הנה הגיע לו ט"ו בשבט שהוא בודאות החג המגניב מכולם. אין שום מחוייבות משפחתית רק חגיגה של צמחים ופירות מיובשים (נצטרך יום אחד לנהל דיון בנוגע למקום המפוקפק שלהם בעולם הקולינריה).
ועף לי הסכך מרוב רעיונות שבא לי לעשות. אז הכנתי עציץ מתוק בטירוף מאריזות חלב ריקות ומתנות לגננות- עוגה בעציץ וכף עם שוקולד שאותן נחלק בט"ו בשבט עצמו.
אז נתחיל עם העציץ, כי אם אתם כמוני יש לכם ילדים מבודדים ומשועממים בבית וצריך לעשות איתם משהו.

מה צריך כדי להכין עציצים בקרטוני חלב-

• 3 קרטוני חלב ריקים
• סכין יפנית
• צבע- אקרילי, גואש, טאפטים צבעוניים
• טוש מרקר
• דבק חם
• אדמה
• זרעים

איך מכינים עציצים בקרטוני חלב-

• חוצים קרטון חלב לאורכו, ועוד שניים לרוחב בערך 15 ס"מ מהתחתית.

• צובעים את החלקים. אני צבעתי בצבע אקרילי, הוא מכסה את השטח בצורה אטומה ומתייבש בקלות. עם גואש תצטרכו לצבוע כמה שכבות, ואפשר גם להדביק ניירות צבעוניים או טאפטים. תהיו יצירתיים. בכל מקרה כאשר הצבע מתייבש תציירו פרטים של בית וגינה. כמו חלונות, דלתות, רעפים וכו'.

• מדביקים את ה'בית' הקטן שלנו לקצה ה'גינה'. אפשר עם דבק חם, או כל דבק שיש לכם.

• ממלאים את ה'גינה' באדמה, מפזרים זרעים ומכסים באדמה .

עכשיו צריך להשקות הרבה בשבועיים הראשונים ולחכות שהצמחים שלנו יצמחו כבר.

זה החלק הכי כייפי, העציצים יושבים על אדן החלון וכל יום אני באה לבקר אותם ולעודד את הנבטים הקטנים והאמיצים.
אם בא לכם לצפות בסרטון שהכנתי שמתאר את ההכנה של העציצים לחצו על התמונה למטה.

ועכשיו למתנות לגננות. חשבתי מה אפשר לתת שלא דורש הרבה כסף, אבל ירשים ויחמם להן את הלב וחשוב יותר שהילדים יוכלו לקחת חלק בהכנה של המתנות.
מעיין בתקופה האחרונה החליטה שהיא הולכת להיות קונדיטורית והיא התאהבה במטבח, אז ישבנו וחשבנו איזו עוגה אפשר להכין שתתאים לט"ו בשבט….עוגה בעציץ כמובן.
העוגה מורכבת מקאפקייק שוקולד, קראמבל שוקולד שנראה כמו חול ופרח מפירות מיובשים.

מה צריך לעוגה בעציץ-

• עציצי חרס קטנים
• נייר אפייה
• כוסיות לקאפקייק
• חומרים לקאפקייק שוקולד- אני עשיתי לפי המתכון המנצח והמושלם של קארין גורן לעוגת שוקולד שתמיד מתחסלת.

איך עושים עוגה בעציץ-

• דבר ראשון מכניסים את עציצי החרס למדיח.
  אנחנו לא אופים באמת בתוך העציצים, אבל חשוב כמובן שיהיו נקיים לכבוד הקאפקייק שיכנס לתוכם. ראיתי הרבה בלוגריות, שכן אופות ישר בתור העציץ, אבל אחרי מחקר שאורן הנפלא עשה, גילינו שבכלי חרס לעיתים יש חומרים מסוכנים שמשתחררים בחום. ומכיוון שהמטרה היא לשמח ולא להרעיל את הגננות ויתרנו על העונג.
• אופים את הקאפקייקים בתוך כוסות קאפקייק לפי המתכון של קארין גורן.
• חותכים נייר אפייה בגודל העציץ, מכניסים אותו לתוך העציץ ואז שמים בפנים את הקאפקייק האפוי.

• עכשיו מכינים את הקראמבל- אני הכנתי לפי המתכון של השולחן. מחממים את הקראמבל בתנור וכשהוא מתקרר מפוררים אותו עם מזלג ונוצר מראה של אדמה.
  מפזרים מהקראמבל מעל הקאפקייק שכבה נדיבה שתכסה את כולו.

• העציץ מוכן, צריך רק את הפרח.

מה צריך לפרח מפירות יבשים-

• שיפודים
• אננס מיובש
• קיווי מיובש
• משמש מיובש

איך יוצרים פרח מפירות יבשים-

• משפדים קצה אחד של הקיווי ודוחפים אותו למרכז השיפוד.
  מעליו משפדים קצה נגדי של קיווי ודוחפים אותו מעל הקיווי הראשון.
• משפדים קצה תחתון של אננס ומיד אחריו מקווצ'צים קצת משמש ומשפדים אותו ואחר כך שוב את האננס.
• את הכל תוקעים בתוך העציץ

רגע, רגע, זה לא הכל!!
ראיתי בחנות יצירה כפות חפירה מפלסטיק והייתי חייבת אותן! מיד ידעתי מה בא לי לעשות- שוקולד פיצוחים בכף חפירה.

מה צריך לכף חפירה עם שוקולד פיצוחים-

• כף חפירה מפלסטיק
• 200 גרם שוקולד פרה- מריר וחלב. זה הספיק לי ל4 כפות
• מבחר אגוזים

איך יוצרים כף חפירה עם שוקולד פיצוחים-

• שוברים את השוקולד לחתיכות, מניחים הכל בקערה וממיסים. יש שתי דרכים להמיס שוקולד בלי תוספות של שמנת או שמן קוקוס- או בבן מארי, כלומר בסיר מעל סיר עם מים. אבל אני מעדיפה פשוט להכניס למיקרו לפולסים של 15 שניות, מוציאים, מערבבים ומכניסים שוב עד שכל הגושים נמסים. אל תתפתו להכניס לחצי דקה כי השוקולד עלול להשרף.

• אחרי שהשוקולד נמס, ממלאים את כפות החפירה, ומעטרים עם אגוזים. מעיין שבדיוק חזרה מבית הספר אחרי עוד התראה של חולה מאומת שמחה כמובן לעזור והשתלטה על ההכנה של השוקולד.

• עכשיו להקפאה. חשוב להניח את הכף בזווית שלא ישפך השוקולד בדרך למקפיא. אני קיווצ'צ'תי קצת נייר כסף ויצרתי הגבהה לחלק קדמי של הכף.

לא צריך יותר מחצי שעה במקפיא והכף מוכנה.
עכשיו אורזים הכל יחד ונותנים לגננות.
אז מה חשבתם? אהבתם את המתנה?
אם אתם רוצים להשלים את המתנה עם שקית מתוקה עם פירות יבשים או זרעים לשתילה, אתם יכולים להכנס לפוסט 'לזורעים באהבה' ולהוריד את הפרינטבל.
ואפילו עוד מתנה לגננות שעיצבתי לבד ואתם יכולים להוריד ממתחם הפרינטבלס בפוסט 'עלילות ועד גן ומתנה לגננות'.
אם בא לכם עוד רעיונות לעציצים כנסו לפוסט- ירוק זה השחור החדש.
ואחד הפוסטים הראשונים והמאוד אהובים על עציצי גולגולת מבקבוקי פלסטיק.
וסוף סופי עציצים למתקדמים מצינורות נחושת, פוסט מאוד ישן והעציצים החזיקו אצלינו המון זמן עד שנשלחו למחזור.
ועכשיו אתם, אם יש לכם שאלה, התייעצות, או סתם בא לכם להשאיר אהבה, תעשו את זה פה למטה בתגובות.
חג שמח

איך יוצרים את הדמויות-

• דף פרינטבלס להורדה בלינק- https://noa-klein.com/printables_lobby/
• מספריים
• שיפורים
• סלוטייפ
• בריסטול
• דבק סטיק

איך מקשטים בעזרת דמויות קרקס?

1. מדפיסים את דף הדמויות מהאתר
2. מדביקים על בריסטול וגוזרים

לוליינית על חוט-

• קושרים חוט באורך 20 ס״מ בערך לשני קשים. 

• במרכז החוט מקפלים את הרגליים של הלוליינית ומדביקים.

• אפשר לנפח בלונים ולהדביק אותם בעזרת סלוטייפ לראש הקשים.

תוקעים את הקשים בעוגה.

איש חזק-

• לאחר שהדבקנו את הדמות לבריסטול וגזרנו ניצור חורים במרכז כף היד של האיש ונשחיל שתי סוכריות על מקל.

• נדביק את קצוות סוכריות המקל בעזרת סלוטייפ לעורפו של האיש החזק ואת השיפוד לרגליו.

• נכניס את השיפוד דרך כוס קאפקייק.

פיל על ביצת הפתעה-

• נדביק שיפוד לגב הפיל ונחתוך אותו כך שרק 2 ס״מ יבצבצו מתחתית הדמות. 

• נקלף ביצת הפתעה ונתקע את הפיל על קצה הביצה.

• נתקע שיפוד נוסף בתחתית הביצה ונקבע על העוגה/קאפקייק.

דב עם כדורים-

• נדביק את הדמות על בריסטול ונגזור.
• נחורר בעזרת מחט עבה או שיפוד מסטיקים עגולים.

• נשחיל את המסטיקים על חוט ברזל ונכופף לצורת טבעת.

• נדביק את חוט הברזל לגב הדב בעזרת סלוטייפ.
• נדביק שיפוד לגב הדב בעזרת סלוטייפ.

אריה קופץ דרך חישוק-

• חותכים בעזרת סכין יפני עיגול רחב בתחתית כוס הקאפקייק.

• יוצרים חתכים מסביב לכוס קאפקייק עד לתחתית ומקפלים החוצה.

• משחילים חצי מדמות האריה דרך החישוק ומדביקים בערך את בטן האריה לחישוק.

• מדביקים שיפוד לתחתית החישוק.

1. יוצרים חתכים מסביב לכוס קאפקייק עד לתחתית ומקפלים החוצה.
2. חותכים בעזרת סכין יפני עיגול רחב בתחתית כוס הקאפקייק.
3. משחילים חצי מדמות האריה דרך החישוק ומדביקים בערך את בטן האריה לחישוק.
4. מדביקים שיפוד לתחתית החישוק.

גלגל ענק- מעמד לעוגיות

מה צריך לגלגל ענק-

• קרטון
• צבעי גואש/טפט צבעוני
• מספריים
• סכין חיתוך
• מדבקות צבעוניות
• סרגל 
• עיפרון
• חוט ברזל/סיכות מתפצלות
• דבק חם/דבק נוזלי

מה עושים-

• מסמנים על הקרטון טרפז בגודל 10x30x20, בתחתית הטרפז מסמנים מלבן (זה יהיה הבסיס) בגודל 20×10, ומהצד השני של המלבן מסמנים טרפז שני בדיוק באותו הגודל. (טרפז, מלבן, טרפז)

• גוזרים ומקשטים משני הצדדים, אפשר עם טפט צבעוני או עם צבעי גואש.
• מקפלים את הטרפזים ככה ששתי הצלעות הקצרות ישיקו ותיווצר צורה של פירמידה ומדביקים אותן אחת לשנייה.

• עכשיו יוצרים את הגלגל- מציירים עיגול על הקרטון (אפשר לסמן בעזרת צלחת גדולה) ומוציאים ממנו 7 משולשים. גוזרים ומקשטים בעזרת צבעים או מדבקות צבעוניות.

• מחוררים את מרכז הגלגל ואת מרכז הצלע הקטנה של הפירמידה ומשחילים דרך החורים סיכה מתפצלת.

• ווי העוגיות- חותכים מחוט הברזל חתיכה באורך 3 ס״מ ומקפלים לצורת s. 

• מחוררים 8 חורים מקבילים על מסביב לגלגל, משחילים את חוטי הברזל ומהדקים.

וואללה יש לנו גלגל ענק ומעמד מקושט לעוגיות. עכשיו רק צריך להכין עוגיות בצורות, ולפני האפייה לחורר את החלק העליון שלהן בעזרת קש שתייה. לאחר שהן מתקררות מקשטים אותן עם ציפוי וסוכריות ואפשר לתלות אותן על הווים.

הדבר האחרון שיצרנו הם קאפקייקים ליצניים, שיצאו מתוקים להפליא.

אפרת 'הכריחה' אותי להכנס לטיק טוק (אתם שם?) אז כספתח וכדי שלא אתחמק צילמנו כבר סרטון על הכנת הקאפקייקים, תלחצו על התמונה ותגיעו לסרטון.

אני מקווה שאהבתם את יום הולדת הקרקס שלנו, היה כיף גדול להכין אותם ולצלם אותם ותודה לאפרת על יום נפלא בירושלים.
האמת שפעם גם עשיתי יום הולדת קרקס, כמובן שככל שהשנים עוברות כך הביקורתיות גדלה, אבל גם שם יש רעיונות יצירתיים, אז מוזמנים להציץ בלינק.
ואחד הפוסטים האהובים בבלוג שלי כבר שנים והפרינטבל עם הכי הרבה הורדות- פרינטבל חד קרן יום הולדת שהכנתי לבלוגולדת 1. כנסו ללינק ותראו בעצמכם.
וכמו תמיד אני אשמח אם תשאירו פה אהבה למטה בתגובות, או שאלות או אפילו הערות.

שמעתם פעם על שמפניירה מקרח?
לפני כמה שנים עשיתי הפקה ליקב רמת גולן והכנתי שמפניירה מקרח, פירות ועלים, לחצו על הלינק לראות את הסרטון שהכנו.
זה תהליך שצריך להתחיל כמה ימים לפני הערב הגדול, אבל התוצאה מהממת.
אז מכיוון שהפכתי כבר מומחית בשמפניירות קרח, החלטתי הפעם לנסות משהו חדש וכמובן להעביר הלאה את הידע.

אז מה צריך כדי להכין שמפניירה מקרח-

• דלי/פח פלסטיק/ שמפניירה ממתכת
• צנצנת מפלסטיק שתהייה צרה יותר בקוטרה מהדלי אבל קצת יותר רחבה מבקבוק שמפנייה
• קונפטי, כדורי דיסקו, נצנצים וכל קישוט שבא לכם
• מים
• פריזר

איך מכינים שמפניירה מקרח-

1. לוקחים את הדלי הגדול, אני השתמשתי בשמפניירה ממתכת, שנשארה פה מאחת ההפקות, שקניתי במקס סטוק ב20 ש"ח.
   ממלאים מים בתחתית עד 5 ס"מ ומכניסים לפריזר להקפאה.

2. כשהתחתית קפואה מכניסים את הצנצנת הצרה יותר לתוך השמפניירה וממקמים אותה במרכז. מייצבים אותה עם אבנים וממלאים עוד 5 ס"מ מים בין הכלים ומכניסים שוב להקפאה.

3. עכשיו זה הזמן להיות יצירתיים, אתם יכולים להכניס פנימה נצנצים, קונפטי, כדורי דיסקו, או כל דבר שיראה בעיניכם מגניב.
אפשר ליצור שכבות על ידי הקפאה של שכבות מים, או בפעם אחת למלא הכל בקישוטים שאתם אוהבים ואז להקפיא סופית.
אני ממליצה להשתמש בקישוטים גדולים, כי בסופו של דבר אי אפשר לזהות את כל הנצנצים שהכנסתי פנימה.

4. ממש לפני ההגשה מחלצים את השמפניירה עם מים חמים שזורמים על התחתית והצדדים עד שהיא מתנתקת. חשוב לעשות את זה בכיור ומגובה לא גבוה מידי כדי שהיא לא תתנפץ על תחתית הכיור.
בפעם הראשונה השתמשתי בשני כלים מפלסטיק וזה היה קשה לחלץ את הקרח. דווקא עם השמפניירה ממתכת זה היה ממש קלי קלות.

טוב אני יודעת שהתלהבתי וצילמתי מיליון תמונות ואני לא רוצה להלאות, אבל זה לא הכל, כי חייבים איזה קישוט שיתאים לשמפניירה, אז הכנתי גם סטיררים עם כדורי דיסקו.
תקשיבו זה הדבר הקל (ובעיניי) המרשים ביותר.

מה צריך לסטיררים עם כדורי דיסקו-

• קשים מנייר
• כדורי דיסקו קטנים

איך יוצרים סטיררים עם כדורי דיסקו-

1. מקלפים כמה מראות מתחתית הכדור.

2. בתוך הכדורים תמצאו שבעצם הוא עשוי מקלקר, אז תתקעו את הקשים פנימה בערך בעומק של 2 ס"מ. ותגזרו את הקשים לאורך המתאים. זהו! באמת כזה קל.

סורי אבל אני עפה על עצמי.

אבל זה לא הכל. יש עוד דרך סופר חגיגית לקשט כוס שמפניה, שהופכת את הדרינק לסוכרייה ענקית.

תודו שזה חגיגי בטירוף ומוגזם, אבל אחרי השנה האחרונה (סליחה שנתיים) ממש מגיעה לנו קצת הגזמה.

מה צריך לכוס סוכרייה-

• כוס
• ממרח מתוק (אני השתמשתי בממרח וניל מוקצף שקניתי בסופר)
• סוכריות לקישוט
• שערות סבתא (קונים בקופסאות בחנויות הממתקים)

איך יוצרים כוס סוכריה-

1. בעזרת לקקן (או סכין) מורחים את הממרח על פיית הכוס. אתם מחליטים על עובי הפס.

2. מפזרים בתוך קערה את סוכריות הקישוט, ומטביעים את פיית הכוס בקערה כדי שהסוכריות ידבקו ואז מפזרים אותן מסביב לשולי הכוס.

3. עכשיו תולשים חתיכה יפה של שיערות סבתא ומניחים במרכז הכוס.

כשהאורחים מגיעים מוזגים את השמפניה, השיערות מיד נמסות וזה סופר מגניב ונשארת שמפנייה בטעם סוכרייה. יאמי!!

אפשר להרים לחיים ולקוות שהשנה הבאה תהיה טובה, שנספיק לשכוח את המילים קורונה, בידוד, PCR, ונמלא את הימים בתוכניות ונסיעות. לחיים אהובים.

אם בא לכם עוד קצת השקעה לקראת מסיבת הסילבסטר שלכם, אני שולחת אתכם לפוסט 'יאללה חגיגות' שהכנתי עם שקל ובו באמת השקעתי ואפילו יש פרינטבלס להורדה.
שנה טובה אהובים ואתם מוזמנים לשאול, להתייעץ או רק לאחל דברים טובים פה למטה בתגובות.

אז מה צריך למשחק החלקרח-

• דף דמויות להורדה ממתחם הפרינטבלס שלי.
• קופסת קרטון
• מספרים
• מגנטים
• מקלות
• צבעים (עיפרון/טושים/מים, מה שיש בבית)
• דבק סטיק
• דבק חם

אז מה עושים-

1. מדפיסים את דף הדמויות ממתחם הפרינטבלס וצובעים (עדיף כמובן לתת לילדים לצבוע)

2. מדביקים את הדמויות על דף קשיח/קרטון/בריסטול ומקפלים את המלבן התחתון לכיוון גב הדמות.

3. מדביקים מגנט לתחתית המלבן המקופל בעזרת דבק חם.

4. לוקחים מגנט נוסף, קודם חשוב מאוד לבדוק מה הצד שמושך את המגנט שדבוק לדמות, ולפי זה מדביקים את הצד השני לקצה מקל.

5. הדמויות מוכנות, ועכשיו צריך להכין להן את זירת הקרח והתפאורה. אז מצפים קופסאת קרטון בבריסטול לבן.
אפשר להשתמש בקופסה ריקה של קורנפלקס (חשוב לדאוג שהפתח של הקופסה יהיה מונח מולינו ושהוא ישאר פתוח כדי שנוכל להכניס דרכו את המקלות המגנטים שלנו), או ארגז ירקות מהירקן, מה שיש בבית.
אני עשיתי טעות ופתחתי פחתים גם בצדדי הקופסה, אבל היא הפכה פחות יציבה, אז אני ממליצה להשאיר רק פתח קדמי.

6. מציירים את התפאורה על בריסטול לבן, אפשר לצייר הרים מושלגים, עצי אשוח מכוסים בשלג, איש שלג ואפילו בקתה.
אפשר לעשות תפאורה רק לגב הקופסה, אפשר ליצור עוד עצים ולהדביק לצדדי הקופסה, אפשר אפילו ליצור עצים מענפים שאספנו בגינה. בקיצור תתפראו ותהיו יצירתיים.

וואלה יש לנו משחק.

כל מה שנשאר זה לתת לידים לשחק, מכניסים את המקל עם המגנט לתוך הקופסא. המגנט מושך את הדמות המתאימה לו ומתחילים לסובב אותה ולגרום לה לרקוד על הקרח.

הילדים שלי כבר גדולים, הם טיפונת עייפים מהיצירות שלי והמשחקים שאני יוצרת עבורם, אני לא מצליחה להתחרות בנינטנדו.
אבל הנחתי את הקופסה על השולחן בסלון והלכתי בנונשלנטיות, ואיזה קטע הם פשוט נמשכו אליה ומיד התחילו לשחק.
מעיין כבר ביקשה שאדפיס לה את דף הדמויות כדי שתכין לעצמה ואיתמר ישב וחשב כל היום על פלא המגנטים ואיך הם מסוגלים למשוך אחד את השני דרך הקופסה.
אז אני מכתירה את הפרוייקט כהצלחה!

אם בא לכם עוד יצירות ופעילויות חורפיות אתם יכולים להכנס ל- winter wonderland שיצרתי עבור הילדים וללמוד איך להכין מגזרות נייר בצורת פתיתי שלג ושלג מלאכותי. לינק לפוסט.
אם אתם מנקים את הארון ומוצאים מלא סוודרים ישנים, שכבר לא עולים על אף אחד, אז חכו! לפני שאתם זורקים, תמחזרו ותיצרו כפפות או כובע או אפילו נעלי בית מפנקות. לינק לפוסט.
או להתפנק עם מתכונים חורפיים מהמאסטר שף מסימיליאנו שבישל ופינק אותנו במתכונים מנחמים מהמטבח האיטלקי. לינק לפוסט
אם בא לכם להתחבא בבית מהסופה, אתם יכולים לבנות לכם אוהל טיפי, זה פוסט ישן ישן וסופר נוסטלגי שנוצר באחת הסופות הקשות. אני מסתכלת על מעיין הקטנטנה, הרבה לפני שאיתוש נולד ואני לא מצליחה להאמין איך הזמן טס. לינק לפוסט.

מקווה שנהניתם ואתם במקום חם ונעים, מוזמנים לשאול, להתייעץ או סתם להשאיר קצת אהבה פה בתגובות.
שיהיה חורף חם ובטוח.

מה צריך?

סוודר ישן
חוט ומחט
סיכות תפירה
בריסטול
עפרון

מה עושים?

1. מניחים את הידיים וכפות הרגליים של הילד/ה (או מי שהכפפות והנעליים עבורו) על הבריסטול, עם האצבעות צמודות אחת לשנייה, ועוברים עם עפרון מסביב להן. יוצרים קו חלק ואחיד.
2. גוזרים את התבנית בערך סנטימטר החוצה מהקו. צריך ליצור תבנית לידיים ולרגליים קצת יותר גדולה מהגודל המקורי של כף היד/רגל כדי שיהיה מקום לתפר, וגם כדי שיהיה קל ונוח להכניס את הראש, הידיים והרגליים פנימה.

3. הופכים את הסוודר לצד שמאל שלו ומסמנים את הכפפות. המיקום של הכפפות צריך להיות בתחתית הסוודר, כדי להשתמש בחלק הסרוג הנקרא ריב. את הכובע מסמנים בחזה הסוודר, ואת כפות הרגליים בחלק העליון של השרוולים.

4. לא לזרוק את השרוולים אנחנו עוד נשתמש בהם כדי ליצור את נעלי הבית. מהדקים בסיכות תפירה מסביב לחלקים שסימנו, כדי שיהיה לנו קל יותר לגזור והסוודר לא יזוז במהלך הגזירה. גוזרים מסביב לחלקים.

5. לאחר שגזרנו את החלקים אנחנו מניחים את שני צידי הכפפה אחד על השני (עדיין הפוכים), מהדקים בסיכות ותופרים. אפשר לתפור במכונת תפירה אם יש ואפשר לתפור גם ביד. לאחר שסיימנו לתפור מקפלים את החלק החיצוני פנימה, כדי שהתפרים יהיו בפנים. וכבר יש לנו כובע וכפפות.

