מוריס

תכלס מוריס היה הראשון, כשלקחתי אותו מ'צער בעלי חיים' הוא לא ידע בדיוק אם הוא התינוק או הגבר בבית. הייתי לוקחת אותו לכל מקום וסולחת לו על כל הפגמים באישיות שלו.
ואז הגיע הגבר, לאחר מאבק קצר מוריס הבין שנשאר לו רק תפקיד התינוק, אבל אז הגיעה התינוקת.
מוריס לא מוותר, הוא בוכה כשהיא בוכה, הולך אחרי לכל מקום, מנסה להדחק לרווחים בינינו ולתפוס יותר שטח פנים.
אבל הוא שומע רק- 'די מוריס' ו'לך למקום'.
בסופו של דבר כל מה שהוא עושה משאיר אותו תמיד אחרון.