אני מאשימה את הרשתות החברתיות, כריסמס האיר וניצנץ בכל פינה.
אפילו הילדים מדקלמים את השירים שלמדו מיוטיוב ושואלים מתי סבא קלאוס יבוא לבקר אותנו?!
נזכרתי בשוק חג המולד הקסום בוינה וכל כך רציתי לקחת אותם, אבל לצערי אפילו לנצרת לא הצלחנו להגיע.
כל המכשולים הקטנים האלה לא יעצרו אותי ואפילו לא יאטו אותי בעיקר כשאני חדורת מטרה.
רציתי להעניק לילדים את החוויה אפילו אם לא נזוז מהבית (והאמת שכבר ממש לא בא לי אפילו להוציא את האף מחוץ לדלת כרגע).
אולי אתם תחשבו שאני מטורפת, אבל החלטתי להביא את הילדים לשלג וליצור להם עולם חורפי קסום.
זה התחיל כמו דגדוג בבטן, אחר כך הפך לרשימה מסודרת ביומן ואז זה פשוט קרה…
ניגשתי למחסן שלנו, המקום שבו כל הקרטונים מחכים בסבלנות ומנסים לנחש בתור מה הם יגמרו, והתחלתי ליצור עצים, איילים, דובי, שועל ואפילו מזחלת.
זה היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי, בלי הרבה תכנון, לא לגמרי מדוייק, רק פינטרסט, אני, הקרטונים וסכין יפנית.
(לא הצלחתי להתאפק והעליתי הכל לאינסטגרם ושלחתן לי מלא בקשות לתבניות של החיות, אז אני חייבת להודות שלא אני המצאתי אותן אבל אני שולחת אתכן לפינטרסט שלי שם אצרתי את כל התבניות של החיות, זה בקנה מידה קטן אז שירבטתי בגדול את הדמויות הקטנות ישר על הקרטון. אמרתי שזה היה לא לגמרי מדויק והרבה יותר אינטואיטיבי.)
ופתאום הם התעוררו לחיים.
ואז ידעתי שכדי שהעולם יהיה קסום באמת ויחלץ "וואו" מספק מהילדים שלי, אני חייבת למלא את התקרה בפתיתי שלג.
לא התכוונתי לבזבז על זה הרבה זמן, בשביל זה יש את מכונת הסילואט שלי, אבל היא כמובן החליטה לשבות בדיוק בפעם הזו בשנה שאני צריכה את שירותיה (היא עבדה פעם בדואר ישראל ורגילה לאבטלה סמוייה…או פשוט אבטלה).
הלכתי לידידי היקר והאהוב, שלעולם לא מאכזב, פינטרסט, ומצאתי את הפיתרון- מגזרות נייר.
שוב, אני משוכנעת שאתם חושבים שאני משוגעת, אבל זה היה כל כך כיף ומרגיע, מצאתי מיליון דוגמאות והכנתי את כולן עם אג'נדה ברורה שכמו בטבע אין שני פתיתים שדומים אחד לשני.
הנה סרטון הדרכה שיצרתי להכנת פתיתי שלג (אם הילדים שלכם גדולים קצת, בואו נגיד שבע + כזה, זו פעילות ממש ממש מגניבה. היא דורשת מספריים ולכן לא ממליצה לפעוטות)
אני לא אוהבת לזרוק כלום, אז מהשאריות של הקרטונים גזרתי מלא כוכבים ותליתי אותם ואת פתיתי השלג על חוטים והדבקתי לתקרה.
אני חייבת לאמר שזה מהפנט.
כל לילה אני יושבת על הכורסה שבין מיטות הילדים, מלטפת את הראשים הקטנים שלהם, מחכה שהם ירדמו ובוחנת פתית, פתית. אני מתה על זה, יש מצב שזה ישאר ככה עד הקיץ..לפחות.
כמובן שהילדים לא ידעו כלום, הם הלכו לגן כרגיל בזמן שעמלתי להכין להם את הכל.