הכובע והכפפות כבר מוכנים, אבל הגרביים דורשות טיפל'ה יותר עבודה, אז לאחר שגזרנו את כפות הרגליים (מי שרוצה נעלי בית עמידות יותר יכול לגזור שכבה נוספת של כפות הרגליים מלבד), ושמרנו את השרוולים, אנחנו משחילים את השרוול על הרגל ומסמנים מסביב לכף הרגל.

וגוזרים.

מסמנים גם את כפות הרגליים על בריסטול וגוזרים את התבנית שנוצרה מהסוודר, אפשר לחיצור שתי שכבות שהפנימית סוודר והחיצונית לבד, זה נותן יותר עמידות לגרב.
הופכים את השרוולים כשהחלק הפנימי בחוץ, מחברים את חלקי כפות הרגליים בסיכות לתחתית השרוולים.

מסמנים גם את כפות הרגליים על בריסטול וגוזרים את התבנית שנוצרה מהסוודר, אפשר לחיצור שתי שכבות שהפנימית סוודר והחיצונית לבד, זה נותן יותר עמידות לגרב.
הופכים את השרוולים כשהחלק הפנימי בחוץ, מחברים את חלקי כפות הרגליים בסיכות לתחתית השרוולים.

הגרביים מוכנים. הופכים אותם כשהתפרים יהיו בתוך הגרב.

ועכשיו ניגשים לקשט עם פונפונים. הנה שתי דרכים ליצירת פונפונים גדולים וקטנים.

פונפון גדול: מה צריך?

• חוטי צמר
• מספריים
• קרטון

מה עושים?

מסמנים על קרטון שני עיגולים  (אפשר לסמן את השוליים של כוס). במרכז העיגולים מסמנים עיגול קטן יותר ומלבן המחבר בין שני העיגולים וגוזרים מסביב. נוצרות שתי טבעות עבות וזהות.

חותכים רצועה באורך 15 ס"מ מחוט הצמר ומניחים אותה במרכז אחת הטבעות. דואגים שקצות החוטים יישארו משוחררים מחוץ לטבעת. מניחים את הטבעות אחת על השנייה, כשהחוט ביניהן והקצוות שלו משתלשלים החוצה.

ומניחים את השני העיגולים אחד על השני

מלפפים מסביב לטבעות חוט צמר, אפשר בצבע אחד או בכמה צבעים. מלפפים שכבה עבה ונדיבה של חוט. דואגים שקצוות החוט הפנימי יישארו משוחררים.

כשסיימנו ללפף, נקשור בקשר חזק את שני החוטים הפנימיים אחד לשני.

משחילים מספריים בין שתי טבעות הקרטון ולולאות חוט הצמר שליפפנו וגוזרים מסביב לטבעת החיצונית.

מחלצים את טבעות הקרטון ומשחררים את הפונפון.

כשהפונפון הגדול מוכן אפשר לתפור אותו לראש הכובע.

פונפון קטן ממזלג: מה צריך?

• חוטי צמר
• מספריים
• מזלג

מה עושים?

ממלפפים חוט צמר מסביב לשיניים של מזלג.

יוצרים שכבה עבה ונדיבה

גוזרים רצועה של חוט צמר באורך 10 ס"מ ומשחילים אותה דרך הרווח האמצעי של המזלג וקושרים בקשר הדוק את חוט הצמר המלופף.

מחלצים את החוט המלופף מהמזלג.

גוזרים את הלולאות החיצוניות שנוצרו, והנה פונפון קטן.

אם לא אוהבים פונפונים פרועים, אפשר לעשות להם תספורת קצוצה.

אני לא יודעת למה, אבל פונפונים זה דבר משמח.

את הפונפונים אפשר לחבר לקודקוד הכובע, לצדי הכפפות או לעשות להם תספורת קצוצה ולקשט בהם את נעלי הבית.

מעיין הסכימה לדגמן לי תמורת העוגייה המפונפנת הזאת.

אבל הפייבוריטים שלי הם הגרביים המפונפנות, אין דבר משמח מזה לימים האפרוריים שמחכים לנו.

אני מקווה שאהבתם ושאתם הולכים לתת חיים חדשים לכל הסוודרים הישנים שלכם.
אם אתם יוצרים אתם תשמחו לב של בלוגרית ושלחו לי תמונות של היצירות שלכם. וכמו תמיד מוזמנים להתייעץ, לשאול ולהגיב פה למטה בתגובות.

Wind of change-

אם אתם בגילי אתם בטח זוכרים את השיר wind of change של הסקורפיונס. השריקה הזאת עדיין יכולה להעביר בי צמרמורות ובאמת השיר הזה היה ההמנון של צעירי הגוש הסובייטי בזמן נפילת חומת ברלין והתמוטטות המשטר במוסקבה. אבל מה אם השיר הזה בעצם נוצר על ידי ה-CIA כדי להשפיע על דור שלם של צעירים להתקומם נגד המשטר הקומוניסטי?
נשמע מופרך? לגמרי! אבל זאת השמועה ששמע העיתונאי פטריק ראדן קיף והוא הלך לחקור.
האם זה אמיתי או שקר מוחלט? אני לא הולכת לעשות לכם ספויילרים, אבל אני רק ארמוז שהמוח שלכם יעוף מכל מה שתגלו על הדרכים בהן הCIA משתמש בתרבות למטרותיו.
ומה הקשר של ד"ר ז'יוואגו, משימה בלתי אפשרית, נינה סימון והווארד היוז לכל זה?
אתם חייבים לשמוע ולא להאמין!
כנסו ללינק בספוטיפיי.

Catch and kill-

רק מלחזור ולשחזר בראש את הפודקאסט הזה אני מתמלאת בעצבים ותחושת חוסר אונים. אז למה בכלל אני ממליצה עליו?
כי זה אחד הפודקאסטים החשובים שנוצרו בשנים האחרונות, בעיניי.
רונאן פארו, עיתונאי חוקר וכן, הבן של מיה פארו ווודי אלן (ימח שמו) התחיל לשמוע שמועות בתעשייה, הוא שמע על הטרדות, על תקיפות ואפילו ממש אונס, הכל בגדר שמועות או סוד ידוע היטב שאף אחד לא מעיז להגיד בקול רם, פשוט כי מדובר באחד האנשים החשובים בהוליווד- הארווי ויינשטיין.
רונאן פארו מביא לנו את סיפור החקירה מהרמזים הראשונים ועד לפרסום הכתבה שפוצצה הכל ובעצם התחילה את תנועת #METOO.
זה אחד הפודקאסטים המעצבנים כי מתגלה הפרצוף האמיתי של אנשים עם המון כסף וכוח שמאמינים שהם יכולים לקחת כל מה שירצו בהבטחות, בשוחד, באיומים ואם כל זה לא עוזר באלימות.
כדאי לשמוע ולהתעצבן גם, לינק לפודקאסט כאן.

Killer book club-

זה נשמע כמו ספר של אגאתה כריסטי- בעיירה אנגלית ציורית ומנומנת נרצח פנסיונר, מורה לאנגלית מוערך מהקולאג' הסמוך.
אנחנו מגלים מהר מאוד שהוא נרצח על ידי המאהב שלו וחבר נוסף במועדון הספר האקסקלוסיבי, אבל למה?
פרק אחרי פרק ג'יליאן פאצ'ר, העיתונאית החוקרת, תגרום לכם לחשוב שהבנתם הכל, אבל ממש כמו ברומן של אגאתה כריסטי הכל יתחבר רק בפרק האחרון.
כיף לצלול לתוך הפודקאסט הזה, למרות שהוא בaudible ודרוש מנוי.

The shrink next door-

יש לי חברה אהובה שחולה כמוני במחלת הפודקאסטים והיא המליצה לי על הפודקאסט הזה. בגדול כל מה שהיא הייתה צריכה להגיד שיש עכשיו סדרה באפל טי.וי עם ויל פארל (אני לא יכולה להגיד את השם שלו בלי לחייך) ופול ראד שמבוססת על הפודקאסט הזה ומכיוון שאין לי אפל טי.וי רצתי לשמוע. ואכן סיפור מטורף ואמיתי לגמרי ונורא נורא יהודי!
איך הכל התחיל?
ג'ו נוסרה, עיתונאי, ואישתו קנו בית בהאמפטונס, השכן שלהם היה פסיכיאטר, בעל אחוזה מטורפת שערך מסיבות מפוארות עם מלא כוכבים.
ויום אחד הוא פשוט נעלם, לא נשאר לו זכר, רק מנהל משק הבית היה שם כדי לספר את הסיפור. אבל האם זה באמת מנהל משק הבית?
אתם חייבים לשמוע את הסיפור המטורף הזה על שליטה ואמון באנשים הלא נכונים.
לינק לפודקאסט כאן.

Even the rich-

יש פודקאסטים רציניים, יש מותחים ויש כאלו שמושלמים לבישול.
אז בפעם הבאה שאתם עושים ספונג'ה או חביתה שימו ברקע את even the rich ותרגישו שלמרות שאני כנראה עושה משהו ממש עלוב כרגע, החיים של העשירים והמפורסמים עלובים בדיוק כמו שלי…בערך.
ככה למדתי על הרצח של מאוריציו גוצ'י למשל, על התככים בין הילדים של רופרט מרדוק ולמה סולאנז' החטיפה לג'יי-זי.
הפרקים מתחדשים כל שבוע ואני כבר מחכה לפעם הבאה שאקרצף שירותים כדי לשמוע את כל הליכלוך על מדונה וג'קי אונסיס.
לינק לפודקאסט בספוטיפיי כאן.

Conflicted-

במעבר חד…
תגידו זה הגיוני להיות טיפל'ה מאוהבת בג'יהאדיסט לשעבר?
איימון דין, היה ג'יהדיסט של אל-קעיידה, הוא הגיע עד לאוסאמה בין לאדן והיה מעורב בדרגים הגבוהים ביותר כשהפך לסוכן כפול של MI6.
יש לו קשרים וידע על כל העולם הערבי והוא יושב עם תומס סמול, נזיר לשעבר, לנתח את התהליכים שקורים במזרח התיכון, את מה שקרה באפגניסטן לאחרונה, את האיום הסיני ועוד ועוד.
זה מרתק וחשוב להבין את העולם הערבי מנקודת מבט של מי שהיה ונמצא שם ומצליח בהמון אנרגיה ואפילו חוש הומור להסביר את הסביבה שבה אנחנו חיים.
לינק לפודקאסט כאן.

TRIGGERnometry-

דרך הפודקאסט הזה הגעתי לתומאס סמול ולconflicted. וזו דרך מצויינת להחשף ולהקשיב לאנשים ממש מעניינים בנושאים שכרגע נחשבים מאוד טריגריים. תחזיקו חזק- 'האם נשים טראנסג'נדריות הן נשים אמיתיות?' אוהההוווו 'שינויי אקלים- האם יש סיבה לפאניקה?' 'האם הגירה תשנה לגמרי את פני אירופה?'
קונסטנטין קיסין ופרנסיס פוסטר, שני קומיקאים בריטיים, יושבים ומדברים עם פרופסורים, אנשי תרבות, אקטיביסטיים וסופרים על נושאים אקטואליים, לא חייבים להסכים, אבל ממש חשוב לשמוע כל מיני דיעות ואולי להחשף לזוויות ראייה מעניינות והכל במבטא בריטי מדליק.
לינק לפודקאסט באתר שלהם.

Honestly-

עוד מישהי שנחשפתי אליה בטריגרנומטרי ומאז אני מעריצה שרופה- בארי וייס, עיתונאית יהודייה אמריקאית, לשעבר כתבת של הניו יורק טיימס, עזבה כשהבינה שרוב התקשורת הממוסדת דורשת אחדות אידיאולוגית וממזמן כבר לא מחוייבת לאמת, אלא לאג'נדה.
ולכן עזבה והפכה עצמאית והיא מביאה כתבות מרתקות. אני ממש אהבתי את הפרק שמתאר את הבריחה של נערה מאפגניסטן שנכבשה לאחרונה מחדש על ידי הטאליבן, או הפרק בו היא משוחחת עם הסופרת של הספר עם השם המושלם ' PEOPLE LOVE DEAD JEWS' (חובה לכל אחד לקרוא!!!!!!!!!!!!! והנה לינק לאמאזון כי זה באמת ממש חשוב לקרוא את הספר הזה).
אתם כנראה תשמעו אצלה דברים בעומק, רגישות ובזווית שונה מהשאר.
לינק לאתר שלה כאן.

Stephen Fry's Victorian secrets-

אחרון, אחרון ומאוד חביב!
מכירים את סטיבן פריי? הוא שחקן, קומיקאי, ואיש עם הקול הכי נעים בעולם ויש לו שני פודקאסטים על החיים בתקופה הויקטוריאנית והתקופה האדוארדיאנית.
עכשיו אם יכלו לשגר אותי לכל זמן בהיסטוריה הייתי מיד בוחרת את ימי הביניים ומיד אחרי זה את התקופה הויקטוריאנית.
והופה סטיבן פריי בא ומגלה את מה שתמיד רציתי לדעת כמו למשל- איך נראו השירותים בתקופה ההיא, מה היה היחס לנשים, להומואים ולפורנוגרפייה.
כל מה שצריך כדי באמת להתנתק זה קצת היסטוריה ואת הקול של סטיבן פריי.
לינק לפודקאסט באמזון כאן.

אני מקווה שאהבתם ושתצללו עמוק לתוך כל התכנים המעולים.
מידי פעם אני ממליצה על הספרים והפודקאסטים שאני שומעת גם באינסטגרם ושומרת הכל בהייליטס (העיגול הורוד שמה למטה עם הכיתוב 'לצות ספרים 🙂 )

אבל עכשיו תורכם, אם יש לכם המלצות לפודקאסטים אתם ממש מוזמנים לחלוק אותן איתי כאן למטה בתגובות.
יאללה אני מתנתקת כדאי להתחבר לפודקאסט החדש שלי.

חנוכיית black night of stars של סטודיו AV-

חנוכייה מינימליסטית מקוריאן (שהבנתי עכשיו שהוא פולימר אקרילי שמשתמשים בו לייצור מטבחים) בשילוב פליז.
המוצר לחלוטין ירוק וממוחזר משאריות של קוריאן.
אני מאוהבת בלוק של טרצו והצורה הפשוטה והנקייה בשילוב עם טקסטורת הטרצו פשוט קנו אותי.
זו גם הפעם הראשונה שנתקלתי בסטודיו AV, שהוקם על ידי אביטל קרנר רוטנברג, מעצבת תעשייתית, ונפתחתי לעולם שלם של מוצרים בקוריאן.
יש באתר שלהם ממארזי חתונה (לא ידעתי שיש דבר כזה…הגעתי לגיל שאפשר לומר-'שבזמני לא היו כאלה..') עד לכיסאות ולסביבונים, ואני מתחילה לחוש שבא לי להתחיל אוסף סביבונים וכנראה הסביבונים של סטודיו AV יהיו הראשונים.
החנוכייה הזאת מגיעה בכמה צבעים ומחירה 2100 ש"ח, ואתם יכולים להגיע אליה בלינק הזה.

חנוכייה בשחור לבן של מעיין בן יונה-

את הסטודיו של מעיין בן יונה גיליתי בסיור עם עדי פוגל בקרית המלאכה.
מעיין בן יונה מייצרת כלי פורצלן וקרמיקה ומעטרת כל כלי בפאטרנים עדינים בעבודת יד.
מיד הוקסמתי מכל הכלים הבאמת מושלמים, הצבעים והדוגמאות וכמובן רכשתי לי אגרטל שנתלה על הקיר.
וכשחיפשתי חנוכיות ישר קפצתי להציץ באתר שלה ומצאתי את הדבר היפה הזה.
נכון שזו לא בדיוק חנוכייה מסורתית, אבל בעיני זה גם מה שמגניב בה, היא יכולה לשמש כפמוטים ביום יום, או סידור שולחן בארוחות משפחתיות, או פשוט לפזר את כל החלקים ברחבי הסלון .
אז מה אתם אומרים מושלם?
בכל מקרה היא עולה 890 ש"ח ואפשר לרכוש אותה פה בלינק.

חנוכיית עץ ובטון של סטודיו קלוס בSAGA-

אני יודעת שזה זיכרון מעט מוזר בהקשר הזה, אבל אחרי השיבעה של אבא שלי הלכנו ליפו ונכנסנו לSAGA. הימים היו לפני חנוכה והחנות הייתה מלאה בסביבונים הכי מיוחדים ובחנוכיות הכי מעוצבות.
וככה SAGA התקבעה אצלי כמקום הראשון שביקרתי בו אחרי השיבעה וכמקום שחייבים לבקר בו לפני חנוכה.
אז גם הפעם בחיפושים אחרי חנוכיות הלכתי לחטט באתר שלהם ומצאתי את החנוכייה הזאת של סטודיו קלוס, שמשום מה לא הצלחתי למצוא עוד על הסטודיו ברשת.
אז החנוכייה הזאת היא משחקית ומודולרית, אפשר לשנות, להפוך אותה ככה שבימי חול תראה כאביזר קישוטי בסלון, היא מגיעה בכמה צבעים ולמהדרין אני חושבת שהיא גם תיקנית. תתקנו אותי אם אני טועה.
היא עולה 310 ש"ח בSAGA ותוכלו להגיע אליה דרך הלינק הזה.

חנוכיית טנגרם, אוריגמי וסביבון כד של סטודיו ARMADILLO-

הנה עוד מותג ישראלי שהכרתי בחיפושים שלי אחרי יודאיקיה מקורית ומעוצבת.
סטודיו ארמדילו שהוקם על ידי המעצבות- ענת שטיין והדס קרוק הוא בול ההתגלמות של מוצרים עם זיקה יהודית אבל מראה מודרני, המון מחשבה ואפילו הומור.
וכן, בא לי על הכל.
על חנוכיית הטנגרם המודולארית, על כד הסביבון או חנוכיית אוריגאמי.

בקיצור אפשר לארוז לי הכל???
חנוכיית הטנגרם עולה 330 ש"ח והכד- 230 ש"ח ואת הכל תוכלו למצוא בלינק הזה.

חנוכיית מתכת שחורה של קרן קמינסקי לאסופה-

פשוטה, יפה ולא תופסת מקום, מה עוד צריך?
כל דבר שאפשר לאחסן בקלות בעיני הוא נכס, אבל מעבר לזה החנוכייה הזאת כל כך מינימליסטית עם קווים נקיים ויפים שאני חשה שמצאתי את האחת.

חנוכייה דרמטית של Fox home-

זה כמונוכייה, מין אביזר דרמטי שיכול להיות בתפאורה של סרט אימה באותה קלות שהוא יכול לעטר את מרכז שולחן החג, וזו בדיוק הסיבה שאני אוהבת אותה.
אז בניגוד מוחלט לחנוכייה הקודמת איחסון פה הוא דווקא אישיו וגיברת חנוכייה הזאת תדרוש שנפנה לה במיוחד מקום של כבוד איפשהו, איפשהו שעדיין לא הצלחתי לדמיין.
אבל מצד שני היא ממש זולה- 119 ש"ח שווה!!
בכלל אחלה Fox home, תמיד אני מוצאת שם את האביזרים שאני בדיוק צריכה להפקות שלי והם תמיד זולים ושווים.
אז גם אתם יכולים למצוא ולרכוש אותה בלינק הזה.

יש עוד המון חנוכיות מהממות ושוות שמצאתי, אבל בזמן האחרון דיגדגו לי קצת האצבעות לחזור וליצור.
כבר הרבה זמן שלא ישבתי ויצרתי לטובת הבלוג ולטובת עצמי, אפילו התחמקתי מזה בכל הכוח, קורונה וכו' עוד נדבר על זה בהזדמנות, אבל הפעם משהו חזר לדחוף אותי מבפנים, ורצתי לקנות לי קצת דאס ולהתחיל לעבוד.
הכנתי בערך 5 חנוכיות שונות, בכל מיני סגנונות, אבל אחרי שכולן התייבשו ומקיפות אותי פה בחדר העבודה שלי, החלטתי שיש רק אחת שאני אוהבת באמת ורק בה אני הולכת להשתמש.
אז הכנתי לכם הדרכה שתוכלו כבר עכשיו, לבד או עם הילדים, להכין לעצמכם חנוכייה מגניבה משלכם.

אז מה צריך לחנוכיית גלים-
– חבילת דאס
– מערוך
– סכין יפנית
– צבע אקרילי
-מכחולים
– לכה/מוד פודג'
-נייר שיוף
-סרגל

אז מה עושים-
1. לשים את הדס עד שנהיה רך לעבודה

2. משטחים את הדאס בעזרת מערוך עד לעובי של בערך 1 ס"מ.

3. מסמנים בעזרת סרגל וחותכים בעזרת סכין יפנית רצועה של בערך 25 ס"מ אורך ו5 ס"מ רוחב.

4. יוצרים בעדינות את הגלים בעזרת תנועות רכות וידיים רטובות. אם הדאס יהיה יבש הוא ישבר בקלות. מתחילים בגל הגבוה ביותר, הוא יהיה השמש, וסופרים עוד 8 מקומות לשאר הנרות. חשוב שיהיו רווחים גדולים בין הגלים שיאפשרו את ההכנסה והוצאה של נרות בקלות.

5. עכשיו אפשר לתת לחנוכיה להתייבש לה בשקט 72 שעות או מחממים תנור ל100 מעלות ומכניסים את החנוכייה לשעה /שעתיים עד שהיא כבר קשיחה מכל הכיוונים.

6. כשהחנוכייה יבשה, משייפים ומחליקים אותה מכל הכיוונים עם נייר שיוף.

7. הגיע הזמן לצבוע, עדיף עם צבע אקרילי שמכסה טוב את שטח הפנים של החנוכיה. אפשר לעשות צבע למעלה וצבע אחר למטה שיציץ בין גלי החנוכייה. אפשר ליצור דוגמאות או חלק.
פשוט תזרמו עם הטעם והדימיון שלכם.

8. אחרי שהצבע מתייבש חשוב לעבור עם לכה או מוד פודג' כדי לקבע את הצבע וזהו יש לנו חנוכייה.

אז מה אתם אומרים, אהבתם? מוזמנים לשאול, להתייעץ או סתם להשאיר אהבה פה למטה באזור התגובות.
ואם בא לכם עוד רעיונות לחנוכיות שתוכלו להכין לבד, אז הנה לינק לפוסט קודם בנושא עם שלוש חנוכיות מהממות מכל מיני חומרים שהכנתי.

הראשונה היא אמא שלי.
אמא אהבה את האנדרדוג. היא היתה מוכנה לצאת למלחמה תמיד עבור מי שתפסה כחלש ואספה סביבה את כל עזובי העולם.היא לא התהדרה בלב של זהב, לא דרשה מחמאות תודות או אפילו תשומת לב, היא פשוט ריחמה ואספה אותם אליה בטבעיות.
שמתי לב לתכונה הזאת אצלי בטירונות, כשלכולם היה קשה אספתי סביבי את אלו שהתקשו במיוחד ועברנו את זה יחד, עוד לא ייחסתי את זה לאמא שלי, עד ששמתי לב שהגנטיקה חילחלה למעיין, אני רואה אותה נדרכת כשהיא שומעת ילד בוכה בגן השעשועים, היא מיד חייבת לעזור, היא רצה למתקשים ומרימה אותם במעלה המתקנים.
ואני צופה בה בגאווה, מדמיינת את אמא שלי מסתכלת עליה מלמעלה ויודעת שאחת התכונות הטובות ביותר שלה ממשיכה לחיות אחריה.

השנייה היא ענת חפץ.
כשהייתי ילדונת הרפתקנית ונחושה בת עשרים נשכרתי לעבוד בטורקיה.
ארזתי מזוודה ואומץ ששאבתי משיר של אמינם (השראה מגיעה ממקומות לא צפויים) ועליתי על מטוס.
שם חיכתה לי ענת חפץ, אישה מרשימה עם שיער שחור ובגדים שחורים, שרשראות כסף ענקיות וחיוך שאומר "אני שולטת במצב".
ואכן אף אחד או אחת לא שלט במצב כמו ענת, כשהיא נכנסה לחדר המתח מיד עזב אותו, שקט השתרר כדי לתת לה מקום לדבר.
היא יכלה להיות בוסית מאיימת, אבל היא ידעה ששיתוף פעולה מגיע מנאמנות והערכה, את התכונות האלה היא קידשה ביחס לעובדות שלה ובתמורה נתנו לה את כל מה שהיה לנו.
היא תיגמלה אותי על עבודה קשה, דחפה אותי לאתגרים חדשים וכשחששתי תמיד התייצבה מתחתיי עם רשת ביטחון ומילים מעודדות להמשיך הלאה.
למרות שעברו כמעט 15 שנה מאז ענת חפץ נשארה הבוסית הכי טובה שהייתה לי ואישה שאני מעריצה עד היום.

