לפני 3 שנים הייתי מישהי אחרת.
היה לי בור בבטן, ששום דבר לא הצליח למלא. וניסיתי, אבל הוא גדל וגדל.
רציתי לקפוץ קדימה בזמן, רק לראות שהכל יסתדר,לודא שהבור מתישהו יסגר ולהצליח להרגע.
ואז הוא בא, הגבר שלי, והבור התמלא.
הוא הקיף אותי בשקט וציוצי ציפורים. ועכשיו אני סוף סוף שלמה.
אני מודה לו על כל הדברים הגדולים ואוהבת אותו בגלל כל הדברים הקטנים.
הכי אני אוהבת את הבקבוקים הפתוחים.
כשאני רואה פקק מחכה ליד בקבוק שתייה, זה סימן שהוא אמיתי ונוכח ותמיד איתי.
אני סוגרת את הבקבוק והבור מתמלא על גדותיו.
3 שנים
- מאי 5, 2015
שתפו -›
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
אפשר לשתף אותו הלאה:
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)
כאן זה המקום :)
מי אני
איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…
חבל שתפספסי משהו
פוסטים נוספים
DIY
ל"ג בעומר באחריות
איך אפשר להפוך את ל"ג בעומר מחג מסוכן ומזהם לסביבתי יותר והרבהיותר בטוח? הדרכה ליצירת מדורה מקרטונים, מדורות קטנות בתוך עציצים ומתכון ל'סמורס' בייתי בתוך בננה
להמשך קריאה ›› 
יומן מאויר
יותר טוב מזה
יושבת על המיטה מאחורי אמא. משעמם לי, אבל היא התיישבה מול שולחן האיפור, שלפה מהמגירה את תיק האיפור וצללה לעולם שכולו שלה. ברקע הקול של אלכס אנסקי מרגיע ומלטף.
להמשך קריאה ›› נושאים
עוד באותו נושא
אני חורשת ספרים ופודאקסטים ברמה אולימפית אז יצרתי רשימה של פודקאסטים סופר ממכרים ומומלצים ואני פה כדי לשתף.
יום האישה 2021 מגיע עם ערכים שונים מאוד מאלו שאנחנו גדלנו עליהם, בפוסט אני סוקרת את הנשים שבאמת נגעו בחיי, אלו שלא מקבלות צלש"ים ורחובות לא נקראים על שמן, אלא רק הערכה אמיתית.
אולי בנושא אחר?