תליתי מלא גרלנדות אורות שקניתי באיקאה, פרשתי פוך על הרצפה והזמנתי חברים לילדים לאחה"צ.
ילדים הם ילדים אז הכיף והוואו מהבובות הגדולות נמשך בדיוק דקה, אחרי שהם נגעו בהכל, טיפסו על המזחלת (שברו אותה) ונמרחו על הפוך הם בגדול סיימו והיו מוכנים לעבור הלאה.
אבל הם לא יתפסו אותי לא מוכנה, אז הכנו ביחד שלג מלאכותי.
זה קל, נעים וריחני (ממש ממש לא סליים), כן זה מלכלך (אפילו שניסיתי שהכל ישאר בתוך הקופסא הייעודית זה גלש החוצה) וצריך להתכונן לזה נפשית ופשוט לשחרר, אבל זה לא נדבק ובשנייה מטאטאים את זה מחוץ לחיים שלנו.
אבל הכי חשוב הילדים עפו על זה ושיחקו עם זה שעה.
המתכון פשוט מאוד- סודה לשתייה ומרכך שיער.
בערך 2/3 סודה על 1/3 מרכך, אבל בגדול זרמנו עד שהמרקם נהיה נעים, יציב וקל לבנייה.
קניתי 3 ק"ג של סודה לשתייה שמצאתי בחנות אפייה פה בהרצליה (תודה דורית מניחוח לישה שהפנת אותי אליהם), זה יחסית די זול 15 ש"ח לקילו וזה מחזיק עד היום, כל פעם שבאים חברים או טיפה משעמם הופה מורידים את הקופסה והבלאגן חוזר.
אבל פעילויות השלג שלנו ממש לא נגמרו פה, המשכנו ביצירת פתיתי שלג ממנקי מקטרות וחרוזים (היוש מקס סטוק).
אני יצרתי את צורת שלד פתיתי השלג והם השחילו חרוזים.
הנה סרטון הדרכה קצר להכנת פתיתי שלג ממנקי מקטרות.
(זה בטח מוזר לכם שהסרטונים לאורך, אבל אני מייעדת אותם לערוץ ה IGTV שלי באינסטוש, ושם הם מחכים לכם מתי שרק תרצו).
מעייני כל כך אהבה את מה שיצא לה שמיד רצה לחדר שלהם ותלתה את הכל על הקירות.
(טיפ קטן, אם ממלאים את כל הזרועות של הפתית בחרוזים הוא נהיה מאוד כבד, וכשתולים אותו הוא מתקפל לצורת עכביש, אז תעשו הרבה פתיתים עם קצת חרוזים בכל אחד כדי שישמרו על הצורה המקורית היפה.)
אם חשבתם שזהו אתם כנראה לא מכירים אותי, כי בנוסף לכל הגרלנדות המהממות קניתי באיקאה גם קורצני עוגיות בצורת פתיתי שלג (מי שאוהב את איקאה שיגיד אני…"אני!!!")
בהתחלה באמת ניסינו להכין עוגיות, אבל איכשהו זה התפקשש לנו, לא התייאשנו והוצאנו דס, לשנו, רידדנו וקרצנו, לא היינו משוכנעים לגמרי מה יצא מזה בסוף, אבל הילדים זרמו אז גם אני.
אחרי יום של יבוש מול האח, הילדים התנפלו על זה שוב וצבעו את כל פתיתי הדס שלהם, אנחנו עדיין לא סגורים על מה לעשות אם זה, אז אם יש לכם רעיון אני ממש אשמח אם תחלקו אותו.
עכשיו באמת זהו, הבובות ששרדו, העצים, העיירה הקטנה כולן עדיין מקשטות לנו את הקומה העליונה, פתיתי השלג תלויים מהתקרה ומשמחים לי את הלב בכל פעם שאני עולה במדרגות, זה טיפונת מטשטש את האפרוריות ומחמם את הקור שהחורף הזה מייצר בכמויות.
כן, כן, גשמי ברכה וכו', אבל אני מתגעגעת כבר לקיץ או לפחות לחורף ציורי, קסום וחמים.