השלישית יונית צוק.
את תחום האופנה זנחתי כמה שנים אחרי שעזבתי את טורקיה. את הרף הגבוה ש'צ'ריפילד' וענת חפץ הציבו היה קשה לעבור.
פתאום בארץ, עולם האופנה נראה קשוח, תחרותי מידי, אנשים טובים היו וישנם, אבל הרוב נראה מוכן לדרוך עלייך בכל רגע ובלי להסתכל לאחור.
אז עזבתי.
פתחתי את הבלוג שלי והתחלתי לכתוב ולאייר ואז נתקלתי בקורס הבלוגים של יונית צוק.
היא ה'בלוגריסטית', גורו לכל הבלוגריות באשר הן.
למפגש הראשון בקורס הגעתי בחשש, שנים בתחום האופנה גרמו לי לשקשק כשאני נכנסת לחדר מלא קולגות, את המסכות הנדרשות להתמודדות עם קהל האופנה איבדתי מזמן וחששתי שהבלוגריות יאכלו אותי בלי מלח.
אבל אז נכנסה יונית ופרסה את המשנה שלה- עולם הבלוגים והרשתות החברתיות בנוי על עזרה הדדית, על שיתוף, אנחנו פה להצליח ביחד.
ועולם חדש נגלה בפניי, יונית עזרה ליצור את העולם הזה ואני מעריכה אותה על כל הערכים שהיא יוצקת לתוכו ועל דורות של בלוגריות שחושלו בדמותה והופכות עד היום את העולם הזה למקום נפלא ליצור בו.

הרביעיות הן סיגל ותמי.
תמיד הרגשתי בנוח עם בנים, היה קל להיות חברה של בן, היו לי חברות בנות, אבל זה תמיד הרגיש קצת מסובך יותר, אולי תחרותי או קצת כוחני.
עד שפגשתי את תמי, היא חיזרה אחריי, הזמינה אותי למפגשים, התקשרה, שמרה על קשר. ואני פשוט הגעתי, למה לא?!
היא שמרה על הגחלת גם בשנים הארוכות שלא גרתי בארץ, ועדיין אני שמרתי על המישנה שאבא שלי טרח להחדיר לי ש'חברות זה דבר זמני'.
כשחזרתי ארצה היא הכירה לי את סיגל ושתיהן יחד לימדו אותי מהי חברות נשית.
סיגל פשוט קיבלה אותי, גם כשהייתי כל כך חסרת ביטחון שהיה לי קשה לדבר. תמיד הייתה זמינה לי, החזיקה לי את היד בתקופות שהחיים נראו חסרי היגיון, ובתקופות שהחיים נשברו לשניים.
סיגל ותמי לא ויתרו עליי, לימדו אותי לדבר (עדיין יש לי עוד הרבה מה ללמוד בנושא), לימדו אותי לסמוך ולימדו אותי שאין כמו חברות נשית.
והיום אני יודעת שחברות אמיתית היא ניצחית.

אז יום האישה 2021 פה והעולם אכן השתנה.
הערכים והמאבקים הישנים עוד רלוונטים, אבל הבנות שלנו כבר גדלות על מנטרות שונות לחלוטין מאלו שאנחנו גדלנו עליהן, ואני חוזרת על המנטרות האלה עבור מעיין ומגדלת אותה על ברכי ערכים שלא טבועים בי.
למשל ש'את יפה כמו שאת'- אז כן הייתי רוצה להאמין בזה, אבל בדיוק סיימתי עוד שיעור ספורט קטלני ומרחתי קרמים במאות שקלים.
'תהיי עצמאית וחזקה'- אז כן, אבל… אני לא מסוגלת באמת לטפל בטפסים והמוח שלי נהייה עיסה כשבעייה בירוקרטית תוקפת אותי ואף פעם לא הייתי תלוייה באיש כמו שאני תלוייה באורן.
אבל אני כן מעבירה למעיין את כל הערכים שלמדתי מהנשים המשפיעות בחיי- תהיי טובה, תהיי קשובה, תהיי חברה ותצמחי מתוך עזרה לאחרות.

הוא הגיע מצוייד במצלמה ומלא מלא סבלנות ומיד שאל "מה מטגנים?"
"סופגניות ברור!!!"
יאללה התחלנו. שמתי את הסיר החדש שלי של VISIONS על הכיריים.

"מה את עושה!?" גיא נחרד מה שנתן לי את ההזדמנות המצויינת לשחק אותה פרזנטורית והסברתי לו בשביעות רצון שזהו סיר מטכנולוגיית חלל מתקדמת, מה שאומר, שאפשר לחמם אותו על הגז או בתנור ואפשר מיד להעביר אותו משם למקרר ואפילו למקפיא וההפך.
הצלחתי להרשים אותו ומיד שפכנו את השמן פנימה.

לקח לנו איזה זמן למצוא את המתכון המושלם+להבין את טכניקת טיגון הסופגניות, אבל כשזה התחיל לזרום סופגניות נערמו שחומות ויפייפיות.

אני פה כדי לחלוק ידע אז הנה המתכון המדהים לסופגניות אשל מושלמות.
שמחתי לגלות שהמתכון שייך לטליה הדר הנפלאה, שהיא כמובן בעלת הבלוג אשת סטייל.
וכדי להשחית את כל המעמד הכנו גם שלושה מטבלים מתוקים.
י

המצרכים לסופגניות אשל (30 מנות):

-2 ביצים
-2 גביעי אשל
-כפית תמצית וניל
-כף סוכר
-350 גרם (3 כוסות חד פעמיות גדושות) קמח תופח
-אבקת סוכר

לאופן ההכנה כנסו לפוסט המושלם של טליה הדר- אשת סטייל.

נוצרה לנו ערמה מעוררת תאבון של סופגניות חמימות, הריח שהתפשט בבית היה משכר, אבל ניסינו לשלוט בעצמנו מספיק זמן כדי לצלם וכדי להכין את המטבלים.
תהליך העבודה של כל המטבלים דומה רק החומרים משתנים.את המטבל הראשון הוא של הדס אלבק ופוסם בעל השולחן, השאר המצאתי לבד.

המצרכים לקרם קפה ואייריש קרים

-120 מ"ל (½ כוס) שמנת מתוקה
-100 גרם שוקולד לבן קצוץ גס
-½ כפית אבקת קפה נמס איכותית
-2 כפות אייריש קרם

אופן ההכנה:

1. מחממים שמנת לסף רתיחה.
2. יוצקים מעל שוקולד קצוץ וממתינים דקה
3. מערבבים ומוסיפים את שאר החומרים.

  המצרכים לקרם עוגיות.

-5 עוגיות אוראו.
-100 גרם שוקולד לבן קצוץ גס
-120 מ"ל (½ כוס) שמנת מתוקה

המצרכים לקרם שוקולד רובי ותותים.

-6 תותים חתוכים לחתיכות קטנות.
-100 גרם שוקולד רובי קצוץ גס
-120 מ"ל (½ כוס) שמנת מתוקה

הקרמים נשמרים כמה ימים במקרר, ואפשר להגיש אותם קרים או לחמם כמה שניות במיקרוגל.
זהו, הכל מוכן ואפשר לטרוף הכל. 
הילדים הגיעו מהגן ובית הספר ומיד פערו עיניים למראה הסופגניות, הטבח היה בלתי נמנע.  

דבר אחרון תודה לשקל על סיר נפלא.
וכמובן לגיא, שטיגן, עיצב וצילם בכישרון על.

גם בשנה שעברה עשינו פרוייקט משותף. הכנו פיקניק סתווי עם מתכוני דלעת נהדרים שגיא המציא.

ואם אתם צריכים רעיונות לחנוכיות מקוריות ופעילות עם הילדים אולי תאהבו את הפוסט הבא.
חג שמח.  

מה שנשאר על הקיר היתה תמונה אחת (קצת על העוקם) ומלא מסמרים.
משהו חייב להיעשות!!!
אחרי שיטוטים בפינטרסט התחלתי להתאהב ברעיון, אני לא בדיוק יודעת איך לקרוא לו חוץ מקישוטי בוהו-שיק לקיר. למה? ככה!

 אז מה בעצם יש לנו?

עין עם גדילים מחוטי מקרמה, קשת נאיבית עם חוטי מקרמה, מתלים ארוכים גיאומטריים, גולגולת מקסיקנית ועוד. הקיר התמלא בצבעוניות נעימה ואופטימית, מיד קנינו עציץ גדול שיתאים לאווירה ווואלה- רמונט לבית בצ'יק צ'ק וממש ממש בזול.
כשהילדים חזרו הביתה וראו את כל המתלים הם התלהבו בטירוף ורצו גם, אז מיד הושבנו אותם לפעילות אחר הצהריים ליצור עוד קישוטים.

 רוצים גם?
הכנתי לכם הדרכה קלה ליצירת מתלה עין ומתלה גולגולת, אפילו הכנתי סרטון, אתם מוזמנים לצפות וליצור ואני מבטיחה לכם שתתמכרו ותכינו עוד ועוד.

אז מה צריך למתלה עין?

1. חימר (אפשר למצוא בכל חנויות היצירה והסטוקים)
2. חוט מקרמה
3. כלי עבודה עם חימר (אפשר למצוא חבילה גדולה ומגוונת ממש בזול בחנויות הסטוקים)
4. סכין יפנית
5. מערוך
6. צבעי אקריליק

אז איך מכינים מתלה עין?

1. לשים את החימר ומשטחים אותו עם המערוך
2.מציירים את העין
3. חותכים בעזרת סכין יפנית מסביב לקווים
4. מחליקים את הקצוות בעזרת כלי עבודה אן אפילו אצבע טיפה רטובה ממים.
5. יוצרים חורים עמוקים בתחתית העין (דרכם נעביר את החוטים).
6. אפשר להשאיר לייבוש באוויר, זה לוקח בערך 24 שעות, או להכניס לתנור בחום 120 מעלות ל20 דקות בערך.
7.כשיבש מוציאים החוצה ומצננים.
8. צובעים ומעטרים.
9.עכשיו משחילים חוטים, בכל חור נשחיל חוט כפול באורך 30 ס"מ.
10.נקשור ונהדק כל חוט צמוד לתחתית העין.
– נסדר את החוטים ישר ונפריד אותם ואז נקשור את החוט השני והשלישי בערך 1 ס"מ מתחת לתחתית העין.
ואז נקשור את הרביעי לחמישי, השישי לשביעי וכך הלאה…
11.שנוצרת שורה ראשונה של קשרים ניצור שורה שנייה. נקשור את החוט הראשון לשני בערך 1 ס"מ באלכסון מתחת לשורת הקשרים הראשונה. ואז נקשור את החוט השלישי לרביעי, החמישי לשישי וכך הלאה.
12. בערך כ10 ס"מ מתחת לשורת הקשרים השנייה נהדק את כל החוטים בקשר גדול.

והנה קישוט עין לקיר.
רוצים עוד אחד?
אז בואו נכין גולגולת מקסיקנית.

אז מה צריך לקישוט גולגולת?

1. חימר
2. חוט מקרמה
3. כלי עבודה עם חימר
4. סכין יפנית
5. מערוך
6. צבעי אקריליק

אז איך מכינים קישוט גולגולת?

1. לשים את החימר ומשטחים אותו עם המערוך
2.מציירים את הגולגולת
3.חותכים בעזרת סכין יפנית מסביב לקווים
4. מחליקים את הקצוות בעזרת כלי עבודה אן אפילו אצבע טיפה רטובה ממים.
5. חורטים קישוטים ועיטורים על הגולגולת. החריטות צריכות להיות עמוקות ורחבות מספיק כדי שיראו, אבל שלא יגיעו לצד השני.
6.מחוררים שני חורים עמוקים בראש הגולגולת ליצירת מתלה.
7. אפשר להשאיר לייבוש באוויר, זה לוקח בערך 24 שעות, או להכניס לתנור בחום 120 מעלות ל20 דקות בערך.
– כשיבש מוציאים החוצה ומצננים.
8.צובעים צבע בסיס ומעטרים בצבע שונה בתוך החריטות.
9.משחילים חוט בחורים שיצרנו וקושרים.

עכשיו יש לי אפילו סרטון קצר אם זה עוזר…

זהו, אפשר לתלות על הקיר.
אתם מוזמנים להגיב ממש פה למטה בתגובות וגם מוזמנים לבקש ולשאול כל דבר…

ואם כבר סוכה אז כמובן חייבים לקשט, אבל באמת שלא חייבים לפשוט על חנויות הסטוקים בשביל קישוטים, אפשר ליצור בעצמנו מחומרים שמסתובבים בבית.

זו פעילות כיפית עם הילדים ואקולוגית אז הרווח הוא של כולם.

הכנתי עבורכם רעיונות ל3 סוכות יפיפיות וכל הקישוטים מבקבוקי פלסטיק.
הנה הסוכה הראשונה-

סוכת בוהו שיק עם חישוקי ׳ענפי זית׳ ולוכדי חלומות מבקבוקי שתייה.

אז מה צריך?

-חישוקי מתכת בכל מיני גדלים
– בקבוקי שתייה ירוקים
– סכין יפנית
– מספריים
– חוט ברזל

 אז מה עושים

1. בעזרת סכין יפנית חותכים את תחתית הבקבוק ואת ראשו ויוצרים מעין גליל.
2. בעזרת המספריים יוצרים חתך ופורסים את רצועת הפלסטיק.
3. מציירים צורה של ענף עם עלים על הפלסטיק וגוזרים.
4. מקפלים את הענף לשניים
5. מלפפים את הענף על חישוק המתכת ומחזקים עם חוט הברזל.
6. חוזרים על כך עם עוד עלים וענפים עד שהחישוק כולו מלא.

אפשר גם ליצור סוגים שונים של מתלים ולוכדי חלומות עם חוט צמר.
לפני חיבור ענפי הפלסטיק אפשר ללפף חוט צמר על החישוק בצורות שונות. 
בכדי לתת לסוכה שלנו מראה בוהו-שיק במקום בד לבן פרסתי בד ג׳ינס ותליתי את לוכדי החלומות שלנו בגבהים שונים.

ועכשיו לסוכה הרומנטית

ולה הכנתי שרשראות נורות פרחים כמובן גם מבקבוקי פלסטיק.

אז מה צריך?

– בקבוקי שתייה בשני צבעים
– סכין יפנית
– מספריים
– דבק חם
-שרשרת נורות

אז מה עושים?

1. מציירים עלי כותרת מסביב לראש הבקבוק.
2. חותכים מסביב ויוצרים צורה של פרח.
3. גוזרים רצועת פלסטיק באורך 10 ס״מ מהבקבוק בצבע השני.
4. חותכים חתכים במרחק של 0.5 ס״מ לאורך כל רצועת הפלסטיק כמעט עד קצה הרצועה.
5. מגלגלים את הרצועה ומחזקים עם סלוטייפ. חשוב לדאוג שהגליל שנוצר יהיה בעובי של פיית הבקבוק.
6. מורחים דבק חם בתוך פיית הבקבוק ומדביקים את האבקנים שיצרנו בתוך פרח הבקבוק.
7. מחוררים חור במרכז הפקק מספיק גדול שהנורה תוכל להכנס דרכו.
8. סוגרים את הבקבוק עם הפקק ומשחילים את הנורה.
    

 חוזרים על כך עם עוד פרחים עד שנוצרת שרשרת פרחים מפוארת.

דווקא אותה הקמתי עם בדים לבנים, אבל החלטתי לקשט אותה עם מפיות קרושה שפיזרתי לכל אורכה והידקתי עם סיכות. ואז תליתי את שרשרת הנורות שלנו להשלמת המראה.

דווקא אותה הקמתי עם בדים לבנים, אבל החלטתי לקשט אותה עם מפיות קרושה שפיזרתי לכל אורכה והידקתי עם סיכות. 

ואז תליתי את שרשרת הנורות שלנו להשלמת המראה.

ועכשיו לסוכה האחרונה 

הסוכה המודרנית

 פה יצרתי שרשראות ארוכות של פרחים שונים מבקבוקים.
איך יצרתי אותן ככה-
קודם כל חתכתי את תחתיות הבקבוקים. אם תסתכלו טוב הן כבר נראות כמו פרחים, רק חוררתי חורים בתחתיתן ובראשן והשחלתי על חוטי פלסטיק.

  את שאר הפרחים הכתי בצורה דומה לפרחי שרשרת הנורות רק ויתרתי על האבקנים והשחלתי על החוטים.
רציתי שהפרחים שלנו יהיו צבעוניים אז ריססתי אותם בספריי. אפשר וכדאי לתת לילדים לעזור ולצבוע את הפרחים.

ולסוכה המודרנית שלנו בחרתי בד עם פסים דרמטים בשחור ולבן שמדגישים את הצבעוניות של שרשראות הפרחים. 

זהו לשנה זו, מקווה שאהבתם את הקישוטים הממוחזרים שלי ומקווה שתכינו בעצמכם, אם כן פליז פליז תמונות.
שאלות, הערות, או סתם להשאיר קצת אהבה ממש פה למטה בתגובות.

חג שמח

עכשיו, אני חסידת החוויות, מה זה אומר? סיורים וסדנאות. לקראת ראש השנה עלה רעיון בקרב קבוצת בלוגריות מובילות לעשות פוסט מתנות, כל אחת ממליצה על מתנות מגניבות לראש השנה (כל הלינקים יהיו פה למטה, ותוכלו לקפוץ מאחת לשנייה ולקבל טונות של רעיונות), אני חשבתי דווקא לספר לכם על כמה סדנאות וסיורים שעברתי בשנה האחרונה, שאני ממליצה בחום להתנסות בהם, ובכמה שאני מכניסה לווישליסט שלי לשנה הקרובה (ווינק, ווינק, קריצה, קריצה…).

סיור אוכל של BE TEL AVIV-

אז נתחיל ביום הכיף שהחברות שלי אירגנו לי ליומולדת 40.

אם יש משהו שמחבר את כולנו זה אהבה עצומה לאוכל. אם לא היינו בני אדם כנראה היינו ארבה.
אנחנו בחבר'ה אנשים תרבותיים, נעימים ונחמדים, אבל כשמניחים לפנינו מזון החסמים התרבותיים נעלמים, השיניים הטוחנות מתחילות להתחמם ומפה זה כל אדם לעצמו.

 אז ברור שהחברות שלי יבחרו פעילות הקשורה לאוכל…ולתל אביב, כי הדבר השני שאנחנו אוהבים אחרי אוכל זה תל אביב.
הדבר המתבקש כמובן היה סיור אוכל בתל אביב, וליתר דיוק בשוק לווינסקי.

 שוק לווינסקי היה אחד המקומות השנואים עליי כשהייתי מעצבת אופנה, זה היה הרחוב שתמיד הייתי נתקעת בו בפקק כשרציתי לנסוע מרחוב האביזרים, כפר גלעדי, לרחוב הבדים, נחלת בנימין.
אבל הסיור של BE TEL AVIV לקח אותנו לסמטאות הקטנות, למעדניות, לחנויות התבלינים הקסומות ובהכל הם קשרו את הסיפורים על השכונה שלא הכרתי באמת. פגשנו רוכלים מרתקים דור שלישי בשכונה ואכלנו עד התפוצצות וכמובן עצרתי כל שנייה לצלם.

 ואגב לסיור איתנו יצאו שלושה מדריכים שהיו סופר נחמדים, זורמים וכשראו כמה אנחנו מתלהבות המשיכו עוד ועוד את הסיור והראו לנו "רק עוד דבר קטן ואחרון".
אני חושבת שהסיור הזה יכול להתאים כמתנה וחוויה נהדרת לכל המשפחה או לחבורת חברים.

 כשסיימנו את הסיור מיד רצינו להירשם לסיור האלכוהול והברים שלהם, עוד לא באמת עשינו את זה ואגב יום ההולדת שלי (לצערי) שוב מתקרב..רק אומרת…
לפרטים נוספים כנסו לאתר של Be Tel Aviv

סדנאת בולט ג'ורנל של SOULANDPAPER-

 האמת שלא הייתי אדם של סדנאות, לא הבנתי את הקונספט של לשבת עם חבורת אנשים שאני לא מכירה וליצור. ואז רחל מ soul and paper הזמינה אותי לסדנת בולט ג'ורנל. הגעתי בחשש והתיישבתי בשקט ובביישנות מול השולחן עמוס הטוב והיצירתיות שרחל סידרה לנו.
היא הסבירה לנו קצת על הבולט ג'ורנל, על עיצוב ואפיון אישי של יומן שנתי, שאלוהים יודע כמה הוא חשוב, (אני לא מסתובבת בלי מחברת, שם אני תמיד כותבת רשימות ומפרקת לגורמים פרויקטים מסובכים)
כשההסברים נגמרו והעבודה התחילה, בהיתי כמה דקות בדפים המעוצבים, המדבקות, השבלונות, תהיתי איך ומה אני אמורה לעשות עם כל זה, אבל בפתאומיות נעלמו לי כל המחשבות הטורדניות, המטלות, המשימות והטירוף הכללי שחיכה לי, ובמקומו נוצר שקט וריכוז, נכנסתי לעבודה ונהניתי מכל רגע.

 היצירה של היומן עזרה לי לכפות על עצמי שקט ולסדר את המחשבות.
זה היה נפלא ומומלץ ביותר ממש עכשיו לתחילת השנה.
קחו אמא, אחות, חמות או את כולן יחד ותהנו מאחלה חוויה.
לפרטים נוספים כנסו לעמוד האינסטגרם של Soulandpaper

סדנאת אקריליק פורינג של HYGGE TLV-

 את Hygge tlv הכרתי דרך האינסטגרם. זה התחיל בלייקים הדדיים על פוסטים, ואז התרשמות עמוקה מהעשייה שלהן, ולבסוף הייתי חייבת להתנסות באחת הסדנאות בעצמי.
Hygge tlv אלו בעצם רותם ודנה שמפעילות סדנאות כיפיות במיוחד ליצירת מוצרים מלאי סטייל והתנסות בטכניקות יצירה מגניבות, שרואים בעיקר בפינטרסט.
כבר מזמן התלהבתי (מרחוק) מהטכניקה של אקריליק פורינג, אבל אף פעם לא יצא לי באמת להתנסות בזה.
לכן, ממש שמחתי להצטרף לסדנא.

 הגעתי לשם ערב אחד ,כמובן שברגע האמת, כשהייתי צריכה אשכרה לצאת מהבית, קיללתי את הרגע שנרשמתי ושאלתי את עצמי למה לעזאזל אני צריכה את זה, אבל ברגע שהתחלנו לעבוד התמכרתי בשניות. זה היה פשוט כיף ענקי, וקסם שאי אפשר לתאר, מטפטפים צבעים לתוך כוס, יוצרים שכבות צבע ואז בבת אחת שופכים הכל על קנווס ווואלה קסם. אי אפשר לצפות את התוצאה, זה עובד נהדר על שריר ה'שחרור משליטה'.

 לא רק התוצאה יפה, אלא גם התהליך, צילמתי מיליון תמונות וממש התבאסתי כשהערב נגמר, רק רציתי להמשיך ליצור.
נראה לי שזו אחלה מתנה וחוויה משותפת עם מישהי/ו בחייכם שאוהב/ת סטייל ויצירה.

לפרטים נוספים כנסו לאתר של  Hygge Tlv.

סדנאת יצירה עם הילדים של TWODOTS-

 עכשיו נעבור לדברים שלטשתי עליהם עיניים ואני ממש רוצה לעשות, לחוות, לקבל…ווינק ווינק…יומולדת בנובמבר, רק אומרת…

את שרון אני מכירה מהגלגול הקודם של שתינו, נפגשנו בחטף עוד בהיותנו מעצבות אופנה ומאז אנחנו בקשר פייסבוקאי רופף. אבל בשנים האחרונות אני עוקבת בהשתאות אחרי דף האינסטגרם שלה, היא יוצרת סדנאות וקייטנות לילדים, והן הורסות בריאות!!! מתחפושות סופר מדליקות, תיקים, דגלונים, קשתות והכל יפייפה ומדליק בטירוף!!!

 אני מתה לעשות סדנה כזאת עם מעייני, אם היא תוכל להכין משהו עם חד קרן היא בטוח תעוף על זה וזו תהייה חוויה נהדרת לשתינו.
אם יש לכן איזו בת מצוושית יצירתית בבית זה הדבר בשבילה!!!
אההה והיא גם מוכרת תחפושות הורסות אז כנסו לדף האינסטגרם של TWODOTS או לעמוד הETSY שלה לפרטים נוספים.

