חלפה שנה מאז שאמרתי 'על החיים ועל המוות' ולחצתי על כפתור PUBLISH בפעם הראשונה.
לחצתי וברחתי מהבית. פחדתי מהתגובות. התנחמתי במחשבה 'את מי לעזאזל את מעניינת?!'
אף אחד במילא לא הולך לראות את זה.
אבל אז הטלפון צפצץ, "קיבלת לייק" הוא אמר לי.
"באמת?" הסתכלתי עליו בפליאה.
"וואלה, עוד אחד!" הוא פער אליי את עיניו במבט שכולו התפלאות.
מאותו רגע הפלאפון, שהיה מוקצה מחמת מיאוס הפך לחבר הכי טוב שלי. אנחנו כל הזמן ביחד.
"לייק!" הוא קופץ כל פעם ומעמיק את התלות שלי בו עוד יותר.
'לייק' התרופה הטובה ביותר לחוסר ביטחון, ומי צריך אותו יותר ממני.
לפני שנה הייתי יוצרת שבורה. שנים של כשלונות וחוסר סיפוק כמעצבת אופנה כרו בי בור עמוק. שהמשכתי והעמקתי בכל יום.
'מי ייקח אותך לעבודה?'
'את לא מספיק טובה/ צעירה/ מוכשרת.'
זה היה חלק מהרפרטואר היומי שלי.
'הפחד משתק אבל היצירה משחררת' איזה מורה אמרה לי פעם, ועכשיו החלטתי ליישם.
איור אחד בשבוע, זאת היתה ההחלטה. הוא לא צריך להיות מבריק, רק אמיתי.
אם אני אהיה אותנטית הכל יהיה בסדר ומשהו בסוף יקרה.
ואז קיבלתי עוד לייק.
לאט לאט הוא הגיע, הקול שלי, והפחד פשוט נעלם. הפסקתי להסתכל לצדדים ולראות את כל ה'עילויים', שעושים את זה כל כך טוב, ואני פשוט לא יכולה להשתוות אליהם.
אני אני וזה ממש בסדר. אני מיוחדת בדרכי.
יש לי קול, יש לי סגנון ויש לי גם חלומות.
והיום הבלוג בן שנה, הוא כבר ילד גדול, טוב לא כל כך גדול אבל עומד על הרגליים.
אני מזינה אותו, מטפחת אותו ונותנת לו המון אהבה.
והוא מחזיר, הוא נותן לי תקווה, רצון להמשיך ליצור ואומץ להגשים את החלומות שיש לי עבורנו.
אז היום אני חוגגת את הבלוג עם עוגת יומולדת אמיתית, העוגה הנפלאה של קארין גורן ,עוגת שוקולד נימוחה ונהדרת אממה אף פעם לא מתרוממת לי, אז הכנתי 3 עוגות ששמתי אחת על השנייה. מי שרוצה את העוגה האולטימטיבית שיכניס את הציפוי גם בין השכבות…להתעלף!
כמובן שאת הקישוטים עיצבתי בעצמי לכבוד המאורע. מי שרוצה גם שיכנס לדף הפרינטאבלס לקבלת הקבצים במייל.
בכל זאת ביומולדת מקבלים מתנות!
כל מה שצריך לעשות זה לגזור ולהדביק לשיפוד עם סלוטייפ. מהלך ממש ממש פשוט שהופך את העוגה לקסומה.
זהו, נגמרו החגיגות, צריך לחזור לעבוד. אני מקווה שהשנה הבאה תביא איתה חוויות חדשות, הישגים חדשים, המון יצירה והמון אהבה לבלוג, לאנשים מסביבי ,שתומכים ודוחפים ( אורן) ואפילו לעצמי
אגב אחד ההישגים, שבא בתזמון מושלם, הוא ראיון באתר המגניב והשווה 9Instyle . יצא לי קצת לחשוב על עצמי ולקחת את עצמי והבלוג ברצינות. אז כנסו.
ורגע אחרון של נוסטלגיה, ככה הכל התחיל 'המאוורר'
