deco-01

מי שמביט בי מלפנים: 4 מסכות לפורים

שתפו -›

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest

פורים מתקרב, אי אפשר לטעות בזה. איך יודעים?
החנויות מוצפות בתחפושות. הם מתכוננים חודש מראש, הם כבר למודי ניסיון, לא כמו שאני הייתי בשנה שעברה.

לפני שנה הילדה היתה עוד צעירה וגם אני, דווקא בגן התריעו בזמן, הוואטסאפים הזהירו מפני המסיבה המתקרבת והודיעו שיהיה צלם אז 'נא להערך בהתאם!'. האמהות התכוננו במרץ ואני הייתי אדישה.
היה לי כובע, השראה וחוש הומור מוזר.
הייתי משוכנעת, שאני הולכת לחפש את הילדה בהשראת הסרט 'התפוז המכני'.
ברור שהיא תסכים לחבוש כובע ולעמוד בשקט כשאני מציירת לה ריסים. זה יהיה מצחיק, היא תהיה קולית, אני אהיה קולית ואולי תצא גם תמונה יפה לפייסבוק, שתנציח את הקוליות שלי לעד.

( זאת לא מעיין, מצאתי את זה בפינטרסט, אבל בדיוק ככה דמיינתי)

כל מי שסיפרתי לו על הרעיון ה'נפלא' שלי הגיב בזעזוע להפתעתי. עוד יותר הופתעתי כשהילדה לא הסכימה לחבוש את הכובע אפילו לשנייה. ופתאום מצאתי את עצמי יומיים לפני מסיבת פורים בלי תחפושת!!!! התקשרתי לאמא הרגועה ביותר בגן, כדי שתרגיע גם אותי. אך לחרדתי הרבה התגובה שלה הייתה: "אהה..הסתדרתי כבר מזמן, מה, עוד לא קנית כלום?!" מיד ניתקתי את הטלפון ורצתי החוצה, עצרתי בבנק להוציא משכנתא והמשכתי בלי להביט לאחור לעבר חנות הצעצועים.

המדפים, שהיו מלאים רק שבוע קודם, היו ריקים לחלוטין ושכבת אבק דקה החלה כבר להיווצר עליהם. "יש משהו לילדה בת שנתיים?!" שאלתי בדחיפות את המוכר המנומנם והמדושן. הוא כיוון אותי לעבר מדף ריק עם תחפושת אחת ויחידה- 'ארנב'. אריזה עם אותיות סיניות הסתכלה אליי מהמדף. חקרתי את התכולה שלה: פיג'מה לבנה מפרווה סינטתית, דליקה ורעילה. הסתכלתי עליה בחשש, מנסה לכבוש כל התנגדות, והיא החזירה לי מבט אדיש. "חמודה, יש עוד אלפים כמוך" היא סיננה בבוז " אני פה לא נשארת לעוד הרבה זמן!" אז לקחתי והובסתי.

למחרת דחסתי את הילדה לפיג'מת הארנב ושלחתי אותה לגן בתקווה שהזיעה תכבה כל דליקה ספונטנית של הבד. השנה אני כבר למודת ניסיון, ובספטמבר כבר רכשתי תחפושת של 'לשבור את הקרח' שמעלה אבק בארון, עד היום הגדול. אבל מכיוון שפורים הוא חג בדיוק בשבילי, שבו אפשר להראות קצת יצירתיות ומקוריות, הכנתי גם כמה מסיכות מלבד, שיכולות להתאים גם לאנשים בלי כישורים מיוחדים או יכולות תפירה כלשהן. הן קלות להכנה וזולות כיפיות גם לילדים וגם לנו המבוגרים, שהפילו עליהם מסיבת פורים ברגע האחרון ולא בא להם תחפושת מסובכת.

תודה לילדי משפחת סגל- מיקה,שירי ורועי, והאמא המופלאה שלהם, תמי, שהעמיסה את כולם עם המון בגדים ומלא מצב רוח והביאה אותם אליי לערב של כיף וצילומים. אתם מתוקים בטירוף.

אתם יכולים למצוא את הכתבה המלאה והדרכה מצולמת בכתבה שעשיתי למאקו.

כמובן את כל המסיכות אפשר להוריד בדף הפרינטבלס שלי.

פורים שמח.
אם עשיתם מסיכה והתחפשתם, תעשו טובה שלחו לי תמונה.

hearts-deco
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אני

אני נועה קליין, בעבר מעצבת אופנה, בהווה בעיקר אמא של מעיין ובת זוג של אורן, ובעתיד מי יודע. החלום שלי היה להקיף את עצמי ביופי וסטייל והבלוג הוא המקום והסיבה ליצירה.
אני מזמינה אתכם להכנס ולצלול לתוך העולם שלי ואני מקווה שתאהבו אותו כמוני.

חבל שתפספסי משהו

פוסטים נוספים

גרביים זוגיות
יומן מאויר

גרביים זוגיים

פעם לא הצלחתי לשמור על גרביים זוגיות.הייתי שולפת את השתיים הראשונות מהמגירה,משדכת אחת לשנייה ומשתדלת לגרום לזה לעבוד.ואם היה בהן חור קטן- נו, לא נורא.עד שהגבר שלי הגיע, אצלו כל הגרבים בזוגיות.יותר מזה, הגרביים שלו גם מיוחדות- הן אוסטרליות, מחממות במיוחד, עמידות בפני כל ולעולם לא נפרדות.הגבר שלי מלמד אותי לא …

להמשך קריאה ››
בלוגולדת 4
DIY

בלוגולדת 4

בלוגולדת 4 לבלוג שלי, איך הכל התחיל ולמה?

להמשך קריאה ››
כינים בכיור
יומן מאויר

כינים

סיפור אישי וטרגי על טראומת ילדות וכינים.

להמשך קריאה ››

נושאים

עוד באותו נושא

אחרי שיטוטים בפינטרסט התחלתי להתאהב ברעיון, אני לא בדיוק יודעת איך לקרוא לו חוץ מקישוטי בוהו-שיק לקיר. למה? ככה!
הדרכוןת להכנת קישוטים לסוכה מחומרים ממוחזרים, מבקבוקי פלסטיק וכו'.
כבר איזה זמן מעיין ביקשה לדעת איך צובעים בגדים. אין לי מושג מאיפה היא הביאה את זה…בטח מאיזה סרטון יוטיוב…אז זו נראתה לי הפעילות המושלמת לפתיחת יום האופנה שלנו.
אולי בנושא אחר?

חבל שתפספסי משהו

פשוט הירשמי