סדנאת מקרמה של נעמי ים סוף-

 לאחרונה פגשתי את נעמי ים סוף, היא יוצרת מקרמה מדהימה, אתם צריכים רק להכנס לדף האינסטגרם שלה, כדי להתעלף מהיופי והסטייל. היא יוצרת מוצרים מדהימים ממקרמה, שהכי הייתי רוצה לרכוש אם רק הייתי יכולה להחליט איזה, כי בגדול אני רוצה את כולם! תכנסו לחנות שלה ותתעלפו בעצמכם.

 ולשמחתי היא גם מעבירה סדנאות, לא צריך לדעת לסרוג, היא מלמדת את כל יסודות המקרמה, סוגי הקשרים ולבסוף כל אחד יוצר את המתלה שלו. אני יודעת בוודאות מוחלטת שאני רוצה להיות בסדנה שלה, היא כל כך נחמדה ומקסימה, הסטודיו שלה קסום ומלא ביופי ואני מתה לדעת ליצור מקרמה. השנה זה יקרה אני משוכנעת בזה.

 לפרטים נוספים כנסו לדף האינסטגרם של NOMAMACRAME.

תכנית הליווי של אפרת לקט, 'אמא מאמנת'- 

ולבסוף המתנה שאני באמת הכי חושקת בה, אני יודעת שזה אולי מוזר שדווקא זה יהיה הראשון בווישליסט שלי, אבל אני מרגישה בעצמות שלי שזה הדבר שאני הכי צריכה ויודעת בוודאות שזה יכול להפוך את השנה שלי להרבה יותר טובה- תכנית הליווי של אמא מאמנת- אפרת לקט.
הילדים גדלים כל כך מהר ופתאום ההרגלים והדפוסים של הינקות שלהם לא מתאימים יותר, אני מוצאת את עצמי מתמודדת עם טינאייג'רית קטנה שמסתובבת לי בבית ומרימה גבות וטרוריסט שיוצא לפעולות חשאיות וקטלניות נגד אחותו הגדולה.
אני מוצאת את עצמי צועקת יותר ממה שאני מוכנה להודות ומאבדת קור רוח וסבלנות הרבה יותר מידי פעמים.
אני לא רוצה להמשיך ככה, אני רוצה ללמוד לנשום, לדבר עם הילדים בצורה אחרת, שהם באמת יקשיבו, לא לדבר בשפת האיומים והספירה עד שלוש, אני רוצה עוד כלים לאמהות.
אני שומעת מהמון אנשים, קולגות, חברות על ההרצאות והסדנאות של 'אמא מאמנת'. אני שומעת על השינויים שהן מחוללות ואני רוצה גם.
נראה לי שזו המתנה הכי משמעותית שאני יכולה לקבל (או לתת לעצמי) השנה, כזאת שתשפיע עליי ועל כל המשפחה.

לפרטים נוספים כנסו לאתר של 'אמא מאמנת'.

אז מה אתם אומרים על הרעיונות שלי למתנות לשנה החדשה?
אם יש לכם המלצות על סדנאות וסיורים אני ממש אשמח אם תחלקו אותן פה למטה.

והנה, כמו שהבטחתי, הפוסטים של קולגותיי האהובות ומלאות הסטייל עם טונות של רעיונות לעוד המון המון מתנות.
 אביבית המקסימה מהבלוג 'הכל טוב' על מתנות חג שחייבים להכיר.
עמנואלה בינר במגאזין מלא השיק והתוכן 'מיס מנדלה' על מארזי מתנות מעוצבים.
לימור אורן האישה עם הכי הרבה סטייל בסביבה עם 5 המלצות שוות.
תמר מור שאלוהים יודע כמה שיק ואנרגיות יש לאישה הזאת ב8 המלצות למתנות.
הילה תלתלים האישה הכי אופנתית בסביבה עם ההמלצות שלה למתנות מגניבות.
קרן המתוקה בנשים עם 5 מתנות הורסות.
איילה CV עם פוסט יפייפה והמלצות מעולות.
ולובה שנראה לי שאין צורך להציג ואם לא מכירים אז יאללה כנסו ללינק מיד!!

כבר איזה זמן מעיין ביקשה לדעת איך צובעים בגדים. אין לי מושג מאיפה היא הביאה את זה…בטח מאיזה סרטון יוטיוב…אז זו נראתה לי הפעילות המושלמת לפתיחת יום האופנה שלנו.
דבר ראשון יצרתי קשר עם סופרקיט, אם יפנו אותי מהבית שלי אני מיד עוברת לגור שם, כי אם יש משהו שעושה לי נעים בנשמה זה צבעים שמסודרים על מדפים לפי הסדר.
לקחתי את מעיין לחנות המפעל ושתינו הסתובבנו עם פה פעור ורק רצינו עוד ועוד מכל דבר.

בסופו של דבר זה היה השלל, וניסינו להיות צנועות ולא לקחת את כללללללל הדברים שבאמת רצינו.
כמו שאמרתי התחלנו בטאי דאי. 
מה זה בעצם? זו טכניקת צביעת בגדים כשאת הבגד קודם כל קושרים בכל מיני צורות ואז טובלים בצבע וכאשר פותחים את הבגד נוצרות דוגמאות צבעוניות מדליקות.
יש מיליון דרכים לקשור את הבגדים: בצורת פרח, תולעת, משולש ועוד ועוד. בהתחלה נורא נצמדנו להדרכות שראינו ביוטיוב, אבל די ויתרנו ופשוט זרמנו עם האינטואיציות שלנו.

אז מה צריך לצביעת טאי דאי?

• אבקת צבע בד (כנסו ללינק לראות את המוצר באתר של סופרקיט)
• מלח
• בגדים לבנים מכותנה
• גומיות
• מספריים
• כפפות גומי (זה מאוד מלכלך)

אז מה עושים?

1. ממיסים את הצבע בקערות עם מים ומוסיפים כפית מלח לכל ליטר מים.

2. מרטיבים את הבגדים במים, צריך שהם יהיו לחים מספיק כדי שהצבע יחדור בקלות. 
3. קושרים את הבגדים עם גומיות.

4. טובלים את הבגדים בגיגיות, אפשר לטבול חלק, חלק כל פעם. אפשר לטבול בצדדים בצבע אחד ובאמצע בצבע אחר. העיקר לשים את הבגד בגיגית לזמן ארוך כדי לוודא שהצבע אכן נספג טוב בבד. 
5. אחרי שמרוצים מהתוצאה גוזרים בעדינות את הגומיות, פורסים את הבגד ותולים ליבוש בשמש לפחות ל24 שעות.

6. מקבעים את הצבע ע"י גיהוץ, חשוב לגהץ על בד המונח על הבגד ולא על הבגד עצמו, כדי שהצבע לא יעבור למגהץ.
7. מכבסים את הבגדים בנפרד ובכביסה עדינה 30 מעלות, כדי לתת לשאריות הצבע לצאת.

את גופיית הקשת בענן למשל יצרנו על ידי כך שיצרנו מהגופייה נחש וקיבענו בגומיות כל 5 ס"מ. ואז כל חלק טבלנו בגיגית צבע שונה.

ואלו התוצאות. מה שלא יהיה היה כיף ועכשיו יש לנו מלא חולצות קייציות מגניבות.

היה לכם שרינקי דינקי כשהייתם קטנים?

לי היה ואני זוכרת שזה היה מרגש אותי כל פעם לצייר, להכניס לתנור ולראות את הציור שלי מתכווץ לו והופך לפלסטיק קשיח.
והנה פתאום גיליתי שהקסם הזה חזר לחיינו בדפי שרינקיט, אז ברור שהייתי חייבת כאלה מייד!!
האובססיה של מעיין לפני שבוע (כי השבוע היא כבר עמוק, עמוק בברולסטארס) היו ה L.O.L, יש לה בובות, מדבקות וחוברת שלמה של הדמויות האלה, אז החלטנו לעשות לה מה שנקרא CHARM BRACELET עם הדמויות האהובות עליה.

אז מה צריך לצמיד שרינקיט?

–דפי שרינקיט
-עפרונות ג'יוטו סטילנובו
-מספריים
-שרשרת
-טבעות לחיבור
-מחורר

אז איך עושים צמיד שרינקיט?

1. מציירים את הצורה הרצוייה על החלק החלק של דף השרינקיט. זה טיפונת קשה בהתחלה לצייר עם העפרונות הם לא נתפסים כל כך טוב, אבל לא להתייאש.מעיין פתחה חוברת של L.O.L והעתיקה דמויות.
2. גוזרים מסביב ואז מחוררים למעלה חור עם מחורר.
3. על נייר אפייה מכניסים לתנור שחומם מראש לחום גבוה את הדמויות הגזורות, זה לוקח בדיוק דקה אז לא (!!!!!) להוריד את העיניים מהתנור, והדמויות מתכווצות להן.

אם הן מתקפלות מוציאים מהתנור ובעזרת כוס משטחים את הדמות.

4. משחילים לחור שיצרנו טבעת השחלה ואותה מחברים לאחת מחוליות השרשרת.

מעיין מוקסמת מהצמיד שלה, ומיד התחלנו לעבוד על סיכות ראש שמעיין המציאה,עיצבה ותכננה בעצמה.
מי אמא גאה?!
כן! זה לגמרי היה הרעיון שלה.

אז מה צריך לסיכות 'שיער'?

• סיכות ראש פשוטות
• מדבקות, פונפונים, סול צבעוני
• דבק חם
• חוטי ניילון צבעוניים

אז איך עושים סיכות 'שיער'?

1. חותכים את חוטי הניילון לאורך הרצוי, אנחנו גזרנו בערך 20 ס"מ. אפשר בצבע אחד או בכמה צבעים. אפשר להשאיר 'פזור' או לקלוע לצמה.
2. מדביקים בעזרת דבק חם את ה'שערות' לסיכה.
3. מעל חוטי הניילון מדביקים קישוט כלשהו: זה יכול להיות כמה פונפונים או מדבקות מנצנצות או סול. באמת זה המקום להיות יצירתיים.
כמובן שהילדים מעצבים והמבוגר האחראי בבית מדביק עם הדבק החם.

היום למשל מעיין יצאה מהבית עם זוג קוקיות ובכל קוקייה מושחלת סיכה שהכנו.
היא גאה ביצירות שלה ואני גאה בה.

על הדרך קניתי גם כמה כובעי מצחייה במקס סטוק וקישטנו אותם גם. זו אגב פעילות מושלמת לבית מארח אם עדיין נפלו עליכם תיקים מסוג זה.

העניין הוא שקניתי שלושה כובים וכל אחד מאיתנו קישט אותו בצורה שונה לפי טעמו האישי.

איתוש התחיל עם הדבקת פונפונים ואז עבר להדבקת מדבקות כוכבים.
מעיין ציירה על שלה עם טושי טקסטיל מנצנצים.

ואני סוף סוף מצאתי שימוש לאבני פסיפס הולוגרמיות שקניתי לפני עשור, והדבקתי אותן עם דבק גוטרמן לטקסטיל.

ברור שבסוף מעיין לקחה את הכובע שלי, לא נורא היא הכי קולית שיש (קלטו את התמונה העליונה מצד שמאל, יש דברים כאלה?!)

זה כמעט הכל, למרות שרגע…חייבים איזה פינוק לא?!
ודאי שכן, ובדיוק מושלם ראיתי את הפוסט של קרוטית שמסביר איך מכינים דובונים ממיץ פירות ומצאתי תבנית סיליקון בצורות תיקים קטנים, בקבוקי בושם, נעלי עקב וטבעות, איזו מתיקות.
חשבתי שזו הדרך המושלמת להשחיל למעיין קצת פירות אמיתיים.

קודם כל הושבתי את איתמר לסחוט תפוזים.

אחר כך הוספנו לכוס מיץ תפוזים 2 כפות דבש וחיממנו בסיר, הוספנו 3 כפות ג'לטין ועירבבנו עד שהג'לטין נמס לגמרי. אז שפכנו את הנוזל לתבנית שהנחנו מראש על צלחת שטוחה והכנסנו למקרר ל40 דקות. קודם כל זה נראה מושלם!!! זה כל כך מקסים, אבל (!!!) מעיין לקחה ביס קטנטן ומיד ירקה החוצה, לא הצלחתי לעבוד עליה עם הפירות האמיתיים.
אולי פירות אחרים יעשו את העבודה.
איתמר אכל את שלו בשמחה והנאה גדולה.

זה היה יום האופנה שלנו, רציתי להשאיר אתכם עם רעיון אחרון חביב וסרטון הדרכה שהכנתי אך לא פרסמתי אף פעם להכנת תיק קטן מבקבוק שמפו/סבון.

אני מקווה שנהניתם מקייטנת אמא שלנו בקיץ הזה. אני ממש מקווה שאוכל להשחיל לפחות עוד פוסט אחד של רעיונות לקייטנת אמא, אבל החופש במלוא עוצמתו עומד לנחות עלינו וזמן פנוי יהיה נדיר ויקר ערך.

בינתיים מעיין ביקשה וכבר מתכננת פעילויות בנושא יצירה לביה"ס, היא מאוד מתרגשת ורוצה להגיע לכיתה א' עם סטייל (אז צפו למחברות, תיקים, קלמרים ומחקים בצורת….ניחשתם נכון- חדי קרן).

תמשיכו ליהנות מהקיץ וכמו תמיד אתם מוזמנים להשאיר אהבה פה בתגובות או שאלות בקשות.

בכל מקרה אני אשתף אתכם בכל מה שעשינו ואתן לכם מלא רעיונות אתם תחליטו מה מוצלח ומה פחות.
הכל התחיל כשאיתמר רצה לבנות משהו. 
"חללית?" שאלתי אותו
ומיד הוא קפץ על הרעיון. אספנו את כל הקרטונים בבית, מסקנטייפ ופתחנו את הפינטרסט.
איתמר יודע בדיוק מה הוא רוצה והוא שלל את צורת הטיל האנכי ורצה חללית קרב.
"אין שום בעיה" אמרתי והתחלנו להדביק.

זו היתה גרסאת הבטא של החללית. 
יצרנו צורה בסיסית, שאפשר להכנס ולשבת בה עם רגליים ישרות, יש מכסה שמחובר על ידי סיכות מתפצלות ןלכן אפשר להרים ולהוריד אותו.
הכנו כנפיים מקאפות, יצרנו חתכים בגוף הספינה ופשוט דחפנו אותן פנימה ועליהן הדבקנו בקבוקי פלסטיק עטופים בטפט שחור בתור מנועי סילון.
בשלב הזה איתמר איבד עניין.

ואז הגיע אלינו רון, בן הדוד.
רון הוא ילד חכם בטירוף, הוא מעולה בבניית רובוטים ומערכות מתוחכמות מלגו וכאשר הוא ראה את החללית מיד היו לו מיליון רעיונות.
הוא נעלם לנו לאיזה שעתיים, שבהן הוסיף מגוון שיפורים. את מכסה הגג הוא קשר עם חוט שאפשר יהיה להרים ולהוריד. כך גם את הכנפיים שיכולות לזוז עם משיכות חבל קלות.
הוא הוסיף כוונת לרובה ואפילו ידית הזזה וכיוונון.
כמובן סידר גרילנדת אורות מסביב לחללית ואת מתג ההפעלה הדביק ליד ההגה.
בקיצור רון אתה גאון!!!

וככה החללית נראית בלילה.

אם כבר יש לנו חללית אז כדאי שניסה לחלל.
וזה בדיוק הזמן והמקום ל- אמא משוגעת!!!
כשהילדים לא היו בבית הפכתי את הקומה העליונה לחלל החיצון, עד כמה שאפשר.
החשכתי את הקומה ותליתי המון גרילנדות שקניתי במקס סטוק על התקרה.
זה לא הספיק לי, אז גזרתי כוכבים ותליתי אותם על חוטים מהתקרה. עדיין נשאר אור שהגיע מחלונות גדולים אז חוררתי מלא חורים קטנים בבריסטול שחור והדבקתי על החלונות, האור שפרץ דרך החורים נראה כמו מיליון כוכבים קטנים.

איתמר רותק לכוכבים וזה נתן לי את הרעיון ליצור גלקסיה בצנצנת.

מה צריך לגלקסיה בצנצנת?

-צנצנת
-גרלנדת אורות/סטיקלייט/מנורה קטנה שיכולה להכנס לצנצנת.
-בריסטול/סול שחור
-מדבקות חלל (קניתי בסופר)
-מספריים

איך מכינים גלקסיה בצנצנת?

1.חותכים רצועה של הבריסטול השחור שמתאימה בדיוק למימדי הצנצנת מבחינת גובה וקוטר.
2.חותכים הרבה חורים קטנים לאורך ולרוחב כל הרצועה.
3.מדביקים מלא מדבקות חלל (האמת שלא חייבים, כי לא רואים את זה בחושך, אבל הילדים ממש נהנו מזה וזה מאריך את זמן הפעילות)
4. מכניסים את גרילנדת האורות פנימה עם המתג למעלה ומסביב מסדרים את הבריסטול השחור.
וזהו יש גלקסיה בצנצנת, והילדים עדיין עפים על זה, הם שומרים את זה ליד המיטה ומדליקים כל לילה לפני השינה.

אם אנחנו כבר מתעסקים בגלקסיות, אז כמובן ששוקולד גלקסיה יכול להיות מוכתר כפעילות המוצלחת ביותר ביום החלל שלנו.

מה צריך לשוקולד גלקסיה ?

-100 גרם שוקולד מריר
-100גרם שוקולד חלב
-שמן קנולה
-נטיפי שוקולד לבן (קניתי בחנות לאפייה)
-3 צבעים לשוקולד (סגול,כחול וורוד)
-נצנצים אכילים (למרות שקיבלתי הזהרות שזה לא בריא)/סוכריות כוכבים

איך מכינים  שוקולד גלקסיה?

1.שוברים את השוקולד המריר והחלב לחתיכות קטנות ומוסיפים על כל 100 גרם כף שמן. וממיסים במיקרו. מכניסים כל פעם ל30 שניות ומערבבים עד שהשוקולד נמס לחלוטין.
2.שופכים את השוקולד המומס לתוך תבנית ומשטחים אותו לשכבה אחידה, לאחר מכן מכניסים למקרר להתמצקות קלה, עד ששאר החומרים יהיו מוכנים.
3.באותה שיטה ממיסים גם את השוקולד הלבן. יוצרים מספר קעריות של שוקולד לבן מומס, אנחנו יצרנו 4.
4. לכל קערית עם שוקולד לבן מומס מוסיפים מעט צבע מאכל ומערבבים.
5.כשיש לנו את כל הצבעים הרצויים אנחנו מוציאים את התבנית מהמקרר ומתחילים לטפטף מהשוקולד הצבעוני על השוקולד השחור.
6.זה כבר יוצא מקסים, אבל אפשר להחליק קצת עם סכין וזה יוצר צורות מגניבות של צבע.
7.אפשר לפזר טיפי טיפונת נצנצים וכשאנחנו מרוצים להקפיא את השוקולד כמה שעות.

אתם מוכנים עכשיו לפעילויות שהיו מאוד כיפיות, אבל לא בדיוק יצאו לנו כמו שצריך ולא הצטלמו משהו?

אז ככה…במסגרת התפאורה של החלל שהכנתי גם החשכתי את החדר של הילדים לחלוטין וקניתי מנורת אולטרא סגול (חשבתי שזה לא יהיה סיפור מסובך מידי, אבל מפה לשם הגעתי עד חולון בשבילה…משוגעת כבר אמרתי!!) היו לי רעיונות מגניבים בטירוף עם צבעים זוהרים.
רציתי להכין כוכבי לכת חדשים, מנורת לבה ובועות סבון, הכל זוהרים בחושך.
זה מה שקניתי לכבוד המאורע.
עכשיו מה יצא מכל זה אתם שואלים? אז ככה…

 קודם כל הילדים התלהבו בטירוף מהעבודה בחושך עם הצבעים הזוהרים.
התחלנו ביצירת כוכבי לכת. אני מצרפת לכם פה לינק למתכון שמצאתי, הוא מזכיר טיפונת סליים, אבל אמורים לצאת BOUNCY BALL.
לא באונסי ולא בול, יצא לנו סוג של סליים לא דביק, הילדים כמובן נהנו אבל כוכבי לכת לא יצא לנו מזה

 הבלאגן שנשאר נראה כמו זירת רצח של חייזר.
הילדים באקט לא אופייני לא נצבעו בצבעים, למרות שכבר התכוננתי לילדים/חייזרים זוהרים בחשיכה, להפתעתי הם תפסו מגבונים ועברו על כל החדר, המזגן הכי חזק בעולם לא יכל לקרר את החום שהתפשט לי בלב באותו הרגע

בהמשך לפעילויות הזוהרות שלנו קראתי על בועות סבון זוהרות בחושך מצאתי את זה כאן. רעיון נחמד, אבל וואלה לא זוהרות.
ולבסוף לבסוף הכנו מנורת לבה בבקבוק. זה דווקא עבד יחסית טוב.

מה צריך למנורת לבה מבקבוק ?

-בקבוק פלסטיק ריק עם פקק
-שמן צמחי
-מים
-צבע מאכל או צבע נוזלי
-אספירין C (יש בסופר פארם)

איך מכינים  מנורת לבה בבקבוק?

1.ממלאים 2/3 מהבקבוק בשמן והשאר במים.
2.מטפטפים כמה טיפות צבע פנימה.
3.ולבסוף זורקים פנימה כדור אספירין ומיד סוגרים את הפקק.

ככה זה נראה. מגניב לא?!

זה היה שבוע החלל שלנו, אז מה אתם אומרים היה מוצלח?
בכל מקרה אני כבר מתכננת את הפעילויות לשבוע הבא, ובינתיים אתם מוזמנים להכנס שוב ליום הדינוזאורים שלנו וליום חד הקרן לעוד רעיונות כיפיים ליצירה.
ובכלל מוזמנים להשאיר קצת אהבה, בקשות או שאלות ממש פה למטה בתגובות.
שיהיה המשך קיץ נעים וקריר.

אין כמו חדי קרן לייצר לנו בדיוק את הקסם הדרוש. אז בואו נצלול לנו לכל הדברים הכיפיים שעשינו השבוע.
התחלנו עם קפיצה למקס סטוק להצטיידות, מקס סטוק אתה אהבה ענקית, רק אומרת…

ומיד התיישבנו לעבודה, הדבר הראשון שעשינו היה בקבוקוני משאלות, שבגדול הם בקבוקונים קטנים מלאים בחול צבעוני ונצנצים, אבל עם מיתוג גאוני.

מה צריך לבקבוקוני משאלות?

-חול צבעוני
-נצנצים
-משפך קטן
-בקבוקונים (תקנו כמה שיותר, כי הילדים עפו על זה ומילאו בערך 10 כל אחד)

עכשיו כל מה שצריך לעשות זה להכניס שכבות, שכבות של צבע ונצנצים לתוך הבקבוקונים לפי הסדר.
בסוף אתם יכולים לפקוק את הבקבוק ולרשום משאלה קטנה על כל אחד מהם.

הילדים עפו על זה ועבדו במרץ, יצרו עוד ועוד בקבוקונים ועוד ועוד דוגמאות. אפילו אורן הצטרף לעבודה באיזשהו שלב.

לא יכולתי להפסיק לצלם אותם עובדים.

 בהתחלה שמחתי שהצלחתי לחשוב על פעילות, שלא תסתיים בשני ילדים מרוחים בצבע, רק קצת חול ונצנצים, אבל אורן התפלץ כשראה את כל הנצנצים, כי מפה לשם שניהם הפכו לכדורי דיסקו מנצנצים. אני אפטית לחלוטין, אבל לאורן היה רעיון גאוני…

יאפ!! ביניינו זה לא באמת עזר, אבל לפחות ניסינו להיות פרואקטיביים.

אלו רק חלק מהבקבוקונים שיצרנו ועכשיו איתמר מבקש כל יום לשחק עם הנצנצים.

מי שונא סליים?
אז אם יש קואליציה נגד סליים אני מבקשת להיות לפחות הגזברית. אני לא יכולה לסבול את המרקם, את המגע ואת השאריות שבסופו של דבר נדבקות בכל מקום.
האנטי שלי היה מושלם והאיסור על סליים בבית מוחלט וסופי עד ש…
בקיצור אני אדם חלש וקיץ זה קיץ וחופש זה חופש והבטחתי איכשהו שזה יקרה והבטחות חייבים לקיים. פליז אל תשפטו אותי בחומרה.
בכל מקום בעולם האינטרנטי תוכלו למצוא מתכונים לסליים חד קרן, אבל הנה שלנו.

