3 שנים

לפני 3 שנים הייתי מישהי אחרת.
היה לי בור בבטן, ששום דבר לא הצליח למלא. וניסיתי, אבל הוא גדל וגדל.
רציתי לקפוץ קדימה בזמן, רק לראות שהכל יסתדר,לודא שהבור מתישהו יסגר ולהצליח להרגע.
ואז הוא בא, הגבר שלי, והבור התמלא.
הוא הקיף אותי בשקט וציוצי ציפורים. ועכשיו אני סוף סוף שלמה.

אני מודה לו על כל הדברים הגדולים ואוהבת אותו בגלל כל הדברים הקטנים.
הכי אני אוהבת את הבקבוקים הפתוחים.
כשאני רואה פקק מחכה ליד בקבוק שתייה, זה סימן שהוא אמיתי ונוכח ותמיד איתי.
אני סוגרת את הבקבוק והבור מתמלא על גדותיו.