמלא על גדותיו.
3 שנים
- מאי 5, 2015
שתפו -›
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
אפשר לשתף אותו הלאה:
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)
כאן זה המקום :)
מי אני
איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…
חבל שתפספסי משהו
פוסטים נוספים
DIY
פורים- מלא רעיונות למשלוחי מנות
הדרכה ליצירת משלוחי מנות בהשראת חדי קרן, כוכבים ועננים, פרינטבלס מתנה להורדה מהאתר. והדרכה ליצירת משלוחי מנות מפלצתיים מאריזות קרטון שיש בבית.
להמשך קריאה ›› 
יומן מאויר
הכי טוב
ברוב התחומים אני מחשיבה את עצמי כ'לא מספיק טובה', חוץ מבאמהות.אני מרגישה, שאני אמא סבלנית ואוהבת, אני מפנה אליה את כל האנרגיות שלי ונשארת קשובה אליה. עד שנגמר לי, ואני מרגישה רוויה לגמרי על סף פיצוץ.לפעמים זה בדיוק ברגעים, שהיא צריכה אותי הכי הרבהואני נורא מאוכזבת מעצמי.אני מדמיינת שהיא באה אליי, ...
להמשך קריאה ›› 
יומן מאויר
רשמים מחופשה בחו"ל
תכננו את הטיול בקפדנות שבועות מראש. התרגשתי נורא , לא הייתי בחו"ל כבר 3 שנים.היו לי זכרונות של משטר חופש קפדני- מתחילים את צריכת האלכוהול ב-12:00 בצהריים ומתכוננים להרפתקאות שהיום מביא.אבל אז הייתי רווקה ועכשיו נסענו עם הילדה. הופתעתי מאוד, שהילדה קמה גם בחו"ל ב-05:00 בבוקר, היא לא הבינה את ...
להמשך קריאה ›› נושאים
עוד באותו נושא
אני חורשת ספרים ופודאקסטים ברמה אולימפית אז יצרתי רשימה של פודקאסטים סופר ממכרים ומומלצים ואני פה כדי לשתף.
יום האישה 2021 מגיע עם ערכים שונים מאוד מאלו שאנחנו גדלנו עליהם, בפוסט אני סוקרת את הנשים שבאמת נגעו בחיי, אלו שלא מקבלות צלש"ים ורחובות לא נקראים על שמן, אלא רק הערכה אמיתית.
אולי בנושא אחר?