מה צריך לסליים חד קרן?

-דבק
-קצף גילוח
-בורקס
-צבעי גועש
-כדורי קלקר

ערבבנו הכל ויצרנו פלאפי סליים ענק. אז חילקנו את הסליים לשלושה חלקים וצבענו כל אחד בצבע שונה, לבסוף שילבנו את שלושת הצבעים יחד.

אוקיי אז שרדנו את זה, יש לי ילדה מרוצה עד השמיים ולפחות לרבע שעה הקרובה אני האמא הכי טובה ביקום (מעיין אמרה לא אני, ושכחה אחרי זמן קצר מאוד כשהייתי האמא הכי מעצבנת בעולם).

הגיע הזמן לקצת פינוק ונשנוש, מה יכול להיות יותר כיף מעוגיות חד קרן?!

מה צריך לעוגיות חד קרן?

-עוגיות אוראו עם הציפוי הלבן
-בצק סוכר לבן
-קרם נצנצים לקישוט עוגות
-שיפודים

איך מכינים עוגיות חד קרן?

1. בזהירות ובעדינות משפדים את העוגיות מנסים לא להפריד בין שתי השכבות. יותר קל לעבוד עם העוגייה כשהיא עומדת ולא שוכבת, כי היא נוטה בחום הזה להנמס קלות ואז הציפוי שלנו יתקלקל.
2.יוצרים עם בצק הסוכר קרן קטנה ושתי אזניים ומחברים כמו פימו לראש העוגייה.
3. מקשטים עם קרם הנצנצים, יוצרים עיניים ופה ופרחים קטנים.

לחלק מאיתנו יצא חד קרן יותר מדוייק וחלק מאיתנו זרמו עם היצירתיות והדימיון שלהם, אבל גם זה בסדר.
ובסוף כל העבודה הקשה הכי כיף פשוט לטרוף הכל.

 מודה- אין פה שום ערך תזונתי, רק פינוק מושחת ואושר צרוף. 

דבר אחרון שעשינו הוא מסגרות לתמונה חד קרן.
את כל מה שקניתי במקס סטוק: -פרחים, מסגרת, אזניים מבד, מדבקות כוכבים, סול זהב עם נצנצים וסרטים הנחתי על השולחן, ומפה פשוט להדביק וליהנות.

 בגדול זה מה שהכנו השבוע, אבל נזכרתי שלפני שנה, כשמעיין התחילה את הגן החדש עשיתי לה מסיבת גיבוש בנות בנושא חד קרן. 
כמובן שצילמתי, אבל אף פעם לא פירסמתי ולכן זה הזמן ולגמרי המקום.

התחלתי בלהכין לכל הבנות קשתות חד קרן, חייבים להתחפש ולהכנס לדמות לפני שמתחילים.

מה צריך לקשתות חד קרן?

-קשתות שיער
-סול זהב עם נצנצים-סול לבן-פרחים מבד/זר עם פרחים מפלסטיק
-דבק חם-מספריים
-דבק דו-צדדי

איך מכינים קשתות חד קרן?

1.מקפלים את הסול המוזהב לשניים ומתחילת קן הקיפול מציירים קרן.
2. הופכים את הקרן הכפולה ומניחים אותה משני צידי מרכז הקשת ומדביקים בעזרת דבק דו צדדי.
3. באותה הצורה גוזרים אזניים מהסול הלבן ושני משולשים מהסול המוזהב ומדביקים.
4. הכי קל לקנות זר פרחים ואז לחתוך אותו לחלקים באורך 15ס"מ. (מזר אחד אפשר להכין בערך 4 קשתות)
5. בעזרת דבק חם להדביק את הפרחים לקשת.

מיד אחרי שהתחפשנו התחלנו במשחק של חפש את המטמון, המטמון היה פיניאטת חד קרן גדולה עם מלא הפתעות בתוכה.
אני לא סובלת את העניין הזה שצריך להרביץ לפיניאטות, פשוט למצוא אותה היה האתגר ואז בעדינות וסבלנות פתחנו אותה וחילקנו את ההפתעות. ככה גם נשארה לנו הפיניאטה לתקופה ארוכה עד שהיא נמאסה והפכה כבר למשהו אחר (קרטונים לא מתים הם רק מתחלפים).

מה צריך לפיניאטת חד קרן?

-קרטונים-גלילי נייר סופג-ניירות קרפ
-טפט זהב עם נצנצים
-דבק דו צדדי
-טפט שחור
-מספריים
-מסקנטייפ

איך מכינים פיניאטת חד קרן?

1.חותכים חתכים באורך 5 ס"מ בערך מסביב לאחד הקצוות של גליל הנייר סופג. 2. את הקצה השני של גלילי הנייר הסופג סוגרים עם מסקנטייפ.3.משכיבים את הרצועות בקצה העליון של גליל הנייר הסופג לתחתית קופסאת הגוף של חד הקרן ומדביקים עם המסקנטייפ.
4. מחברים את כל חלקי הגוף של חד הקרן אחד לשני (קופסה גדולה כגוף, קופסה קטנה כראש, משולשים שחתכנו מקופסה שלישית כאזניים ואת גלילי הנייר הסופג כרגליים).
ואז מתחילים לצפות על רצועות של נייר קרפ.
חותכים את גליל נייר הקרפ לרצועות של 5 ס"מ וחותכים חתכים של 4 ס"מ.
מתחילים מתחתית גוף חד הקרן ומתחילים להדביק בעזרת דבק דו- צדדי שורות שורות, כשכל שורה עולה בערך סנטימטר על השכבה התחתונה. 
5. מצפים את תחתית הרגליים ואת האף של חד הקרן בטפט מוזהב.
6. גוזרים צורת עיניים מהטפט השחור ומדביקים.
7. חותכים רצועות ארוכות של נייר קרפ ויוצרים רעמה ארוכה.

זהו, כן, טיפונת עבודה, אבל די כיף ויוצא ממש מגניב.
עכשיו להחביא, לשתול רמזים ברחבי הבית ולתת לילדים להתרוצץ.

אחרי שהוצאנו קצת אנרגיות אפשר להתיישב לקצת זמן רגוע של יצירה.
הכנתי לכל ילדה מקום עם כל מה שהיא צריכה כדי ליצור קופסאות חד קרן קטנות, פשוט כדי שלא יהיו מלחמות וחטיפות והרגשת קיפוח בלתי נשלטת.

קניתי קופסאות קטנות וציירתי עליהן עיניים ושמתי לכל ילדה מלא מדבקות לקישוט ובמרכז השולחן היו שוב פרחים מפלסטיק, פונפונים קטנים ודבק.

 ככה זה יצא בסוף, זה מתוק בטירוף ומושלם כקופסאת איסוף שיניים כשהן יחליטו ליפול סוף סוף.

 לבסוף קינחנו בנשנושי פירות בצורת קשת בענן. רק להזכיר שזה היה בשנה שעברה, כשעוד ניסיתי להרשים את האמהות האחרות בגן והיתה לי אחריות כועד גן, היום הכיבוד הזה כבר לא היה תופס…דרישות המערכת.

זהו, אני מקווה שנהניתם, תיצרו, תהנו ותצלמו מלא כדי לשלוח לי ולעשות לי נעים על הנשמה.
חוץ מזה אתם מוזמנים להשאיר פה קצת אהבה בתגובות. כמו כן בקשות או רעיונות לימים נוספים בקייטנת אמא.
 וכמובן תשלחו את הפוסט לאנשים שממש צריכים אותו.

עוד  פעילויות לקיץ אתם יכולים למצוא בפוסט על יום הדינוזאורים שלנו.
פוסט יום צבע.
פוסט יום מים.
פוסט פעילויות חורפיות.
פוסט טירות מקרטון.
פוסט פעילויות עם קרטוני חלב.

תעשו חיים ותהנו מהקיץ

התחלתי ביצירת ביצי דינוזאורים. זה יכל היה להיות מגניב להכין עם הילדים, כי זה בצק ולכלוך וכל מה שהם אוהבים, אבל זה היה הורס את ההפתעה שבפנים.
ולכן הכינותי מראש.
הילדים ראו את הביצים מתחממות להן בשמש כמה ימים וכבר לא יכלו לחכות לרגע שיפצחו אותן. 
ככה גם פצחנו ביום הדינוזאורים שלנו.

אז מה צריך להכנת ביצי דינוזאורים?

-​ כוס קמח
– 2 כפות קפה טחון 
– 3/4 כוס מלח
– 1/2 כוס מים
– בובות דינוזאורים קטנות

אז איך מכינים ביצי דינוזאורים?

1.​ מערבבים את כל החומרים יחד.
2. תופסים חופן של התערובת ומשקעים בה בובת דינוזאור ומכסים עם חופן נוסף.
3. יוצרים צורת ביצה/אבן ומשאירים לייבוש.

בהתחלה הנחתי את הביצים בשמש כמעט שלושה ימים לייבוש, בדקתי אותן כל יום והפכתי כל יום שיתחממו בצורה שווה, אבל להפתעתי הן פשוט לא התייבשו והתקשו. וכל המטרה הייתה להקשות אותן שפעולת הפיצוח לא תהייה קלה (היי, המטרה להעסיק את הילדים כמה שיותר זמן לא?! 🙂 ) 
ואז ברגע של יאוש פשוט חיממתי את התנור לחום מקסימלי והכנסתי אותן ל20 דקות, כל הזמן פחדתי שהבובות ימסו בפנים אבל…הצלחה!

הזמנו חברים, הצטיידנו בפטישי צעצוע ויאללה לעבודה.
הילדים כמצופה עפו על זה. בהתחלה היה קצת קשה, נשמעו קולות יאוש, אבל כשהילדה הראשונה הצליחה לפצח את הביצה שלה כולם התמלאו במוטיבציה וכוחות פיצוח על.

 כולם כבר היו מרוגשים מההצלחה הראשונה אז מיד עברנו למשחק הבא והפכנו לארכיאולוגים.

 כמה שעות לפני גייסתי את אורן וקשריו עם הפועלים בבית השכן ושלחתי אותו למלא לי גיגית חול.
בחול החבאתי כמה בובות דינוזאורים נוספות וציידתי את הילדים במברשות.

הילדים התחילו להבריש ולגלות דינוזאורים. כן, ברור לי שכמה מכם תופסים את הראש וצועקים גוועלד על הליכלוך, והאמת שהתכוננתי להרבה יותר לכלוך, אבל מפה לשם אחרי שהסברתי להם את העדינות הדרושה לארכיאולוגים, החול כעיקרון נשאר בתוך הגיגית.
מה שכיף במשחק הזה שהוא בלתי נגמר, גם כשכל הדינוזאורים נמצאו הם שוקעו שוב בחול והמשחק התחיל שוב.

עכשיו חייבים איזה פינוק קטן אז עברנו להכנת עוגיות מאובנים.
אני מאוהבת בבלוג של עוגיונט שמספק את כל צרכי המאפים שלי, לכן שלפנו את הטלפון שלי והחלטנו פה אחד על עוגיות שוקולד צ'יפס, המתכון בלינק.

הלכנו לחלוטין לפי המתכון, אבל לפני האפייה מעכנו בובות דינוזאורים לתוך העוגיות. 

הייתי רוצה להגיד לכם שזה יצא נפלא עם צורת דינוזאור מושלמת ממש כמו בפינטרסט, אבל לצערי לא כך, העוגיות תפחו ואיבדו את צורת הדינוזאור לחלוטין, אבל לילדים זה ממש לא שינה הן היו טעימות להפליא וזה מה שחשוב!

הפעילות האחרונה היתה יצירת בובת דינוזאור מבקבוקים ועיסת נייר.
קודם כל הכנתי מראש את השלד של הדינוזאורים, ידעתי שלא תהיה להם את הסבלנות הדרושה לבנות אותו איתי, כשהם היו מוכנים יצרנו יחד את עיסת הנייר, ציפינו את השלד והנחנו אותם לייבוש, בסוף בסוף צבענו אותם…ואתם צריכים לראות מה קרה אז…
אבל נתחיל בהתחלה. 

אז מה צריך להכנת בובות דינוזאורים?

-​ בקבוק שתייה ריק
– נייר כסף 
– מסקנטייפ
– מספריים/ סכין יפנית

אז איך מכינים בובות דינוזאורים?

1.​ חותכים בעזרת סכין יפנית את צוואר הבקבוק ומכניסים אותו חזרה לגוף הבקבוק בזווית.
2.בעזרת נייר כסף יוצרים צורה של ראש וצוואר וממלבישים על צוואר הבקבוק.
3. יוצרים מנייר הכסף זנב ורגליים ומחברים בעזרת המסקנטייפ.
4. לבסוף גם את הידיים וזהו מוכן.

ברור לי שזה נראה אולי מסובך, אבל זה באמת יותר קל ופשוט וקל לתפעול ממה שנראה לכם.

 עכשיו פנינו למלאכת הציפוי בעיסת נייר.

 עשינו כמה ניסיונות עד שמצאנו את המתכון הטוב ביותר לעיסת נייר והנה הוא-
1. גורסים נייר או חותכים לחתיכות קטנטנות.
2. מכניסים את הנייר הגרוס לקערת מים ומחכים עד שהנייר ספוג לחלוטין.
3. סוחטים טוב טוב את המים החוצה. אני הכנסתי את כל הניירות לחיתול בד וסחטתי טוב טוב את הנוזלים החוצה.
4. מחזירים את הנייר לקערה ומוסיפים דבק פלסטי (הרבה דבק!!!) ומערבבים עד שהעיסה הופכת ממש משחתית. זה החלק שהילדים עפים עליו.

וזהו זה הזמן לצפות את הבובה.
לוקח לה לפחות יום להתייבש כמו שצריך, כשהתיישבנו לצבוע יום אחרי העיסה הייתה לא לחלוטין יבשה, אבל זרמנו.

כן, אתם רואים נכון. כשמעיין מתקרבת לצבע רוב הסיכויים שהוא בסוף יכסה את כולה.
אני הפסקתי להלחם בזה (תכל'ס אף פעם לא נלחמתי), ההפך, אם כבר כולם ירוקים אז נזרום אם זה ונהפוך לדינוזאורים.

 זה היה יום הדינוזאורים שלנו.
אני מקווה לעוד ימים מגניבים בחופש הזה וכמובן שאמשיך לעדכן אתכם.
אתם מוזמנים לעקוב בזמן אמת באינסטוש.ובינתיים אם אתם מחפשים עוד רעיונות לימי כיף עם הילדים תכנסו לפוסט על יום צבע.  והפוסט על יום המים. מחכים לכם שם עוד מלא רעיונות מגניבים.

אני רוצה לסיום לשלוח אתכם לבלוג שאני אוהבת במיוחד של אישה שמרשימה אותי במיוחד תמיד- 'סימני דרך' של נעמה אורבך.
ואיזה קטע גם היא עשתה פעילות עם דינוזאורים, אז ברור שאתם חייבים לקרוא את הפוסט שלה, אני מבטיחה שתתאהבו מיד.
אז יאללה נתראה שם.

יאללה ביי בינתיים ותשלחו לי תמונות ותשאירו פה למטה קצת אהבה בתגובות.

מה צריך כדי להכין שקיות כאלו?

• בריסטול לבן
• מספריים
• דבק דו צדדי
• טוש שחור
• פונפון צבעוני
• דבק פלסטי

איך מכינים שקית מתנה?

1. מדפיסים את השבלונה.
2. מציירים על הבריסטול הלבן את קווי השקית לפי ההנחיות שבשבלונה.
3. גוזרים לפי הקווים.
4. מקפלים לפי קווי הקיפול, אבל עדיין לא מדביקים. בדרך זו אנחנו בעצם מסמנים את חלקי השקית כדי שנוכל לעטר אותה בהתאם.
5. מציירים על המלבן הקדמי פנים של ינשוף, פנדה, טיגריס או כל חיה שאתם אוהבים. כמובן שאפשר לתת גם לילדים לצייר.
   את הפנלים הצדדיים של השקית מעטרים באלמנטים גרפיים כמו קווים, איקסים, לבבות וכו'.
6. עכשיו אפשר להדביק. מורחים דבק או בעזרת דבק דו צדדי מדביקים את התחתית והצד.
7. בסוף, מכניסים את הצלוחית והעוגיות שארזנו בצלופן לתוך שקית הבריסטול שלנו, ולסגור את החלק העליון בעזרת קיפול אחד ודבק.

רצינו בכל זאת טיפת צבע ואפילו עוד יותר מתיקות אז הוספנו לכל שקית כובע ליצן קטן עם פונפון.
איך ניצור אותו?

1. נגזור את הכובע מדף השבלונה.
2. נמרח דבק או בעזרת דבק דו- צדדי נדביק את הצדדים לצורת חרוט.
3. נמרח מעט דבק פלסטי על הקצה העליון של הכובע ונשקיע בתוכו את הפונפון.
4. ניצור שני חריצים קטנים בחלקו התחתון של הכובע ואותם נשחיל על השקית ונדביק.

ועכשיו למילוי, אבל קודם כל וידוי- אני לא יודעת לבשל ולאפות.
אורן הדיר אותי מהמטבח והכריז עליו כטריטוריה שלו, הילדים והוא היו מסתכלים עקום על כל דבר שניסיתי להכין.
זה תיסכל אותי נורא, במיוחד אחרי שהייתי צופה בתכניות כמו MKR שם כולם מדברים על הטעם של אמא.
איזה טעם של אמא יהיה לילדים שלי? חשבתי והחלטתי לשנות את המצב.
ואז גיליתי שני סודות ששינו לי ולמשפחה את החיים, אז קודם כל מכירים את הבלוג הנפלא של לייזה פנאלים?
אם לא אז אתם חייבים!!! כי מרגע שהכרתי אותו הבנתי שאני יודעת לבשל. הכל כל כך פשוט, מוסבר נפלא ומדוייק.
אני נצמדת באדיקות לכל מתכון והכל מצליח.
והסוד השני הוא הבלוג הנפלא של עוגיו.נט. אין עוגה, עוגייה, או פינוק שמנסים ולא מצליח.
אז הפתעה אני כבר יודעת לבשל. אורן הסכים להחזיר אותי למטבח ואפילו הגדיל לאמר ולקרוא לי "בשלנית". ניסיתי לקבל את המחמאה באדישות, אבל נראה לי שדמעת אושר קטנה ברחה לי.

אז כל העוגיות שאתם רואים כאן הם של עוגיו.נט ועכשיו נכנסתי לבלוג וראיתי שיש פוסט מיוחד של אוזני המן ואין ספק שאנחנו הולכים להכין אותם.
ואם אתם אוהבים לתת טויסט קצת בריא למשלוחי המנות אפשר למצוא עוגיות בריאות, זה בטוח יותר טוב מכל הממתקים, החטיפים ושאר המכות של החג.

לקחתי את הצלחת המגניבה הזאת של 'שקל' וסידתי עליה מגדל מגניב של העוגיות והקאפקייק והכנסתי לשקית. 
זהו, נראה לי שזה מושלם לחברים, לגננות, לשכנים, יאללה חייבת להתחיל לאפות.

לקחתי את הצלחת המגניבה הזאת של 'שקל' וסידתי עליה מגדל מגניב של העוגיות והקאפקייק והכנסתי לשקית. 
זהו, נראה לי שזה מושלם לחברים, לגננות, לשכנים, יאללה חייבת להתחיל לאפות.

אתם יודעים שיש לי כבר מיליון פוסטים חגיגיים לפורים, הנה הרשימה המלאה, אם בא לכם עוד רעיונות-
–משלוחי מנות קלים להכנה עם הילדים.
–משלוחי מנות הכי מגניבים ממקס סטוק בתוך צנצנות.
–מסכות ואביזרים לילדים מלבד בשניות מתאים בול לבית מארח.
–קשתות שלגמרי עושות את התחפושת.
–משלוחי מנות חדי קרן ומפלצות שהם לגמרי הפייבוריטים שלכם, ושוברי שיאי ההורדות פה בבלוג.
–ואחרון אחרון חביב קשור לפורים אבל בלי הדרכה, רק סיפור קטן על הפורים הראשון של מעיין. כיף להיזכר.

זהו, חג שמח אהובים ובבקשה שלחו לי תמונות של משלוחים שאתם מכינים בעקבות ההדרכות שלי, זה מחמם לי את הלב.

תזכורת קטנה לאיך זה עובד- אתם נרשמים לדף, ומיד יפתח דף ההורדות, אבל הוא מוצפן בסיסמה.
תבדקו את תיבת הדואר שלכם, כי כמה דקות אחרי שהכנסתם את כתובת המייל שלכם, ישלח אליכם מייל עם הסיסמה. עכשיו פשוט תכניסו אותה ותוכלו להוריד את כללללללללללל הפרינטבלס שלי.
דבר קטן אחרון- תשמרו את דף ההורדות במועדפים ותשמרו גם את הסיסמה, ככה לעולם לא תצטרכו להרשם שוב. כיף לא?!

תזכורת קטנה לאיך זה עובד- אתם נרשמים לדף, ומיד יפתח דף ההורדות, אבל הוא מוצפן בסיסמה.
תבדקו את תיבת הדואר שלכם, כי כמה דקות אחרי שהכנסתם את כתובת המייל שלכם, ישלח אליכם מייל עם הסיסמה. עכשיו פשוט תכניסו אותה ותוכלו להוריד את כללללללללללל הפרינטבלס שלי.
דבר קטן אחרון- תשמרו את דף ההורדות במועדפים ותשמרו גם את הסיסמה, ככה לעולם לא תצטרכו להרשם שוב. כיף לא?!
עכשיו פתאום נזכרתי שלפני שלוש שנים בדיוק הכנתי את הכתבה הראשונה שלי למאקו בנושא מתנות לוולנטיין.
הקטע המוזר הוא שלעולם לא פירסמתי אותה פה בבלוג, אז במקום לשלוח אתכם למאקו הנה הדרכה מגניבה וסופר קלה למתנות שאפשר לארגן בשניות ואומרות "אני אוהב/ת אותך, את/ה חשוב/ה לי".

מה צריך?

• מאג או כוס מקרמיקה או פורצלן. בכל חנות כלי בית אפשר למצוא כוסות פשוטות במחיר 9-3 שקלים לכוס.
• טושים לציור על פורצלן. אלה של חברת Edding זולים יותר, מגיעים באריזות של חמישה צבעים וקלים מאוד לציור. אפשר למצוא בחנויות גדולות לציוד לאמנות, אריזה של 5 עולה 39 שקל. אפשר גם להשיג טוש בודד ב-9 שקלים ליחידה.
• דוגמה רצויה (גם הן נמצאות בדף הפרינטבלס שלי)
• סלוטייפ להדבקת הדוגמה (לא הכרחי)
• נייר קופי להעברת הדוגמה לכוס (לא הכרחי)

מה עושים?

1. מעבירים את הדוגמה הרצויה על הכוס על ידי שבלונה או נייר קופי.
2. עוברים על הדוגמה עם הטוש לציור על פורצלן.
3. ממתינים 15 דקות לאחר הציור לייבוש מלא של הצבע.
4. מקבעים את הצבע על ידי חימום בתנור ביתי למשך 25 דקות בחום של 160 מעלות.

וזהו, הכוסות מוכנות לשימוש.

הנה כמה דוגמאות לציורים על הכוסות ולפינוקים שאפשר להכניס בהן:
כוסות גבר ואישה מאוהבים, אפשר לתת להן אישיות ומאפיינים אישיים שלכם ובני זוגכם ולמלא אותן בעוגיות עבודת יד (או קנויות, לא כולנו קארין גורן), שמתאימות בול לקפה של הבוקר. 

מאג גדול עם ציור לב מאיקסים, נראה כמו רקמה ונותן תחושה ביתית ורומנטית. אפשר למלא אותו בזר פרחים חורפי של כלניות, נוריות או ורדים קלאסיים. ואז לקשט איתו את הבית או את שולחן העבודה, ומי לא אוהבת להשוויץ במשרד עם זר פרחים שקיבלה מבן או בת הזוג?

או זוג ספלים שמשלימים זה את זה, עם מסר אהבה קצר וקולע. איתם אפשר להתכרבל בלילה בפינוק זוגי מושלם – עם שוקו חם רומנטי ומושחת, בתוספת קצפת ומרשמלו. תוסיפו לב קטן וסודי על הידית.

המון אהבה לכולכם.
אתם מוזמנים להשאיר קצת אהבה פה למטה.

אז מה צריך?

