יש לי חרדת אחה"צ, אני חייבת תמיד לדעת מראש מה התכניות שלנו אחרי הגן.
אני מארגנת לו"ז שבועי צפוף-מאוזן בפעילויות חוץ ופנים, משפחה וחברים, ואני נרגעת.
בגלל הסערה המדוברת תכננתי אחה"צ משפחתי בבית, אבל לא את הפסקת החשמל.
באופן טבעי מצאנו את עצמנו מקובצים משפחתית מסביב לקמין.
זה הרגיש נכון וטבעי. משהו עמוק וקדום בי נרגע מול האש.
אבל דיר באלק חברת החשמל אם זה יקרה שוב מחר.
רשמים מהסערה
- ינואר 14, 2015
שתפו -›
סוף
אהבת את הפוסט?
אפשר לשתף אותו הלאה:
אפשר לשתף אותו הלאה:
יש לך שאלות או שסתם בא לך להוסיף משהו בנושא?
כאן זה המקום :)
כאן זה המקום :)
מי אני
איזה כיף שבאתם.
אני נועה קליין וזה הבית היצירתי שלי.
כאן אני יוצרת (לפעמים יצירות לבית, לפעמים עם הילדים), אני מבשלת ומארחת.
וכמובן מצלמת ומתעדת הכל כדי לחלוק איתכם את ההשראה, היופי וכל הרעיונות המגניבים.
אני מזמינה אתכם להכנס, לחקור ולהתרווח ואם בא לכם להכיר קצת יותר לעומק מוזמנים…
חבל שתפספסי משהו
פוסטים נוספים
DIY
עלילות ועד גן ומתנה בלתי נשכחת לגננות
בתחילת השנה הגננת ביקשה ממני להתנדב לועד גן.היא עוד לא הכירה אותי, היא לא ידעה שאני לא תקשורתית, אכפתית, הפקתית או מתעניינת.מיד עניתי 'לא!' בפרצוף מזועזע.פעם אחת בחיים התנדבתי למועצת בית הספר, אבל אחרי שהבנתי, שאני צריכה אשכרה ללכת לפגישות, להקדיש זמן אחר צהריים יקר ובכלל להתענייו, פרשתי מיד.פחדתי שהעלבתי ...
להמשך קריאה ›› יומן מאויר
מוריס
תכלס מוריס היה הראשון, כשלקחתי אותו מ'צער בעלי חיים' הוא לא ידע בדיוק אם הוא התינוק או הגבר בבית. הייתי לוקחת אותו לכל מקום וסולחת לו על כל הפגמים באישיות שלו.ואז הגיע הגבר, לאחר מאבק קצר מוריס הבין שנשאר לו רק תפקיד התינוק, אבל אז הגיעה התינוקת.מוריס לא מוותר, הוא בוכה ...
להמשך קריאה ›› יומן מאויר
רפיון
לפעמים (בדרך כלל בכל יום חמישי) אני נתקפת ברפיון.אני לא מצליחה להזיז את עצמי.המח יודע מה הוא צריך לעשות, אבל התודעה נעה מה- candy crush ל- v.o.dאני מנסה להלחם בזה בערך שעתיים, עד שאני מבינה שהרפיון התפשט והוא הפך לוירוס רפיון של 12 שעות.אז אני מתמקמת על הספה, מניחה על עצמי ...
להמשך קריאה ›› נושאים
עוד באותו נושא
אני חורשת ספרים ופודאקסטים ברמה אולימפית אז יצרתי רשימה של פודקאסטים סופר ממכרים ומומלצים ואני פה כדי לשתף.
יום האישה 2021 מגיע עם ערכים שונים מאוד מאלו שאנחנו גדלנו עליהם, בפוסט אני סוקרת את הנשים שבאמת נגעו בחיי, אלו שלא מקבלות צלש"ים ורחובות לא נקראים על שמן, אלא רק הערכה אמיתית.
אולי בנושא אחר?