שתפו -›
יוצא לי להביט שעות במאוורר, כשהתינוקת נרדמת לי על היד אני קופאת ולא זזה, אני לא לוקחת את הסיכון. זה תירוץ מושלם לרביצה, שבמקרה זו הפעילות האהובה עליי.
אז אני בוהה במאוורר, ופתאום אני שמה לב שהוא מלא באבק-'איך לעזאזל אנחנו חיים ככה?'
אני מתה לקום ולשאוב עכשיו, איזה באסה שאי אפשר, אסור שהיא תתעורר, וחוץ מזה זה דורש הכנות.
אני מזכירה לעצמי להערך לניקיון כללי בזמן מתאים- שואב, סולם, מטליות, הכל…
אני מביטה באבק בניצחון, במלחמה הזאת כבר ניצחתי.
וכשהתינוקת מתעוררת כבר לגמרי שכחתי.
איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…
בימי שני וחמישי בבוקר אני צריכה את כל תעצומות הנפש שלי.אני מכינה את עצמי כבר בערב הקודם ומתעוררת במלוא המרץ והנחישות, שאני יכולה לגייס כל כך מוקדם בבוקר.בימי שני וחמישי אני הולכת לשיעור פילאטיס.זה הזמן שלי…ושל הפנסיונריות.הן תמיד שם, קבועות ונרגנות, יוצרות חומת לייקרה וצלוליטיס מול הדלת הסגורה של הסטודיו.בפנים …
יום האישה 2021 מגיע עם ערכים שונים מאוד מאלו שאנחנו גדלנו עליהם, בפוסט אני סוקרת את הנשים שבאמת נגעו בחיי, אלו שלא מקבלות צלש"ים ורחובות לא נקראים על שמן, אלא רק הערכה אמיתית.