• בבושקה ליצירה מעץ
• צבע לבן (בהתחלה התזתי עם ספריי, אבל הוא לא נדבק כל כך טוב לעץ, אז עדיף טושים של אקריליק, זה קל ולא מלכלך)
• טושי אקריליק

מה עושים?

1. יוצרים סקיצות קטנות של המשפחה על הבבושקה.
2. צובעים קודם את הבסיס
3. מציירים עם הטושים את הפרטים

ממש קל, ממש כיף.

 אני מתה על הבבושקות שלי אז כבר השתעשעתי איתן והכנתי סרטון קטן, רוצים לראות?

ממש קל, ממש כיף.

אם לא מצאתם בבושקות בחנות אז את אותן הדמויות אפשר להכין גם מגלילי נייר טואלט. את זה יש בכמויות ובחינם 😉
הנה דמויות המשפחה שלנו שהכנתי לפני שנתיים כשאיתוש עוד היה תינוק.

חג משפחה שמח לכל בני המשפחה האהובים שלנו
ולכל המשפחות

אולי אתם תחשבו שאני מטורפת, אבל החלטתי להביא את הילדים לשלג וליצור להם עולם חורפי קסום.
זה התחיל כמו דגדוג בבטן, אחר כך הפך לרשימה מסודרת ביומן ואז זה פשוט קרה…
ניגשתי למחסן שלנו, המקום שבו כל הקרטונים מחכים בסבלנות ומנסים לנחש בתור מה הם יגמרו, והתחלתי ליצור עצים, איילים, דובי, שועל ואפילו מזחלת.
זה היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי, בלי הרבה תכנון, לא לגמרי מדוייק, רק פינטרסט, אני, הקרטונים וסכין יפנית. 
(לא הצלחתי להתאפק והעליתי הכל לאינסטגרם ושלחתן לי מלא בקשות לתבניות של החיות, אז אני חייבת להודות שלא אני המצאתי אותן אבל אני שולחת אתכן לפינטרסט שלי שם אצרתי את כל התבניות של החיות, זה בקנה מידה קטן אז שירבטתי בגדול את הדמויות הקטנות ישר על הקרטון. אמרתי שזה היה לא לגמרי מדויק והרבה יותר אינטואיטיבי.)
ופתאום הם התעוררו לחיים.

ואז ידעתי שכדי שהעולם יהיה קסום באמת ויחלץ "וואו" מספק מהילדים שלי, אני חייבת למלא את התקרה בפתיתי שלג.
לא התכוונתי לבזבז על זה הרבה זמן, בשביל זה יש את מכונת הסילואט שלי, אבל היא כמובן החליטה לשבות בדיוק בפעם הזו בשנה שאני צריכה את שירותיה (היא עבדה פעם בדואר ישראל ורגילה לאבטלה סמוייה…או פשוט אבטלה).
הלכתי לידידי היקר והאהוב, שלעולם לא מאכזב, פינטרסט, ומצאתי את הפיתרון- מגזרות נייר.
שוב, אני משוכנעת שאתם חושבים שאני משוגעת, אבל זה היה כל כך כיף ומרגיע, מצאתי מיליון דוגמאות והכנתי את כולן עם אג'נדה ברורה שכמו בטבע אין שני פתיתים שדומים אחד לשני.
הנה סרטון הדרכה שיצרתי להכנת פתיתי שלג (אם הילדים שלכם גדולים קצת, בואו נגיד שבע + כזה, זו פעילות ממש ממש מגניבה. היא דורשת מספריים ולכן לא ממליצה לפעוטות)

אני לא אוהבת לזרוק כלום, אז מהשאריות של הקרטונים גזרתי מלא כוכבים ותליתי אותם ואת פתיתי השלג על חוטים והדבקתי לתקרה.
אני חייבת לאמר שזה מהפנט.
כל לילה אני יושבת על הכורסה שבין מיטות הילדים, מלטפת את הראשים הקטנים שלהם, מחכה שהם ירדמו ובוחנת פתית, פתית. אני מתה על זה, יש מצב שזה ישאר ככה עד הקיץ..לפחות.

כמובן שהילדים לא ידעו כלום, הם הלכו לגן כרגיל בזמן שעמלתי להכין להם את הכל.
תליתי מלא גרלנדות אורות שקניתי באיקאה, פרשתי פוך על הרצפה והזמנתי חברים לילדים לאחה"צ.

ילדים הם ילדים אז הכיף והוואו מהבובות הגדולות נמשך בדיוק דקה, אחרי שהם נגעו בהכל, טיפסו על המזחלת (שברו אותה) ונמרחו על הפוך הם בגדול סיימו והיו מוכנים לעבור הלאה.

אבל הם לא יתפסו אותי לא מוכנה, אז הכנו ביחד שלג מלאכותי.
זה קל, נעים וריחני (ממש ממש לא סליים), כן זה מלכלך (אפילו שניסיתי שהכל ישאר בתוך הקופסא הייעודית זה גלש החוצה) וצריך להתכונן לזה נפשית ופשוט לשחרר, אבל זה לא נדבק ובשנייה מטאטאים את זה מחוץ לחיים שלנו.
אבל הכי חשוב הילדים עפו על זה ושיחקו עם זה שעה.

המתכון פשוט מאוד- סודה לשתייה ומרכך שיער.
בערך 2/3 סודה על 1/3 מרכך, אבל בגדול זרמנו עד שהמרקם נהיה נעים, יציב וקל לבנייה.
קניתי 3 ק"ג של סודה לשתייה שמצאתי בחנות אפייה פה בהרצליה (תודה דורית מניחוח לישה שהפנת אותי אליהם), זה יחסית די זול 15 ש"ח לקילו וזה מחזיק עד היום, כל פעם שבאים חברים או טיפה משעמם הופה מורידים את הקופסה והבלאגן חוזר.

אבל פעילויות השלג שלנו ממש לא נגמרו פה, המשכנו ביצירת פתיתי שלג ממנקי מקטרות וחרוזים (היוש מקס סטוק).
אני יצרתי את צורת שלד פתיתי השלג והם השחילו חרוזים.
הנה סרטון הדרכה קצר להכנת פתיתי שלג ממנקי מקטרות.
(זה בטח מוזר לכם שהסרטונים לאורך, אבל אני מייעדת אותם לערוץ ה IGTV שלי באינסטוש, ושם הם מחכים לכם מתי שרק תרצו).

מעייני כל כך אהבה את מה שיצא לה שמיד רצה לחדר שלהם ותלתה את הכל על הקירות.
(טיפ קטן, אם ממלאים את כל הזרועות של הפתית בחרוזים הוא נהיה מאוד כבד, וכשתולים אותו הוא מתקפל לצורת עכביש, אז תעשו הרבה פתיתים עם קצת חרוזים בכל אחד כדי שישמרו על הצורה המקורית היפה.) 

 אם חשבתם שזהו אתם כנראה לא מכירים אותי, כי בנוסף לכל הגרלנדות המהממות קניתי באיקאה גם קורצני עוגיות בצורת פתיתי שלג (מי שאוהב את איקאה שיגיד אני…"אני!!!")
בהתחלה באמת ניסינו להכין עוגיות, אבל איכשהו זה התפקשש לנו, לא התייאשנו והוצאנו דס, לשנו, רידדנו וקרצנו, לא היינו משוכנעים לגמרי מה יצא מזה בסוף, אבל הילדים זרמו אז גם אני.

אחרי יום של יבוש מול האח, הילדים התנפלו על זה שוב וצבעו את כל פתיתי הדס שלהם, אנחנו עדיין לא סגורים על מה לעשות אם זה, אז אם יש לכם רעיון אני ממש אשמח אם תחלקו אותו.

עכשיו באמת זהו, הבובות ששרדו, העצים, העיירה הקטנה כולן עדיין מקשטות לנו את הקומה העליונה, פתיתי השלג תלויים מהתקרה ומשמחים לי את הלב בכל פעם שאני עולה במדרגות, זה טיפונת מטשטש את האפרוריות ומחמם את הקור שהחורף הזה מייצר בכמויות.
כן, כן, גשמי ברכה וכו', אבל אני מתגעגעת כבר לקיץ או לפחות לחורף ציורי, קסום וחמים.

אז חשבתי לעצמי שהשנה אני נכנסת ברבאק של הדלעות. זה התחיל מלנסות למצוא שדה דלעות וללכת לצלם שם קצת. חיפוש קטן בגוגל מצא לי שדה ממש לא רחוק ואפילו טלפון של החקלאי הזקנצ'יק והחמוד שהשדה שייך לו. התקשרתי פעם אחת ומיד קיבלתי הזמנה נדיבה לבקר בשדה + סיפור שלם על פרוצדורה רפואית שעומדת להתרחש בקרוב.
אמרתי "תודה" נבוכה ותיבלתי בהמון איחולים כנים לבריאות וחזרה לשגרה.
הטלפון השני לאותו חקלאי גרר תשובה מעט חסרת סבלנות + הסבר על פרוצדורה דנטלית שהוא עומד לעבור בדקות הקרובות. הבעתי אמפתיה אמיתית לחרדה שבוודאי תוקפת אותו ברגעים אלה ואיחלתי ש"יעבור בקלות".
הטלפון השלישי נענה על ידי אשת החקלאי שכבר הייתה פחות מנומסת וסבלנית, לאחר שהסברתי מי אני היא שאלה בקול רם "אתה יודע על מי מדובר?" ומיד אחר כך ענתה לי להפתעתי:  "הוא לא בבית כרגע!"

טוב, הגיע הזמן לחשוב על משהו אחר.
התקשרתי לגיא מועלם. מי זה גיא מועלם אתם שואלים בצדק, אז ככה:
גיא הוא שף, מפתח מתכונים, צלם וסטייליסט אוכל. מעבר לזה שהוא חבר ואיש מקסים.
אם רק היה לו אינסטוש הייתי שולחת אתכם אליו מיד, אבל אין לו!!
אולי נוכל בכוחות משותפים ללחוץ עליו שיפתח כבר פרופיל!!! יאללה כולם ביחד: "גיא תפתח פרופיל באינסטוש!!!!!!"
תודה רבה 🙂

ביחד תכננו פיקניק סתווי/ חורפי מלא במתכונים עם דלעת, והשוס של החורף שלנו- מדורת גן עשה זאת בעצמך (אפשר אפילו במרפסת).
אז עוד רגע כל המתכונים אבל בואו שנייה נתעכב על מדורת הגן שלנו ואיך אנחנו יוצרים אותה.

כשעלה לי הרעיון למדורת גן, הלכתי למקום שאני הכי אוהבת לבקר בו עם שאלות מוזרות ומציאת פתרונות יצירתיים- למשתלת 'שתיל' ברמת השרון.
הם כבר מכירים את השגעונות שלי וכשקולטים אותי נכנסת, ישר חיוך מסוקרן נמרח על פרצוף העובדים.
הפעם התקלתי אותם ב"איזה כלי אנחנו נוכל להסב בבטיחות ובקלות לאח חיצונית?"
עברנו על כל העציצים ומצאנו עציץ טרה קוטה שנראה בדיוק בגודל המתאים, מושלם בגודלו לשולחן שלנו בגינה.

 הזמנו חברים להדלקת המדורה, הכנו את כל האוכל, סידרנו את הגינה (אגב הנה סרטון קצר על איך מקימים את הפיקניק בקלי קלות בחצר).

הסופה האחרונה שהייתה שברה המון עצים וענפים שאספנו מרחבי השכונה ואורן חטב אותם לגודל המתאים.
(אפילו אם לא תעשו מדורה תבקשו מהגבר שלכן לחטוב איזה עץ, זה שווה חייבת להודות 🙂 )

כשכולם הגיעו הגברים התקבצו מסביב למדורה, יצרו פירמידה קטנה של עצים וניירות עיתון והדליקו לקול צהלות הילדים.
אממה, אחרי בדיוק עשר דקות נשמע קול פיצוץ והבנו שהעציץ התבקע לשניים. אורן (שיקרא מעכשיו ולתמיד אורן-בעל-התושייה) הביא את מריצת הפח והעביר אליה את העצים והאש.
ככה לא ויתרנו על המשך המדורה ויכולנו לשבת בחוץ מכורבלים מסביב לאש.

הערב היה כיף מאוד, אבל זה לא קידם אותי מבחינת הפוסט הזה שרציתי להביא לכם עם מדורת גן עשה-זאת-בעצמך. הלכתי שוב ל'שתיל', שוב עברנו על כל העציצים, אבל הגענו למסקנה שכנראה הפיצוץ יחזור על עצמו ולכן נכנעתי וקניתי את הכלי המיועד למדורות גן. הוא אפילו לא כל כך יקר, אבל לחלוטין שימושי ואנחנו חוגגים עליו המון. רציתי לשתף אתכם בתהליכים של מאחורי הקלעים פה בבלוג. והלקח של הסיפור הוא שלפעמים הדבר הפשוט ביותר הוא גם הטוב ביותר ולא חייבים להתחכם. והלקח שלי מכל זה היה שהחוויה היא החשובה והתחכום של הפוסט פחות.

אגב בפעם השנייה שהזמנו חברים של הילדים והדלקנו את המדורה, גם הכנו בננות ממולאות בשוקולד ומרשמלו. התקבצנו כולנו מסביב לשולחן ומילאנו מיליון בננות שאחר כך זרקנו למדורה ואכלנו בכיף גדול. את המתכון לבננות תוכלו לראות בפוסט ל"ג בעומר ממש כאן.

אז אחרי כל זה הנה המתכונים של גיא מועלם לפיקניק סתווי/חורפי נעים וסופר מפנק  –

קרוסטיני גבינת עיזים ותמרים לחים

מתכון לכ20 יחידות

מה צריך?

• 1 באגט
• 3 כפות שמן זית
• 250 גרם גבינת עיזים רכה (פרומעז וכדומה)
• 5 תמרים לחים (או יבשים אם אין)
• ממרח זרעי דלעת

מה עושים?

1. מחממים תנור או טוסטר ל180 מעלות
2. פורסים את הבאגט לעיגולים קטנים ומורחים בשמן זית
3. אופים את פרוסות הבאגט עד שמשחימים ומתייבשים קלות
4. מניחים לבאגט להתקרר, מורחים בממרח זרעי דלעת, מניחים כפית גבינת עיזים ורבע תמר לח.

ממרח זרעי דלעת- צנצנת

מה צריך?

• 400 גרם זרעי דלעת קלויים
• 100 גרם זרעי דלעת לא קלויים
• שמן זית
• מלח

מה עושים?

1. קולים 400 גרם זרעים במחבת  על אש קטנה או בתנור (160 מעלות) ל6-7 דקות. להקפיד שלא ישחימו ויהפכו מרים.
2. טוחנים במעבד מזון את הזרעים הקלויים והטריים בפולסים, לעצור קצת לפני שמגיעים לאבקה.
3. להעביר לצנצנת, להוסיף שמן זית ולערבב. לטעום ולהוסיף מעט מלח אם צריך. ניתן לשמור בקירור עד שבועיים.

כריך דלורית צלויה ואבוקדו

מתכון ל4 כריכים

מה צריך?

• לחם/לחמניות
• חצי דלורית גדולה או 1 קטנה
• 3 כפות שמן זית
• טימין
• 1 אבוקדו בשל
• חצי לימון
• מיונז (ניתן להחליף בגבינת שמנת)
• 100 גרם צ׳דר פרוס
• ארוגולה
• בצל ירוק/עירית
• מלח ופלפל

מה עושים?

1. מחממים תנור ל220 מעלות (ללא טורבו)
2. מקלפים את הדלורית ופורסים לפרוסות בעובי סנטימטר
3. מפזרים על מגש, מזליפים שמן זית, מלח ופלפל, וטימין
4. צולים כ15 דקות ומניחים בצד להתקרר
5. מקלפים את האבוקדו ופורסים לרוחב
6. מורחים מיונז על הלחם, מניחים את הדלורית הצלוייה, ואבוקדו.
7. מזליפים מעט מיץ לימון על האבוקדו, מלח ופלפל
8. מניחים ארוגולה ובצל ירוק וסוגרים.

מרק דלעת וג׳ינג׳ר

מתכון ל-6

מה צריך?

• 1 קילו דלעת קלופה ונקיה מזרעים (אפשר ורצוי לערבב- דלורית, דלעת ערמונים ודלעת רגילה)
  
• 1 בצל לבן גדול, קלוף וחתוך גס
  
• 3 כפות שמן זית
  
• 2  ענפי טימין
  
• 1 כפית ג׳ינג׳ר קלוף וחתוך דק
  
• 1 פרוסת לחם לבן
  
• 2 כוכב אניס
  
• מיץ מתפוז אחד
  
• שמנת חמוצה
  
• עירית קצוצה
  
• מלח פלפל
  

מה עושים?

1. מניחים בסיר שמן זית ובצל, מטגנים על להבה בינונית מבלי להשחים את הבצל. כ3-4 דקות
2. בינתיים חותכים את הדלעת לחתיכות גסות
3. מוסיפים את הג׳ינג׳ר לסיר ומיד אחר כך את הדלעת טימין ומכסים במים.
4. מוסיפים את הלחם ומבשלים כ25-30 דקות עד שהדלעות רכות מאוד.
5. מכבים את האש, מוציאים את הטימין ושליש מהמים מהסיר עם מצקת ושומרים בצד (לא לזרוק!)
6. טוחנים את המרק עם בלנדר מוט (או מעבירים לבלנדר בזהירות) ומוסיפים יזרה מהנוזל ששמנו בצד עד שמגיעים למרקם הרצוי.
7. מחזירים את המרק הטחון לסיר, מוסיפים את מיץ התפוזים וכוכבי אניס,  מתבלים במלח ופלפל ומבשלים לעוד 5-6 דקות על אש קטנה. טועמים ומתקנים תיבול.

מגישים עם כף שמנת חמוצה ועירית.

סנגריה

מתכון ל 4-6

מה צריך?

• 1 בקבוק יין אדום (צעיר ופשוט)
  
• 1 בקבוק מיץ תפוחים
  
• 1 תפוח ירוק חתוך לקוביות קטנות
  
• 8 תותים חתוכים
  
• 1 תפוז פרוס
• 2 כפות סוכר
  
• 1 ציפורן
  
• 1 מקל קינמון
  
• 2 כפות ברנדי
  

מה עושים?

1. מבשלים את כל המרכיבים למעט היין על אש קטנה כ20 דקות
   
2. מוסיפים יין ומבדלים לעוד חמש  דקות ומכבים את האש.
   
3. מניחים להתקרר מעט, מוציאים את הציפורן והקינמון וטועמים. במידה וחריף מדי אפשר להוסיף עוד קצת סוכר ומיץ תפוחים ולהגיש.
   

 זהו אפשר ליהנות, לשתות איזו סנגרייה וכמובן להעלות הכל לאינסטוש 🙂

אם מתחשק לכם לראות עוד ארוחות חורפיות כנסו לפוסט שהכנתי עם חברת שקל והמאסטר שף מסימיליאנו די מתאו לארוחה איטלקית, ביתית חורפית.

המון תודה לשקל שבכלים היפים שלהם עשינו שימוש והם קישטו לנו את הפיקניק.
ושוב המון המון תודה לגיא מועלם שהכין את כל המתכונים המופלאים, בישל אוכל מדהים שטרפנו בכיף וצילם בכישרון רב.
אם תרצו לפנות אליו לקייטרינג, יצירת מתכונים, צילום וסטיילינג תכתבו לי ואני אקשר ביניכם.
חוץ מזה אתם מוזמנים להשאיר פה למטה אהבה, שאלות והערות.
חורף נעים

הוא נסוג והעביר את השרביט לאחותי, שבארוחת שישי אחת הציעה שאלך ליועצת תעסוקתית ואולי אני אוכל להתחיל לחשוב על כיוונים חדשים.
הסכמתי, בעיקר כי שמחתי על כל הזדמנות לצאת מהחנות שלמדתי לשנוא.
חמושה בכוס קפה, שאמורה היתה לעזור לפקוח את העיניים הטרוטות מאלכוהול ולילות טרופיי דאגות, הגעתי אל היועצת הצעירה והחמודה, מלאת המוטיבציה.
הסתכלתי עליה והאמת נשפכה החוצה- בלב כבר ויתרתי על האופנה, הנתיב שסללתי לי מגיל 3 התברר כדרך ללא מוצא.
עד כה הצלחתי לכבוש כל יעד שסימנתי לי, לא חסרו כשלונות בדרך, ידעתי מה זה להיכשל, אבל עוד לא ידעתי מה זה לוותר.

"איך את מדמיינת את העבודה האידיאלית?" היא שאלה אותי.
אחרי מחשבה ארוכה צמצמתי את הפנטזיה לשלושה סעיפים-
1. להיות עצמאית, אדונית לעצמי ולזמן שלי, בלי בוס מעליי.
2.לעשות עבודה מגוונת מלאה באתגרים.
3.להיות מוקפת ביופי והשראה.

השנים עברו, משפחת קליין עברה כל כך הרבה שינויים והשאלה-'מה יהיה עם נועה' התפוגגה בין כל הדאגות החשובות והדחופות יותר.
משפחת ויסנשטרן-קליין נוצרה.
וילד שונה ומשונה נולד בין שני הילדים המתוקים האחרים- הבלוג שלי.

הוא נולד מהצורך ליצור, המחוייבות אליו הייתה עמוקה והטיפוח שלו היה הדבר החשוב ביותר אחריי ששמתי את הבכורה בגן בבוקר ואחריי שהשכבתי אותה לישון בלילה.
אבא שלי לא הבין מה זה בלוג (הוא בקושי הבין מה זה אינטרנט). אחרי כל הצלחונת קטנה שהייתי גאה מאוד לחלוק איתו הוא היה שואל "ועושים מזה כסף?" ובכך מכבה במהירות את ההתלהבות שלי והרצון לחלוק איתו.
אבל הייתה לי תכנית-
בשנה הראשונה אני אמצא את הקול שלי ואת הסגנון של הבלוג.
בשנה השנייה אני אעבוד על הגדלת הקהל.
בשנה השלישית אני אתחיל לעשות כסף.
 

לפני חודש הבלוג חגג את יום הולדתו הרביעי.

דרכו מצאתי את הקול שלי ואת כל מה שאני אוהבת לעשות, אני מגלה עוד ועוד יכולות, ומתמסרת לעוד ועוד פנטזיות.
בדרך פלא (וגם קצת בעבודה קשה) מצאתי קהל אהוב ונאמן (תודה יקירות ויקירים שאתם פה ואוהבים את מה שאני עושה, שאכפת לכם, שאתם עוקבים)
ואפילו הצלחתי להפוך את הבלוג למקור הכנסה (למזלי זה עוד קרה בזמן שאבא שלי היה בחיים, אז יכולתי לענות לו בגאווה ובחיוב על השאלה "נו, ועושים מזה כסף?")
 

ומה אני מאחלת לו ולי לכבוד יום הולדתו?
שימשיך ככה.
רק להנות מהיצירה ולהיות מוקפת ביופי והשראה.

בתיזמון מדוייק וצירוף מקרים מעורר מחשבה, התבקשתי להעביר הרצאה על הדרך שהבלוג עשה כחלק מ'נשים מעוררות השראה' בבית חנה.

זה ממש לא מתאים לי להסכים לדבר כזה, אבל לצערי אני ממש מחבבת את מי שביקשה ממני (אוף איתך חן :)!! )
אני פחות מהמפרגנות לעצמן, אני יותר בוסית קשוחה ואכזרית לעצמי, אבל המחשבה והתכנון של ההרצאה הזאת גרמו לי להיות גאה בעצמי ובדרך שעשיתי עד כה.
אז אם בא לכן לשמוע, להפגש פנים אל פנים ואולי אפילו לקבל קצת השראה, תזמינו מקומות ובואו.

הסופה האחרונה שהבטיחו (אבל לא ממש התקיימה) בכל זאת גרמה טיפי טיפי נזק , אבל רק לעציצי הגינה המסכנים שמצאו את עצמם בכל מיני מקומות משונים.
זה גרם לי לחשוב שחייבים למצוא מקומות לכמה עציצים בתוך הבית, אבל הם לא יכולים להכנס הביתה במראה הגינתי הקז'ואלי שלהם, הם חייבים מייקאובר דחוף והתאמה לדרסקוד של הבית.
הסתכלתי קצת פה ושם וחיפשתי מעמדים מדליקים לעציצים ומצאתי את מעמד צינורות המתכת מדליק שתכלס אפשר לראות ולקנות 
אבל החלטתי שחבל לקנות אם אפשר להכין, זה הרבה יותר כיף.
אורן הצטרף אליי לחנות חומרי הבניין האהובה עלינו (יש לנו אשכרה חנות חומרי בניין אהובה), שם איתגרנו את המוכר שעזב הכל והתמסר לשגעונות שלי. וזה מה שיצא. טוב אני מאושרת לחלוטין, יצא מגניב בטירוף בעיני. אז הנה פרוייקט קטן לסופש שיהיה חם ונעים כמו שסופש בנובמבר צריך להיות :).
יצרתי עבורכם הוראות סטייל איקאה, סופר קל וסופר כיף, מבטיחה. 

