הפסח בפתח ובסופו אירוע אקזוטי ונפלא (במיוחד לאשכנזיה כמוני), אחרי שחוצים את מדבר המצות ומבקעים את ים הגפילטע פיש מגיעים לארץ המובטחת של המימונה- ערב נפלא של צהלולים, מתוקים, ריקודים ועוד קצת מתוקים.
השנה החלטתי שאני מארגנת לעצמי הזמנה למימונה, הגיע הזמן שאני אחווה ולא רק אפנטז עליה.
אז נפגשתי עם חברה יקרה, ירדנה ויאטר (אל תתנו לשם לבלבל אתכם, היא מרוקאית אסלי, בן-זיקרי במקור) בתקווה לקבל הזמנה, אבל לפני כן קיבלתי את כל האמת מאחורי המימונה, זאת שרק מרוקאיות אמיתיות יודעות, והיא ניסחה לי את החוקים הנוקשים של 'עשה ואל תעשה' למתארח הטרי (והלא כל –כך טרי) למימונה.
אבל נתחיל בהתחלה, לכל מרוקאית יש אמא מרוקאית וירדנה סיפרה לי על המימונה מבית אמא. " שם ההכנות התחילו בסוף פורים, ברגע שהתחפושות היו מאופסנות, התחיל ניקיון פסח ואיתו הכנת העוגיות, הריבות ואגירת הפיצוחים. את הכל אמא הייתה שומרת בקופסאות, שאפילו המבט לעברן היה אסור."
שולחן המימונה הוא הכבוד של הבית. בשכונת קריית מנחם בירושלים, שם גדלתי, ערב המימונה היה שילוב של 'מאסטר שף' ו'בייק-אוף', תחרות סמויה על השולחן המושקע והמלא והמופלטה הטעימה ביותר".
"את סידור השולחן התחלנו לאחר סעודת הנעילה של הפסח- "אסור לבזבז זמן!".
העוגיות סוף סוף היו יוצאות מהקופסאות ונושמות נשימת רווחה (עדיין אסור היה לגעת בהן, אבל לפחות מותר להסתכל), פיצוחים, ריבות וכל דברי המתיקה, שאימי הכינה באדיקות בחודש האחרון. בסוף עלה על השולחן דג גדול עם פרח בעין, לא למאכל, לסגולה! הוא סימן ברכה ופיריון, אבל יצא, שכל הערב הוא היה נועץ בנו מבטים חודרים ומאשימים."
"השולחן הוא ליופי" ירדנה מגלה לי בסוד, "לא באמת אוכלים ממנו, למימונה מגיעים בשביל המופלטה!"
אבל להכין מופלטה זו עבודה קשה, ואיך מתמודדים עם עבודה קשה? בשביל זה יש את 'חכמת האמהות'.
"אמא שלי", ירדנה מספרת, "היתה אישה מפונקת, אבל מאוד חכמה, ולכן המציאה מחדש את חוקי הכשרות והסבירה לכל שואל בצדיקות מופרזת, שבבית אביה נהוג לאכול רק כשר לפסח בערב המימונה ולכן היא מנועה מלהכין מופלטות, זה פשוט אסור!!"
"למדתי מאמא שלי המון", ירדנה ממשיכה, " בעיקר ביצירת חוקים נוקשים ובלתי עבירים שנועדו בעיקר להקל עליי.
שנים חשבתי 'מה לי ולבלאגן הזה', אבל הבעל (האשכנזי, שהפך עם השנים למרוקאי מומר ונלהב) והילדים דורשים מימונה. אז הודעתי, שאני עושה מימונה פעם ב-4 שנים, וחוק זה חוק!"
"אבל אצלי זה שונה (אני עשיתי את הדרך ההפוכה מבעלי, והשתאכנזתי קלות) אני לא מכינה, אני אוספת.
אני קונה את העוגיות והעוגות ממרוקאיות בדימונה, ושום דבר לא אומר תו תקן לאסליות ממרוקאית מדימונה.
אני מגייסת מראש סוכנים ו'קניינים' , שיאספו מכל חינה, חתונה, בריתה ושבת חתן ריבות וכל טוב, שיוכל להעשיר את השולחן."
"אצלי דווקא מכינים מופלטות, אבל זה דורש שליחת צווי 8 מראש לקרובות וקרובי משפחה, שחייבים להתייצב בשעה הנקובה לתחילת 'מבצע מופלטה'"
ולאחר כל ההכנות מגיע הערב עצמו והוא אכן חגיגה של אהבת חינם ודלת פתוחה בין שכנים, אבל עם כל הכבוד (ויש) חייבים לנסח מספר חוקי התארחות למתארחים קבועים ולאלו שזו הפעם הראשונה שלהם.
-'שיטת הכיסא החם'- במימונה מבקרים לא משתקעים! בואו, תרבחו, תסעדו ותסתלקו.
– מופלטה היא דבר מופלא, אבל עבודה קשה, כבר אמרנו?! תתענגו על המופלטה שהמארחת הגישה לכם ביד, תחמיאו, אבל לעולם אל תבקשו עוד! ממופלטה לא שובעים רק טועמים.
– אם התחלתם דיאטה, זה כנראה לא המקום בשבילכם.
"כן, הכל משמין","לא, אין פה שום דבר דל שומן" "צלחת ירקות?! לא פה!"
-אנחנו שמחים שנהנתם, אבל חלוקת מתכונים בערב אחר. זה לא הזמן וביניינו, עדיף בכלל לא, כי אין סיכוי שהמארחת תודה שזה קנוי. אז בואו נעזוב את זה….
-אלו לא גלאביות זה כפתנים- הגלאביות אמנם חזרו לאופנה, אבל אלו כפתנים, הם לבוש מסורתי והם היו איתנו תמיד!
אז עכשיו שאני מצויידת בכל הידע על המימונה, אני בשלה לבוא עם המון שמחה מצב רוח טוב ואהבה וגדולה לערב שכולו אהבת חינם ומופלטה אחת.
"תרבחו ותסעדו".
הכותבות-
תודה לירדנה ויאטר, בלוגרית, מאמנת אישית ומנחת סדנאות push up לחיים, מאמינה שחלום גדול מתחיל מצעד אחד קטן שממנו נסללת הדרך
לפרטים נוספים pushup1.co.il שישבה והסבירה והצחיקה אותי מאוד, והכי חשוב הזמינה אותי למימונה הראשונה בחיי.
את הכתבה אפשר גם למצוא במאקו תחת המדור האישי שלי.
ולבסוף אתם פשוט חייבים לראות את הסרטון הבא ואם אתם מרוקאים תעשו טובה תאמצו אשכנזי.
https://www.facebook.com/Tangier-%D7%98%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A8-235918029909166/
