deco-01

יום האישה 2021

we rise by lifting others

שתפו -›

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest

לכבוד יום האישה נורא רציתי לכתוב פוסט על נשים שהשפיעו עליי.
ניסיתי לחשוב על הנשים המפורסמות, גיבורות התרבות שלכבודן כבר נוצרו ימים, או רחובות, נכתבו ספרים או לפחות הפכו לתחפושות, ,אבל לא מצאתי אחת שאני יכולה לומר שהשפיעה עליי כמו הנשים האנונימיות שהקיפו אותי, אלו שבלי תארים או פרסים נגעו ונוגעות בחיי, ובעיני הן גיבורות פמיניסטיות אמיתיות.
אז אולי אף אחד לא יבקש מהן להדליק משואה ביום העצמאות, אבל מחדרי הצנוע אני מצדיעה להן ומקדישה כמה מילות אהבה ותודה לכל אחת ולמה שנתנה לי להמשך הדרך.

הראשונה היא אמא שלי.
אמא אהבה את האנדרדוג. היא היתה מוכנה לצאת למלחמה תמיד עבור מי שתפסה כחלש ואספה סביבה את כל עזובי העולם.היא לא התהדרה בלב של זהב, לא דרשה מחמאות תודות או אפילו תשומת לב, היא פשוט ריחמה ואספה אותם אליה בטבעיות.
שמתי לב לתכונה הזאת אצלי בטירונות, כשלכולם היה קשה אספתי סביבי את אלו שהתקשו במיוחד ועברנו את זה יחד, עוד לא ייחסתי את זה לאמא שלי, עד ששמתי לב שהגנטיקה חילחלה למעיין, אני רואה אותה נדרכת כשהיא שומעת ילד בוכה בגן השעשועים, היא מיד חייבת לעזור, היא רצה למתקשים ומרימה אותם במעלה המתקנים.
ואני צופה בה בגאווה, מדמיינת את אמא שלי מסתכלת עליה מלמעלה ויודעת שאחת התכונות הטובות ביותר שלה ממשיכה לחיות אחריה.

השנייה היא ענת חפץ.
כשהייתי ילדונת הרפתקנית ונחושה בת עשרים נשכרתי לעבוד בטורקיה. 
ארזתי מזוודה ואומץ ששאבתי משיר של אמינם (השראה מגיעה ממקומות לא צפויים) ועליתי על מטוס.
שם חיכתה לי ענת חפץ, אישה מרשימה עם שיער שחור ובגדים שחורים, שרשראות כסף ענקיות וחיוך שאומר "אני שולטת במצב".
ואכן אף אחד או אחת לא שלט במצב כמו ענת, כשהיא נכנסה לחדר המתח מיד עזב אותו, שקט השתרר כדי לתת לה מקום לדבר.
היא יכלה להיות בוסית מאיימת, אבל היא ידעה ששיתוף פעולה מגיע מנאמנות והערכה, את התכונות האלה היא קידשה ביחס לעובדות שלה ובתמורה נתנו לה את כל מה שהיה לנו.
היא תיגמלה אותי על עבודה קשה, דחפה אותי לאתגרים חדשים וכשחששתי תמיד התייצבה מתחתיי עם רשת ביטחון ומילים מעודדות להמשיך הלאה.
למרות שעברו כמעט 15 שנה מאז ענת חפץ נשארה הבוסית הכי טובה שהייתה לי ואישה שאני מעריצה עד היום.

השלישית יונית צוק.
את תחום האופנה זנחתי כמה שנים אחרי שעזבתי את טורקיה. את הרף הגבוה ש'צ'ריפילד' וענת חפץ הציבו היה קשה לעבור.
פתאום בארץ, עולם האופנה נראה קשוח, תחרותי מידי, אנשים טובים היו וישנם, אבל הרוב נראה מוכן לדרוך עלייך בכל רגע ובלי להסתכל לאחור.
אז עזבתי.
פתחתי את הבלוג שלי והתחלתי לכתוב ולאייר ואז נתקלתי בקורס הבלוגים של יונית צוק.
היא ה'בלוגריסטית', גורו לכל הבלוגריות באשר הן.
למפגש הראשון בקורס הגעתי בחשש, שנים בתחום האופנה גרמו לי לשקשק כשאני נכנסת לחדר מלא קולגות, את המסכות הנדרשות להתמודדות עם קהל האופנה איבדתי מזמן וחששתי שהבלוגריות יאכלו אותי בלי מלח.
אבל אז נכנסה יונית ופרסה את המשנה שלה- עולם הבלוגים והרשתות החברתיות בנוי על עזרה הדדית, על שיתוף, אנחנו פה להצליח ביחד.
ועולם חדש נגלה בפניי, יונית עזרה ליצור את העולם הזה ואני מעריכה אותה על כל הערכים שהיא יוצקת לתוכו ועל דורות של בלוגריות שחושלו בדמותה והופכות עד היום את העולם הזה למקום נפלא ליצור בו.