4 צינורות באורך 5 ס"מ
8 צינורות T
4 צינורות באורך 2.5 ס"מ
4 צינורות באורך 10 ס"מ
4 צינורות באורך 30 ס"מ
8 פקקי נקבה
ספריי צבע מטלי

אז מה צריך למעמד לעציץ מצינורות-

1. מבריגים את ארבעת הצינורות באורך 5 ס"מ לצינורות ה-T ויוצרים צורת ריבוע שטוח.
2. בצד הפנוי של כל צינור T מבריגים את 4 הצינורות באורך 2.5 ס"מ.
3. לקצוות של הצינורות באורך 2.5 ס"מ מבריגים בצורה אנכית את 4 צינורות ה-T, כלומר מבריגים את החור המרכזי ושני החורים האחרים פונים כלפי מעלה ומטה.
4. מבריגים את הצינורות באורך ה-10 ס"מ לחלקים העליונים של צינורות ה-T.
5. לחור התחתון של צינורות ה-T מבריגים את הצינורות באורך ה-30 ס"מ.
6. חשוב לחזק את כל ההברגות ולדאוג שכל הצינורות מיושרים.
7.בקצוות החשופים של הצינורות למעלה ולמטה מבריגים את פקקי הנקבה.
8. מרססים בספריי מטלי את כל המעמד,ממרחק של 30 ס"מ . מחכים בערך חצי שעה עד לייבוש מוחלט ואז מרססים שוב שכבה שנייה.

וזהו יש לנו מעמד, דואגים שכל הרגליים יעמדו ישר על הרצפה ובתוכו מעמידים עציץ שאוהבים.
עכשיו אם כבר הסתובבתי בחנות חומרי הבניין אספתי עוד כמה סוגי צינורות (צינורות זווית) ויצרתי מהם מתלים לצמחי האוויר האהובים והשורדים שלנו, שהועפו ממתלי הקשים שהכנתי להם פעם ועכשיו חייבים בית חדש.

אז מה צריך למתלים מצינורות זווית-

3 צינורות זווית פנים פנים
3 חתיכות עץ – ניתן למצוא בחנויות הסטוק למיניהן
מתלים לתמונות
ספריי צבע
דבק חם
צבע לעץ
מברשת

אז איך מכינים מתלים מצינורות זווית-

1.צובעים את חתיכות העץ בצבע לעץ. שכבה אחת תספיק, דרכה יראו את הטקסטורה של העץ.
2. מרססים בספריי מטלי את 3 צינורות הזווית ממרחק של 30 ס"מ . מחכים בערך חצי שעה עד לייבוש מוחלט ואז מרססים שוב שכבה שנייה.
3. מסדרים את חתיכות העץ, כמו שנרצה אותן תלויות ועליהן מיישרים את צינורות הזווית.
4. מדביקים את הצינורות לעץ, לאחר ניסוי ותהייה הדבק החם עשה את העבודה הטובה ביותר.
5. הופכים את חתיכת העץ ובעזרת הדבק החם מדביקים את המתלים.

קושרים חוטים למתלים ותולים על הקיר.
על המתלים האלה יתאימו במיוחד צמחי אוויר, שניתנים לשינוע כשרוצים להשקות אותם. והם נראים נפלא בצבעם הירוק על הרקע התעשייתי של המתלים.

אם כבר בצמחים ועציצים עסקינן הנה עוד כמה פוסטים מגניבים בנושא.
– עציצים תלויים לצמחי אוויר  ועוד המון רעיונות.

–עציצים גיאומטריים מקשים .

– עציצי גולגולת, טוב זאת כבר קלאסיקה.
– ועציצים עם מסר מקרטוני חלב.

תהנו מהחורף והמון יצירה כיפית וכמו תמיד אשמח לענות על כל שאלה, הערה, הארה או סתם כמה מילים טובות שתשאירו לי פה למטה.

השנה אני אהיה בת 40. ממש עוד חודש, הראש מסרב להאמין, הנפש מתמרדת, אבל הגוף, הקורבן העיקרי, נכנע בלית ברירה לנזקי הגיל. חלקים שלמים ודי חיוניים פשוט מוותרים לאט לאט; פרקים מתחילים לסרב פקודה, החזה מנסה לערוק ולרדת לאילת, הפרצוף מנסה ללכת בעקבותיו, ה׳מזל׳ הוא שהעיניים מוציאות גימלים, שוברות שמירה ובגדול לא נמצאות כדי לחזות במצב הקשה אליו מגיע הגוף.

חורף שלם הסתובבתי עם הרגשת זיקנה נוראית. כבר התחלתי לשקול את יתרונות המטפלת הפיליפינית לעומת יחידת דיור באחוזת ראשונים. מה שבטוח הייתי חייבת הרפתקה, כדי להזכיר לעצמי איך הייתי לפני…פעם…צעירה…כשהייתי עצמאית, הרפתקנית וחסרת פחד, כן ככה זה היה פעם…

אז נתקלתי בסדנת הצילום של אפרת מהבלוג my lovely mess במרוקו. לא התעכבתי בכלל על קריאת הפרטים ונרשמתי מיד.
במרוקו כבר הייתי, ושם חוויתי את אחת ההרפתקאות הגדולות של חיי. הרפתקה מלאה בפרטים שהשתיקה יפה להם, אבל אם תתעקשו (או אפילו רק תשלחו מילה מעודדת) אשמח לרדת לעומקם בפרוטרוט עם הרבה לחשושים וקריצות.
הפעם חיפשתי הרפתקה טיפה שונה, רציתי להיות מוקפת ביופי, בנוחות…בפינוק…הרפתקה מפונקת של גיל 40, נו מה לעשות, הרווחתי את זה, מה לא?!

את ההרפתקה הזאת הייתי אמורה לעבור לבד, יחידה בקבוצה, אמרו שיהיה אלכוהול וזה הספיק לי כדי להאמין שהכל יהיה בסדר. ואז הגיעו עוד כמה בודדות בקבוצה, ונוצרה אחלה קבוצה.
מיד גילינו שאנחנו משאירות ילדים מאחור שנייה לפני שהחופש הארוך והארור הזה מסתיים. דקה לפני קריסה טוטאלית של גוף ונפש אנחנו עולות על מטוס ומשאירות את הבלאגן מאחור. כשנחזור, שגרה ואז אולי כל הדברים כבר יסתדרו מעצמם, טפו, חמסה, אמן.

ומכאן פשוט הפסקתי לחשוב ורק הייתי, זרמתי על הנוחות הנעימה שאפפה אותנו, ביחד אנחנו עוברות את הכל עם הזהירות והחדות של ענת, שהאצילה חוש כיוון ומנהיגות על מרב, שנתלתה על היכולת הבלתי רגילה של תמי להכיל ולהקליל ואני שצילמתי הכל כי לא רציתי לשכוח אף רגע.

נחתנו סוף סוף בחמימות הנעימה והיבשה של קזבלנקה הישר לזרועותיו הצנומות אך גבריות של מוסטפה, עם שן חסרה וחיוך ענק שהפך אותו למלך המדינה. (מדינה- העיר העתיקה של מרקש שם התאכסנו).
הוא היה הראשון מבין שלושה גברים מרוקאים שפגשנו במסע. השני היה …״איך קוראים לו?״ ״מ-ו-נ-ע-י-ם״ מרב היתה עונה כל פעם באותה הטעמה ועם המון סבלנות, ומוחמד שענה גם לשם מוסטפה, פשוט כי אחרי מוסטפה כל השאר מתגמדים.

אני לא יודעת מה אתם מדמיינים כסטריאוטיפ של גבר מרוקאי, אלו שאנחנו פגשנו היו פרזנטורים של עדינות, נועם ורצון עז לשרת ולעזור. כל בקשה מנומסת ומהוססת שלנו גררה הפיכת עולמות.
מסאג׳? שולחנות הוקמו באמצע המשרד ומעסות הובאו מיד.
בקבוק יין? שליח נשלח לחנות הקרובה וחולץ בקבוקים נשלף מיד.
וכל הפינוק הזה בתפאורה הקסומה של מרקש.

אז נחזור למוסטפה שאחרי מסע מפרך ועם טונה של סבלנות ואורך רוח עצר פתאום את המכונית באמצע הרחוב, שום דבר לא רמז על הימצאות מלון בסביבה אז היינו צריכות לשמור על אופטימיות גבוהה וסף חרדה נמוך.

הוא הוביל אותנו במבוך הסמטאות הצרות, הומות האדם, עוצר רק כדי להגיד שלום ולחבק כל גבר שלישי בערך, שקראו אחריו קריאות שמחה, מלך המדינה כבר אמרתי?!
המדינה בנויה מסימטאות צרות וורודות מלאות בנשים מכוסות עם ילדים בחלוקי בית ספר, עגלות רתומות לחמורים עייפים או טוסטוסים שעפים במהירות ומשאירים אחריהם אדרנלין,.תחושת חיות ושמחה גדולה שניצחתי את הסטטיסטיקה ושרדתי את החוויה.
בסוף הוא נעצר באמצע סמטה חשוכה במיוחד ודפק על דלת שממש לא נבדלה משאר הדלתות באותה הסמטה.
הבטנו אחת בשנייה בתהייה וסקרנות וכעבור שניות אחדות אישה מרוקאית נחמדה עם חיוך ענק קיבלה את פנינו.
נכנסנו דרך הפתח הצר אל תוך ארמון ולתפאורה של הסצינה הראשונה בסרט 'מרוקו שלנו'.

"לזה קוראים 'ריאד'" מונעים הסביר לנו.
זה בית מגורים הבנוי מחדרים הסובבים חצר פנימית משגעת וגג הורס, שהוסב למלון בוטיק.
הריאד הזה היה אפל וחשוך עם המון נרות ועששיות בכל מקום שאפילו בבוקר יצרו אווירה קסומה ורומנטית.
אבל החלק היפה ביותר במלון היה הגג, מלא בפינות מסתור ומיליון עציצים.
כשעומדים בקצה הגג יכולים לראות את כל הגגות של המדינה, צפופים, צפופים. בחלקם תלוייה כביסה, בחלקם עציצים ושמשיות, אבל הכל נראה כמו מדבר גדול צבוע בורוד של מרקש. ואנחנו עמדנו בתוך נווה המדבר בין כל הצמחים והירוק המושקע של הריאד.
איפה הכי טוב לסיים את היום הראשון אם לא על הגג, צופות בשמש שיורדת אל תוך ים הסמטאות, עם היין שמוחמד רץ כדי להשיג לנו ושיחה אל תוך הלילה.

כולנו רגילות לישון כבר ב22:00, חיי היום יום הורגים אותנו וחייבים קצת לנוח כדי להתמודד עם המחר. אבל גילינו שעכשיו שאנחנו בחופש, ולמרות המסע הארוך והמפרך למרקש, אנחנו לא רוצות להחמיץ אף שנייה. אז דיברנו ודיברנו כמו שלא דיברנו כבר שנים. כל המחשבות שאנחנו מנסות להדחיק בבית כל אחת בדרכיה פשוט יצאו החוצה להאזנה, הכלה וקבלה מושלמת.
איזה כיף להיות בחברת נשים!!!
ככה נגמר לו היום הראשון. הלכנו לישון מוכנות להרפתקאות חדשות ולכל היופי שעוד צפוי לנו.

היום השני החזיר אלינו שוב את מוסטפה החייכן. בצער רב נפרדנו ממונעים ומוחמד ומריאד 'קול'.
שוב גררנו אחרינו את המזוודות בסמטאות הצרות אחרי מוסטפה שניווט דרך שוק הומה, בית ספר, מסגד…
האמת שזו לא חוכמה לעשות סדנת צילום במרקש, כל פינה מלאה ביופי וקסם ואפילו מה שלא יפה ואסתטי מריח מדהים.
כשחייתי בתורכיה פיתחתי יכולת מופלאה לנטרל את חוש הריח שלי, זה היה הכרחי בכל כך הרבה הזדמנויות. אבל למרות המראה המרופט של חלק מהסמטאות במדינה, האף שהיה מאוד חשדן ואיים כל הזמן לשבות נתקל אך ורק בריחות נעימים של יסמין, מי ורדים או תבשיל עם קינמון.
בקיצור מרקש עוטפת אותך בקסם, יופי ונעימות בכל צעד.
ואז מוסטפה נעצר בסמטה אפילו חשוכה וצרה יותר מהקודמת. שוב דפיקה על דלת לא ייחודית וכשהיא נפתחה….
ארמון!

מבוא צר וחשוך מאבן נפתח לחצר גדולה, מרובעת, מוארת כולה, במרכזה בריכה קטנה ומסביבה עצי בננה ודקלים ענקיים שצבעו הכל בירוק והצלו מפני השמש.
בניגוד מוחלט לריאד הקודם האווירה פה הייתה של פאר ופינוק, אווירה של עושר אבל נקי ובסטייל והכל בצבעי לבן וורוד.
מקום שבו אפשר לנשום לרווחה ולהרגיש קייט מידלטון (מינימום וכמו שמגיע לי ).
מיד שמתי לב למגש האפרולים והתבייתתי לי על כוס שלא זזה לי מהיד עד הסוף המהיר והטרגי שלה.
בכל זאת כבר הרגשנו שיצרנו חבורה מלוכדת ושמחה והופעתן של שאר נשות הקבוצה טיפה ערער את המערכת.

ואלו נשים הן היו!
אז קודם כל אפרת, מארגנת הסדנה והמורה שלנו לצילום.
יש לי הערכה וכבוד מופרזים למורים. זאת תכונה מפוקפקת שרכשתי מאבא שלי שהיה קורא לכל מורה 'גבירתי' לפי המסורת האירופאית, הגלותית ממנה הגיע. אמא שלי באותו הזמן היתה חובטת עם ידה בראשה בבושה נצר למסורת הצברית, תל אביבית, חצופה ממנה היא הגיעה.
בי נטמע הכבוד המופרז ודמות מורה תמיד יוצרת אצלי תחושת נחיתות.
אז ניגשתי אל אפרת בתחושת ריחוק מסויימת ומסוייגת שהפכה לאחר זמן להערכה אמיתית וכנה.
למה?
כי למדתי ממנה המון, ולא רק בתחום הצילום, אלא על אומץ, חלומות ודבקות במטרה.
הפקת הטיול והסדנה הדהימה אותי. מביתה בבולגריה היא הצליחה למצוא את המקומות היפים ביותר במרקש וליצור רצף של חוויות שהשאירו אותנו עם פה פעור כל הזמן.
לא מדהים?

ואמה…
היא היתה המדריכה המקומית שלנו. בעצם היא אנגלייה, מעין היפית, חסרת שורשים שהשתקעה עם בעלה ושלושת ילדיה באמצע המדינה של מרקש.
כמה אומץ, פתיחות, שקט ושלווה. הלכתי אחריה מרותקת ורק רציתי לגמוע עוד ועוד מסיפור החיים שלה.
אישה חופשייה באמת בלי שום מגבלות, פחדים וחסמים. ואז היא הציגה בפנינו את הילדים שלה והלסת באמת נפלה. שלושה ילדי קטלוג יפייפיים, שובבים אבל רק בסטנדרטים בריטיים, מה שאומר שהם המחונכים והשקטים בילדי ישראל. והיא שולטת בהם בשקט ובשלווה ושומרת עליהם בעדינות לא חונקת בסמטאות המדינה ובשווקים הומי האדם.

ואחרונה חביבה נורה.
היא עוררה בי תחושות מעורבות. דבר ראשון היא בולגריה יפייפיה ואסרטיבית מלאה בסטייל אירופאי. דבר שני היא מנהלת בית מלון ובמקביל בעלת מותג לבגדי ילדים סרוגים, איכותיים ומושלמים שנמכרים בכל העולם.
אז בין לבין היא בגדול הדמות שפעם קיוויתי להיות, אבל לא באמת הצלחתי לפני שפרשתי מעיצוב אופנה.
בהתחלה קצת שמרתי ממנה מרחק, עד שהתחלנו לדבר וגיליתי שהיא גם בן אדם מקסים ואז בכלל רציתי להרוג אותה.

ככה התחילה הסדנה, וגם נמשכה, מוקפות ביופי והשתאות מכל דבר שראינו: מהארמונות, השווקים, הארוחות ואפילו החתולים המפונקים שנמרחו על כריות הריאד ונראו פוטוגניים להחריד.
הימים התמלאו ביופי, רוגע ושקט שפשוט לא רצינו שיגמר.

המשפחה, הילדים היו רחוקים, המסגרות התחילו סוף סוף אז רגשות האשם שברחתי והשארתי את אורן לבד עם הזוועה קצת פחתו ובמקומם נפתח פתח לאהבה ענקית.
כמה קל ביום יום לשים את האהבה בצד לטובת היעילות של התיפעול. ובערב במקום זמן איכות זוגי שקט  לברוח לטלוויזיה או לאינסטוש, לקצת זמן אישי נחוץ.
אבל במרקש, רחוקה מהכל וקצת חופשייה, הגוף נזכר במגע של הילדים והתחיל להתגעגע (לפני שנייה הם פשוט תיפסו על כל איבר שלי ומשכו שערות וכדי לזכות בשנייה של שקט ניסיתי להדוף אותם גם מהשירותים).
ואורן?
הוא הפך לחלק ממני כבר לפני שנים. מאדם אוטונומי ועצמאי הפכתי ליצור סימביוטי בלי שום דרך חזרה.
אני לא מסוגלת להודות בזה בדרך כלל שהתלות שלי באורן הפכה לקבועה, אני עוד מתמרדת לפעמים בכעס ובהתרסה.
אבל אין דרך לברוח מזה, אורן הוא חלק ממני שלעולם לא ארצה שיעלם, אני רוצה לחוות איתו ולחלוק איתו הכל ועם המרחק הפיזי ממנו הקירבה בלב רק מתחדדת.

ואז הגענו למדבר…
והסיצנה השלישית בסרט 'מרוקו שלנו' התחילה.
"זה נקרא גלמפינג!" ענת הסבירה לנו כל הזמן, "גלם-קמפינג", אבל לא באמת היה לנו מושג על מה מדובר עד שהואן עצר באמצע המדבר והסרט התחיל.
איש נחמד, עדין וחייכן קיבל את פנינו והוביל אותנו בין האוהלים הגדולים לרחבה מוצלת מול ההרים המדבריים.
מעולפות מהחום, מאובקות ומזיעות נדבקנו לנקודה המוצלת- במדבר התנהג כבדואי.
רק כשהחלו רוחות אחר צהריים נעימות לנשוב הצלחנו להרים את עצמנו לכיוון האוהלים.
מבחוץ האוהלים נראים גדולים, מרווחים אבל לחלוטין פשוטים למראה, אבל ברגע שצעדנו פנימה והעיניים התרגלו לחשיכה הבנו שחזרנו בזמן ואנחנו בסרט אחר לגמרי.
האוהל עוצב כמו תפאורה של 'חזרה לאפריקה', מיטות גדולות ומרווחות, מזוודות ישנות ועששיות גדולות בכל מקום פופים מעוטרים מעור, בקיצור סרט.

אם אנחנו כבר בתפאורה של הסרט אז כדאי שכבר נתלבש לתפקיד. אפרת הבטיחה לנו סשן צילום פורטרטים ולכבוד המאורע כל אחת התארגנה על לוק מקורי ומייצג ששבר את האינהביציות שלנו.

כבר איזה זמן שאני לא באמת מרגישה יפה.
אני כמעט בת 40, לרוב מרגישה מרופטת, עם שיער אסוף בגולגול מרושל, כדי שהילדים לא יצליחו לתלוש עוד שערות. ובגדים שהדבר הכי טוב שאפשר להגיד עליהם זה שהם נוחים.
והנה פה במדבר יכולתי להוציא את הבגדים המעט מוגזמים שתמיד רציתי ללבוש ולהראות בדיוק כמו שרציתי ולהרגיש יפה.
בא לי להתמסר לצילום ולהיות במרכז כמה שיותר ולהתמכר לתחושה החמקמקה הזאת של שביעות רצון מעצמי.

כשהכל נרגע, השמש החלה לשקוע ואנחנו חזרנו לנקודת התצפית שלנו הפעם מצויידות בבקבוק יין.

רוח נעימה ליטפה אותנו ורק דבר אחד הפר את השקט.
אפריקאי חמוש בגיטרה התיישב באמצע הרחבה ושר בקול צרוד שירים שהגיעו רחוק רחוק כל הדרך מצידו השני של המדבר.
הלילה ירד והשמיים הוצפו בכוכבים, שוב מצאנו לנו ספסל צר בקצה המאהל, עליו הצטופפנו כולנו ודיברנו אל תוך הלילה מפירות את השקט. אוף כמה שאני אוהבת את הנשים האלה!

המדבר עושה משהו לנשמה, השקט הגדול שבחוץ פולש פנימה ומגרש כל הפרעה. זה בניגוד מוחלט לתחושות שמציף שופינג.
כן, חזרנו למרקש ויצאנו שוב לסמטאות, הפעם חמושות בארנק ומוטיבציה ענקית למלא את חצי המזוודה שהשארנו ריק במיוחד למטרה זו.
אבל למרות שהכל מושלם בשוק אין דבר שיכול לגרור התמרמרות וזעם משופינג קבוצתי ל7 נשים. האינטרס המשותף לכיף ורוגע הפך לאינטרס אישי וצר להשיג את הרכישות הטובות ביותר.
זה בנוסף לצוענייה שרימתה אותי, בילבלה אותי ולקחה לי סכום שערורייתי על ציור חינה על היד, הפך את היום הזה לבלתי נסבל.

ומעל הכל ריחף סוף הטיול וזה גרר תחושות קשות והתפרקות גופנית של כולנו.
רק חוויה אחת הייתה חסרה- ביקור לילי בכיכר 'ג'מעה אל -פאנה'.
דיברנו על הכיכר הזאת כל ערב, היתה לנו מוטיבציה ותיכנון לבקר שם כל ערב, אבל איכשהו זה נדחה לערב האחרון.
וגם בערב האחרון התקבצנו בפטיו של הריאד, אבל תמי כבר הודיעה שהיא נשארת בחדר. מרב ואני התחלנו לשלוח מבטים מרומזים אחת לשנייה ולתכנן את ההברזה שלנו ההרפתקה הלילית ורק ענת התעקשה שנזיז את התחת שלנו ונצא כבר.
תודה ענת על הנחישות!
בהתחלה גררנו רגליים בסמטאות, הלכנו בטור עורפי צר, כשבראש אמה עם בעלה והילדים, אפרת ובויאן (בעלה), נורה, ענת, מרב ואני אחרונה חביבה.
שוב השוק שהעלה את התחושות הקשות של השופינג, שוב ענת עוצרת כדי לקנות רק עוד דבר אחד אחרון.
ואז ג'מעה אל- פנה.

 ביום הכיכר המרכזית הזאת מלאה בצועניות שמציעות קעקועי חינה ובדוכנים קטנים של מזכרות, שיניים תותבות תבלינים ומאלפי נחשים. כיכר…
בלילה הטירוף מתחיל.

פתאום הופיעו בה מאות דוכני אוכל, היא מוארת באלפי אורות ומוצפת במיליוני אנשים.
כל דוכן מעסיק איש שמנסה בשיטות הפולשניות ביותר לגרור סועדים דווקא אליו.
השינוי בין הבוקר לערב לא יאמן, ובסוף החלק המואר וההומה של הכיכר בבת אחת נגלה ים חשוך והומה עוד יותר של אנשים.
מרב ואני עמדנו על הקצה ובמקום ללכת בעקבות הקבוצה לדוכן האוכל, שילבנו ידיים וצללנו פנימה.

