וילה בג'ונגל

כל כך רציתי שינוי, לא שרע לי בחיים, דווקא די טוב.
אבל אני גרה בוילה בג'ונגל, כשאני נתקלת בחושך ואלימות, אני סוגרת את השער החשמלי ומתיישבת בגינה היפה והשקטה שלנו ונרגעת.
אבל בחדשיים האחרונים חשתי את התקווה.
באמת האמנתי, לחמתי עליה- לא, לא הלכתי להפגין, לא הפכתי פעילה.
כתבתי פוסט בפייסבוק וראיתי מלא חדשות.
חשתי שרק בכח ההצבעה שלי אני ממליכת המלכים, יד השינוי, הכח על כתפיי ואני נושאת אותו בגאווה.
לצערי, הרבה הרגישו אותו דבר, אבל חשבו אחרת.
אז אני יושבת בגינה וחושבת לעצמי, מזל שיש ביום ראשון מאסטר שף, בשני האישה הטובה ומי יודע איך נשרוד כשיגמר המירוץ למיליון.
בהצלחה!