הכי טוב

ברוב התחומים אני מחשיבה את עצמי כ'לא מספיק טובה', חוץ מבאמהות.
אני מרגישה, שאני אמא סבלנית ואוהבת, אני מפנה אליה את כל האנרגיות שלי ונשארת קשובה אליה. 
עד שנגמר לי, ואני מרגישה רוויה לגמרי על סף פיצוץ.
לפעמים זה בדיוק ברגעים, שהיא צריכה אותי הכי הרבה
ואני נורא מאוכזבת מעצמי.
אני מדמיינת שהיא באה אליי, כשהיא תהייה גדולה, עם טענות על איזו אמא הייתי.