הרביעיות הן סיגל ותמי.
תמיד הרגשתי בנוח עם בנים, היה קל להיות חברה של בן, היו לי חברות בנות, אבל זה תמיד הרגיש קצת מסובך יותר, אולי תחרותי או קצת כוחני.
עד שפגשתי את תמי, היא חיזרה אחריי, הזמינה אותי למפגשים, התקשרה, שמרה על קשר. ואני פשוט הגעתי, למה לא?!
היא שמרה על הגחלת גם בשנים הארוכות שלא גרתי בארץ, ועדיין אני שמרתי על המישנה שאבא שלי טרח להחדיר לי ש'חברות זה דבר זמני'.
כשחזרתי ארצה היא הכירה לי את סיגל ושתיהן יחד לימדו אותי מהי חברות נשית.
סיגל פשוט קיבלה אותי, גם כשהייתי כל כך חסרת ביטחון שהיה לי קשה לדבר. תמיד הייתה זמינה לי, החזיקה לי את היד בתקופות שהחיים נראו חסרי היגיון, ובתקופות שהחיים נשברו לשניים.
סיגל ותמי לא ויתרו עליי, לימדו אותי לדבר (עדיין יש לי עוד הרבה מה ללמוד בנושא), לימדו אותי לסמוך ולימדו אותי שאין כמו חברות נשית.
והיום אני יודעת שחברות אמיתית היא ניצחית.

אז יום האישה 2021 פה והעולם אכן השתנה.
הערכים והמאבקים הישנים עוד רלוונטים, אבל הבנות שלנו כבר גדלות על מנטרות שונות לחלוטין מאלו שאנחנו גדלנו עליהן, ואני חוזרת על המנטרות האלה עבור מעיין ומגדלת אותה על ברכי ערכים שלא טבועים בי.
למשל ש'את יפה כמו שאת'- אז כן הייתי רוצה להאמין בזה, אבל בדיוק סיימתי עוד שיעור ספורט קטלני ומרחתי קרמים במאות שקלים.
'תהיי עצמאית וחזקה'- אז כן, אבל… אני לא מסוגלת באמת לטפל בטפסים והמוח שלי נהייה עיסה כשבעייה בירוקרטית תוקפת אותי ואף פעם לא הייתי תלוייה באיש כמו שאני תלוייה באורן.
אבל אני כן מעבירה למעיין את כל הערכים שלמדתי מהנשים המשפיעות בחיי- תהיי טובה, תהיי קשובה, תהיי חברה ותצמחי מתוך עזרה לאחרות.

hearts-deco
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אני

איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…

חבל שתפספסי משהו

פוסטים נוספים

shorts
יומן מאויר

מכנסיים קצרים

אני מתה על גבר עם מכנסיים קצרים. זה עושה לי את זה!כשגבר עם מכנסיים קצרים עובר ברחוב, העיניים שלי נתקעות על הרגליים החשופות ואני בוהה.זה חזק ממני, משהו עמוק מבפנים, בביולוגיה שלי, זה בלתי נשלט!לפעמים כשעובר מכנסון ממש שווה אני צועקת לו- "היי!" לא תמיד הם עונים, אבל תמיד מתחילים ללכת קצת …

להמשך קריאה ››
DIY

על חברות מהגן, החופש הגדול ועציצים ידידותיים לסביבה.

חברות זה דבר חשוב, כל חברה היא נכס!יש חברות רווקות-הן המצפן הפנימי שלך. איתן אפשר להשתחרר קצת ולהיזכר מי את באמת.וחברה רווקה שמוכנה להקשיב לסיפורים על הילדים שלך היא חברה אמיתית!!חברות עם ילדים זה חשוב- עם מי תשתפי סיפורי שינה ומחלות?עם מי תעשי תחרות 'מי יותר מסכנה'?ולמי תשלחי תמונה של …

להמשך קריאה ››
מימונה 2016
יומן מאויר

אפשר עוד מופלטה? חוקי המתארח במימונה

הפסח בפתח ובסופו אירוע אקזוטי ונפלא (במיוחד לאשכנזיה כמוני), אחרי שחוצים את מדבר המצות ומבקעים את ים הגפילטע פיש מגיעים לארץ המובטחת של המימונה- ערב נפלא של צהלולים, מתוקים, ריקודים ועוד קצת מתוקים.השנה החלטתי שאני מארגנת לעצמי הזמנה למימונה, הגיע הזמן שאני אחווה ולא רק אפנטז עליה.אז נפגשתי עם חברה …

להמשך קריאה ››

נושאים

עוד באותו נושא

בלוגולדת 4 לבלוג שלי, איך הכל התחיל ולמה?
סיפור טיול גיל 40 למרוקו, הריאדים היפים, גלמפינג בסהרה, הכיכרות וכל מה שצריך בטיול מושקע ויפה במרוקו
איך מרדימים ילדים בלילה ואיזה סיפורים אני מספרת לילדה שלי
אולי בנושא אחר?

חבל שתפספסי משהו

פשוט הירשמי