אם מסתכלים על הכיכר מלמעלה בטח רואים מעגלים, מעגלים של אנשים. כדי לראות את ההתרחשות במעגל צריך לפלס דרך בין כל הצופים האחרים.
בכל מעגל הצגה אחרת. קבוצות של אפריקאים, אנשי מדבר, צוענים וכו' שרים ורוקדים את השירים המסורתיים שלהם. בכל מקום שבו העין נופלת היא מגלה מראה חדש ומופלא.
מרב ואני סללנו לנו דרך אל תוך מעגל שם ישבו חבורה של גברים, האחד, צעיר יחסית מחזיק מעין גיטרה מסורתית. הוא הביט אל כל אחד מהאנשים הרבים שעמדו מסביבו ונתן לכולנו תחושה שהוא רואה אותנו ומזמין אותנו לתוך העולם שלו. הוא הציג איש מבוגר עם ראש מלא תלתלים ופה חסר שיניים שישב מאחורי מעין קלידים.
האיש הזקן התחיל לשיר בקול צרוד של מאה צרצרים. אני לא יודעת על מה שר, אבל כולנו כאיש אחד נלקחנו למסע איתו יד ביד אל השבט שממנו בא, אל מאהל עמוק בתוך הסהרה, ליום בו נכתב השיר, דרך מאות השנים שעברו מאז.
רציתי להוציא את המצלמה ולתעד את הרגע, אבל הצעיר יותר הסתכל ישר לתוך העיניים שלי וידעתי שאנחנו חולקים רגע פרטי שעדיף לכבד מאשר לאבד.
ואז קם הצעיר שבחבורה, בחור נאה עם תוף, שהתחיל לתת קצב ובבת אחת הקפיץ את כל הסובבים. כולם קפצו, שרו, מחאו כפיים וחוו את אותה החוויה בו זמנית בלי הבדלי מוצא ומין.
רק דבר אחד הצליח לנתק אותנו משם וזה הזיכרון העמום שבטח שאר החבורה מחפשת אותנו.
בצער רב חזרנו לדוכני האוכל, ריח עשן המנגלים ושיפודי פירות הים.

זה היה הערב האחרון, למחרת בחוסר רצון ארזנו את החפצים ועשינו את המסע הארוך הביתה.

רק דבר אחד נשאר וזה להגיד תודה ענקית- אז קודם כל לענת, תמי ומרב שבלעדיכן הטיול הזה לא היה יכול להיות כל כך כיף. אני אוהבת אתכן מאוד.
תודה לאפרת שיצרה חוויה מטורפת ובלתי מתפשרת .
תודה לבויאן על שיחה נפלאה שממנה יצאתי עם מסר לחיים ואני ממש מקווה שאצליח להמשיך וליישם ולחיות לשם היצירה וגם ליהנות ממנה.
והכי חשוב לאורן שאיפשר לי לברוח ולקחת קצת זמן איכות לעצמי

היה לי כל כך קשה לברור בין כל התמונות, לנסות לשלב אותן ולערוך אז בכדי לראות עוד ממרוקו אתם יכולים להכנס לדף האינסטוש שלי (שהוא אגב די מוצלח לפחות בעיני 🙂 ) ולהייליטס שם כל הסטוריז ממרוקו נשמרים בבטחה.

חוץ מזה אתם מוזמנים לשאול שאלות, להעיר ולהאיר או סתם להשאיר פה אהבה למטה בתגובות. 

אז ככה ההשראה כמובן הגיעה מהסרוויס, קולקציית הצלחות CORNFLOWER של קורנינג.
אם בוינטאג' אסכינן אז חשבתי שמפת ג'ינס כחולה תהיה מושלמת ותדגיש את עיטור הפרחים הכחולים שעל הצלחות.
על המפה פיזרתי בצורה כמעט אקראית את מפיות המקרמה והתחרה שאמא שלי הכינה ואת אלו שסבתא קנתה ועוברות במשפחה מדור לדור.
ועכשיו לפרחים- פה נוצרה הזדמנות אמיתית להראות אהבה והשקעה ואפילו מקוריות. במקום לקנות זר פרחים שיעלה הרבה כסף ואז יבול לו במהירות החלטתי להכין פרחים בעצמי מבריסטולים.
אז נכון זה דורש מעט השקעה וזמן אבל אפשר לעשות את זה כפעילות משפחתית מקרבת והיי כבר חסכנו המון כסף והפרחים ישארו לנו לתמיד, אני קוראת לזה ווין ווין.

מה צריך בשביל ליצור פרחי נייר?
– בריסטולים או ניירות בכל מיני צבעים.
– מספריים
– דבק (המלצה שלנו- דבק דו צדדי)
-סכין חיתוך.

מה עושים?
אני יצרתי שלושה סוגי פרחים- אדמוניות, נרקיסים ונוריות וענפים הדומים לענפי זית.

איך יוצרים אדמוניות?
1.מאוד פשוט גוזרים את כל החלקים,
2. מדביקים דבק דו צדדי במרכז כל פרח (חוץ מהקטן ביותר).
3.מניחים ומדביקים את כל השכבות אחת לשנייה מהגדול ביותר לקטן ביותר. דואגים שעלי הכותרת מעט מסובבים משכבה לשכבה ואינם מונחים בדיוק אחד על השני.
4.מקפלים את עלי הכותרת פנימה.

איך יוצרים נורית?​ 
1. גוזרים את כל החלקים.
2. חותכים עיגול באמצע החלק העגול, הוא הבסיס לפרח שלנו.
3. מדביקים דבק דו צדדי מסביב הבסיס.
4.שימו לב שיש לנו עלי כותרת בשני גדלים. מקפלים מעט את בסיס עלי הכותרת הגדולים כדי לתת להם נפח ומדביקים ברווחים שווים מסביב לבסיס.
5.שוב מדביקים דבק דו צדדי מסביב לבסיס על התחתית של עלי הכותרת הגדולים ומדביקים באותה הצורה את עלי הכותרת הקטנים.
6. מקפלים את הרצועה הורודה לשניים ומגלגלים, סוגרים ברצועת דבק קטנה.
6. מקפלים את הרצועה הצהובה ומלפפים אותה סביב הגליל שנוצר לנו מהרצועה הורודה ומקבעים עם רצועת דבק. אלו האבקנים שלנו.
7. משחילים את האבקנים דרך החור שיצרנו בבסיס הפרח ופותחים את האבקנים הצהובים לצדדים.

איך יוצרים נרקיס?
1. גוזרים את כל החלקים.
2. חותכים עיגול באמצע החלק העגול, הוא הבסיס לפרח שלנו.
3. מדביקים דבק דו צדדי מסביב הבסיס.
4.מקפלים מעט את בסיס עלי הכותרת כדי לתת להם נפח ומדביקים ברווחים שווים מסביב לבסיס.
5. מקפלים את הרצועה הצרה לשניים ומגלגלים, סוגרים ברצועת דבק קטנה.
6. מקפלים את הרצועה העבה ומלפפים אותה סביב הגליל שנוצר לנו מהרצועה הצרה ומקבעים עם רצועת דבק. אלו האבקנים שלנו.
7. משחילים את האבקנים דרך החור שיצרנו בבסיס הפרח ופותחים את האבקנים הארוכים יותר לצדדים.

אחרי שיצרתי את הנרקיס ידעתי שהוא יהיה מושלם כדי לעטר את חבק הסכו"ם והמפית.
אז הדבקתי לגבו גזיר נייר בצורת ענף זית ודגלון קטן עליו אפשר לכתוב את שם הסועד או פשוט ברכה קטנה ומחממת לב.
גזרתי רצועת בריסטול בעובי 2 ס"מ שתקיף את המפית והסכו"ם עם חפיפה של 3 ס"מ.
במקום החפיפה גזרתי חור קטן דרכו השחלתי את בסיס הנרקיס כמו כפתור.

את שאר הפרחים שיצרתי פשוט פיזרתי מסביב לצלחות ובמרכז השולחן כסנטרפיס מסביב למגש העץ של ניוד עליו הנחנתי את החלה והדבש. השולחן נראה נפלא, מושקע ומלא אהבה.

זהו, הגיע הזמן לאכול. אז שתהיה לכם שנה נפלאה, שנת אושר, בריאות והמון אהבה.

אז מה צריך-
-יומן/מחברת פשוטה
– טפטים בהדפסי שיש, בטון, טפט שחור וברונזה.
-מספריים- עיפרון-סכין חיתוך

אז מה עושים-
1. מסמנים את צורת המחברת על הצד האחורי של הטפט, אבל משאירים 2 ס"מ תוספת לטפט כדי שנוכל לקפל אותה לצד הפנימי של המחברת וכך ניצור שוליים יפים לעטיפה.

2. גוזרים לפי הסימון.

3. עוטפים את המחברת בטפט.

4. גוזרים משולשים בארבע פינות הטפט.

5. מקפלים את שארית הטפט שנוצרה ומדביקים לצד הפנימי של המחברת.

6. גוזרים רצועה ברוחב 10 ס"מ מטפט בצבע/ טקסטורה שונה (אני אוהבת את השילוב של שיש וברונזה)ומדביקים על השדרה של המחברת.
7. עכשיו אפשר לקשט את המחברת בחתיכות גאומטריות שחותכים מטפטים בצבעים וטקסטורות שונות.למחברת המעוצבת והנפלאה שלנו אפשר להוסיף עפרונות, עטים ואפילו קלמר או מעמד לכלי כתיבה  שנעטוף בטפטים מתאימים וכך ניצור פינת עבודה שיקית שתגרום לנו לרצות לשבת ולעבוד.

נמשיך באביזר הקרוב אלינו ביותר- הטלפון הסלולרי. הנה דרך סופר פשוטה לעדכן את המראה שלו להוסיף לו קצת שיש והמון שיק.

אז מה צריך-
-כיסוי שקוף לטלפון הסלולרי שלכם.
– טפטים בהדפסי שיש, בטון, טפט שחור וברונזה.
-דף נייר
– עיפרון
-סכין חיתוך

אז מה עושים-
1. מסמנים את צורת כיסוי הפלסטיק על דף הנייר.

2. מעצבים את חלוקת הטפטים על הנייר וגוזרים את החלקים מהטפטים השונים.

3. מדביקים את כל החלקים.

4. מכניסים את הטפט לתוך הכיסוי השקוף.

זהו עכשיו אפשר לצאת ולהשוויץ בכיסוי החדש והשיקי שלכם.

היתרון הוא שברגע שנמאס מהעיצוב שיצרנו תמיד אפשר ליצור בקלות ובמהירות אחד חדש.

ועכשיו משהו קטן הביתה שיעשה את כל ההבדל- סט של מגש ותחתיות, מתאים לשולחן הקפה בסלון, כמעמד לכוסות במטבח או לארוחת בוקר במיטה.

אז מה צריך למגש שיש-
-מגש עץ פשוט (אפשר למצוא בחנויות ההכל ב..)
– טפטים בהדפסי שיש, בטון, טפט שחור וברונזה.
-ספריי צבע
-סכין חיתוך

אז מה עושים-
1. מרססים את המגש בספריי צבע מכל הצדדים, מחכים 20 דקות עד שיתייבש לחלוטין.

2. מדביקים טפט על צידו הפנימי.

אז מה צריך לתחתיות לכוסות-
-עץ בלזה בעובי 0.5/0.6 מ"מ
– טפטים בהדפסי שיש, בטון, טפט שחור וברונזה.
-סכין חיתוך
-ספריי צבע

אז מה עושים-
1. מסמנים משושים על עץ הבלזה וחותכים בעזרת סכין החיתוך.

2. מרססים את התחתיות בספריי צבע מכל הצדדים, מחכים 20 דקות עד שיתייבשו לחלוטין.

3. מעצבים את חלוקת הטפטים על התחתיות, גוזרים ומדביקים.

וזהו, יש לנו מגש מדליק ותחתיות, אפשר עכשיו להעמיס אותו בכל טוב ולפנק אדם קרוב ואהוב בארוחת בוקר במיטה, או לרמוז בעדינות שבא לנו להתפנק, בכל זאת עבדנו 'קשה'

אם כבר בחזרה לבית הספר עסקינן אז הנה עוד כמה רעיונות חמודים-
–סנדביצ'ים מעוצבים ליום ראשון כיפי בבית הספר.
– שקית אוכל מקסימה משקית חומה פשוטה פשוטה.

בהצלחה במסגרות ושתהיה לכולנו שנה נפלאה

 אבל אז הופיעה קולקציית צלחות בשחור/לבן של קורנינג והנה הפתרון צץ לו- אני אכין ארוחת ערב רצח.
ככה נוכל לשלב בין כל האהבות שלנו- אוכל, אלכוהול וכל החבר'ה ביחד, כשמעל הכל מרחפת תעלומת שרלוק הולמס אמיתית מלאה בחידות ורמזים.

כשכל החבר'ה הגיעו חיכה להם שולחן ערוך. על מפת תחרה לבנה ששאלתי מההורים הנחתי פלייסמטים שחורים שהכנתי מסול (בכל פלייסמט יצרתי חידה ופאזל שפתרונם מגלה עוד רמז בדרך לפתרון).
הפלייסמטים היוו מסגרת והדגישו את הצלחות המקסימות של קורנינג, כל אחת עם מסגרת בעיטור שחור בדוגמאות שונות (הכי כיף לשלב מספר דוגמאות ולהניחן אחת על השנייה), כשעל הקטנה ביותר יצרתי דמות שונה לכל סועד הלקוחה מספרי שרלוק הולמס. כך שכל אחד יוכל לבחור את מי הוא יגלם לאורך הארוחה.

רוצים לדעת איך עשיתי את זה ?
הורדתי צלליות ויקטוריאניות מהאינטרנט, (אני מצרפת את כל הקבצים להורדה ממש פה למטה בסוף הפוסט) הצטיידתי בטפט שחור, מספריים, סכין יפנית וכמובן צלחת עוגה של קורנינג מעוטרת במסגרת שחורה.

את הדפים המודפסים הנחתי על הטפט וגזרתי יחד מסביב לצלליות.

  בעזרת הסכין היפנית חילצתי את החלקים הפנימיים המיותרים.

והדבקתי במרכז הצלחות.
זה יצא כל כך יפה שידעתי שאני הולכת בסופו של דבר גם למצוא לצלחות קיר עליו הן יתלו בגאווה.

לאחר מכן לכל דמות כתבתי סיפור רקע קצר שמגלה פרטים על התעלומה שלנו, את הסיפורים הדפסתי על פתק קטן ולו יצרתי מעטפה לבבית.
איך עושים אותה?

אנחנו צריכים לצייר לב סימטרי מנייר רגיל, מספריים ודבק (אני הכי אוהבת דבק דו- צדדי).
1. מקפלים את שתי לחיי הלב פנימה.

 2. הופכים את הלב כשהשפיץ לכיוון מעלה.

3. מקפלים את החלק התחתון (הטוסיק הקטן שנוצר) כלפי מעלה ומדביקים.
4. מקפלים את השפיץ מטה, ונוצרה לנו מעטפה. אותה אפשר לעטר ולכתוב את שם כל דמות.

את המעטפה קשרתי לחוט והנחתי על הסכו"ם המושחר והמהמם של סלווינלי.

כל השולחן היה מלא רמזים וחידות, אבל הרמז הראשון היה פתק קטן ששיפדתי על איור יד ויקטוריאנית המחזיקה בסכין (שוב תודה גוגל) אותה הדפסתי והדבקתי על קרטון , כדי שיהיה קשיח ויציב.

 בפתק היה חבוי הרמז הראשון, כתוב במיץ לימון.

מי שראה מספיק סרטי בלשים, כמוני, יודע שמיץ לימון מתייבש על הנייר ואינו משאיר חותם, רק כאשר מקרבים אותו לאש מתגלה פתאום הכיתוב. ולכן פיזרתי מלא נרות מסביב (טוב, זה גם נראה ממש טוב ומכניס לאווירה ויקטוריאנית אפלה).

 אל תגלו לאף אחד, אבל הרמז הוביל לספר שבתוכו יצרתי מקום מחבוא לאקדח צעצוע קטן ורמז נוסף.

 כל רמז הוביל לחידה נוספת, אתם יכולים לחשוב "אוף זה בטח נורא מסובך ויקר", אבל האמת היא שאין צורך בהשקעה כספית גדולה בכלל רק בדימיון.
הנה כמה פאזלים וחידות שאפשר ליצור בקלות-

– רמז כמויות- משפט סתום שמחבר צבעים ומספרים, ולידו בצנצנות או קעריות סוכריות/ עגבניות/ פירות באותם הצבעים וכאשר סופרים אותם מגלים קוד למנעול הסוגר תיבה או קופסה.

– אפשר להחביא צנצנת מלאה במקלות ארטיק שעל כל אחד מהם רשומה אות ומספר מרומז וכאשר מסדרים אותם לפי הסדר הנכון נוצר משפט עם רמז נוסף.
– דף מודפס עם סיפור ארוך ודי חסר משמעות, אבל אם שמים עליו פלייסמט, שחתוך במקומות הנכונים, מתגלות מילים שיוצרות משפט עם הרמז הבא.

– פלייסמט עגול חתוך כמו מבוך בו צריך להעביר ולחלץ מפתח שפותח מנעול.

בסוף הרוצח מתגלה בתוך תיבה בה מוחבאים גם שוקולדים ומבחנות עם שוטים.

כמובן שלכל אורך הדרך מומלץ עם הרמזים גם להחביא צ'ייסרים ושוטים, אין מה לעשות אלכוהול הופך את התהליך לכיפי יותר (וטיפונת קשה יותר) .

 בסוף, בסוף כמו שאמרתי לא יכולתי לוותר על הצלחות המקסימות והדבקתי מתלים על גבן ומצאתי להן מקום מושלם על הקיר.

תהנו וספרו לי איך יצא לכם.
כמובן שאני אשמח לענות על שאלות, תגובות או סתם כמה מילים טובות ממש פה למטה. וכמו שהבטחתי  לחצו כאן לקובץ היד הויקטוריאנית, 
וכאן כדי להוריד את הצלליות הויקטוריאניות.

צבעים טבעיים-

בהתחלה למדנו איך יוצרים צבע מירקות ופירות: סחטנו כרוב סגול ויצרנו כחול, נענע לירוק זית (אירוני אבל אמיתי) וגזר לכתום.

שם עצרנו כי הילדים איבדו את זה, אורן נכנס למטבח ויצא באותה המהירות עם מבט מזועזע ותכלס הוא נראה כמו שאני הרגשתי, אי אפשר היה לתאר את רמות הבלאגן והליכלוך שנוצרו.
אז אם אתם שואלים אותי זו פעילות מומלצת אך ורק לאמהות אמיצות, מחושלות ושאינן נרתעות ממלא ליכלוך. חשבתי שזו אני, אבל התברר לי שלא כל כך.

לוטו צבעים-

למדתי את הלקח והחלטתי לחפש את הפעילות הכי פחות מלכלכת שקיימת ומצאתי- לוטו צבעים.
פעילות מושלמת לבית של סבא וסבתא כשצריך להעסיק את כל הילדים של המישפוחה.
חילקתי לכולם דפים צבעוניים והזנקתי אותם למצוא בבית חפצים באותם הצבעים. מי שמוצא חפצים לכל הצבעים הוא המנצח.
התרוצצויות, בלאגן וכיף גדול…הצלחה!!!

בריכת בלונים-

אוף שוב הגזמתי! 
הרעיון היה לעשות חותמות מתפוחי אדמה, רעיון מגניב שמצאתי בפינטרסט. פרסתי יריעת פלסטיק בחצר, חציתי תפוחי אדמה וגילפתי כוכבים.
נתתי לילדים צבעים והסתובבתי לדקה, רק לדקה נשבעת… 

וגיליתי את איתמר ככה…

 ואת מעיין ככה…

אוקיי, זמן לחשב מסלול מחדש.
הבייתה הם הרי לא נכנסים , אז חייבים למלא בריכה, ואם כבר בריכה …
בדיוק באותו היום קניתי חבילה גדולה של בלונים, אז למה לא לעשות בריכת בלוני מים?

 הפכנו למכונה משומנת היטב. אני מילאתי את הבלונים במים, נרטבתי לחלוטין, אבל היה כל כך חם שזה היה פשוט כיף, איתמר אסף את הבלונים המלאים והעביר אותם למעיין שתפסה עמדה בתוך הבריכה וסידרה אותם יפה יפה אחד ליד השני.
מילאנו 100 (!!!) בלונים, זה כבר הפך להיות אתגר למלא את כולם.
ובסוף לא יכולתי לעמוד בפיתוי וגם אני נכנסתי לבריכה, איזה כיף זה, אין לתאר.

ודבר אחרון אחרון חביב.
בעקבות פוסט של עמנואלה בינר הרי היא בעלת המאגזין מיס מנדלה, ביקרתי עם הילדים בתערוכת 'צעצועיזם' שאצרו טל טנא- צ'צ'קעס וגיל ריבה בגלריה מאירוב בחולון.
התערוכה הזאת נפלאה, היא קטנה אבל מלאת קסם, צבע ויצירתיות. 
הנה כמה תמונות מהתערוכה-

קיבלתי כל כך הרבה השראה מהתערוכה שכשחזרנו הביתה הכרחתי את הילדים לאסוף את כל הצעצועים שהם לא צריכים יותר (תודה לאל שיש הזדמנות להיפטר מכל הג'אנק המיותר),

סידרנו אותם יפה יפה והתחלנו לקשט מסגרת תמונה שסתם שכבה לה פה בבית.

והדבקנו עם דבק חם.
יש לי התרגשות קטנה בלב כל פעם שאני רואה חפצים מסודרים בצבעי הקשת. 

זהו, זה היה יום הצבע שלנו, אני מקווה שאתם נהנים מהחופש ואני מבטיחה להמשיך לעדכן עם עוד המון פעילויות שוות.
בינתיים כנסו לאינסטוש שלי, למה?
א. כי הוא מהמם (עברתי משנאה קשה להתאהבות עמוקה באינסטוש)
ב. כי שם אני מפרסמת בזמן אמת את כל הפעילויות.

 חופש נעים, ואם יש לכם שאלות, תגובות או סתם בא לכם להשאיר כמה מילים טובות בואו תעשו את זה פה ממש למטה.

 הדבר הראשון שעשינו היה 'מגלשת סבון'-
מה צריך?
יריעת פלסטיק ארוכה
סבון
מים

מתחנו את היריעה לאורך החצר, הילדים קיבלו שני תפקידים האחד הופקד על הסבון והשניה על התזת מים לאורך המסלול.
ואז פשוט לרוץ ולהתגלש.

מזל שאב המשפחה גולש, אז הוא לימד אותנו טכניקות שימושיות שתירגלנו ותירגלנו ותירגלנו.
בסוף גם שיכללנו מעט את המסלול והצמדנו שני מזרונים אחד לשני ועטפנו אותם ביריעת הפלסטיק.
הופ עברו להן שעתיים, כמה כיף. ועכשיו כשחברים מגיעים היריעה נפרסת שוב, הסבון מותז והבגדים מושלים במהירות.

הדבר השני שתוכנן ליום המים היה אוצר קפוא.

מה צריך?
קופסת פלסטיק גדולה, אפשר קופסת גלידה שהסתיימה או טאפרוור גדול.
צעצועים קטנים שקונים בחנויות הסטוקים או אפילו צעצועים קטנים שהילדים שכחו שיש להם.
מים

מה עושים?
ממלאים מים בקופסה עד רבע ומכניסים למקפיא. כששכבת המים קופאת זורקים פנימה כמה צעצועים וממלאים עוד מים ומכניסים למקפיא.
המשקיעים שביניכם יכולים ליצור כמה שכבות קפואות שבכל שכבה צעצועים אחרים ככה לילדים יהיה יותר מאתגר.
ואז כשהכל קפוא הופכים את הקופסא ומחלצים מתוכה את גוש הקרח. מציידים את הילדים בפטישי משחק ונותנים להם לחלץ את האוצרות.

כשהילדה שלי מצאה את הגוש הקפוא במקפיא, באיזה שיטוט אחר שלוק (שלוקים ארורים הרסו לי את ההפתעה) היא לא יכלה לחכות ובהתלהבות הושיבה את אחיה לחצוב אחר האוצרות, השעה היתה 6 בבוקר (למה לעזאזל היא חיפשה שלוקים בשעה הזאת?) אבל למרות שזו פעילות מושלמת בעיקר לשעות החמות ביותר, היה ממש ממש כיף.

ולבסוף היתה לי פנטזיה- לבנות עם הילדים מזרקת מים ממוחזרת. אז חיפשתי הוראות בפינטרסט, הסתובבתי ימים בחצר כדי לחפש נקודות מושלמות ובסוף בהברקה של רגע זה פשוט הגיע.
כמה קל, כמה פשוט.
אז מה צריך למזרקת מים ממוחזרת-
-5/6 בקבוקי פלסטיק ריקים.
-מספריים/ סכין חיתוך
-אזיקונים
-עמוד כלשהו (אנחנו הצמדנו לעמוד השמשייה בחצר)

איך יוצרים מזרקת מים?
קודם כל משכיבים את הבקבוקים ופותחים פתח בחלקם האחורי דרכו יוכלו המים לזרום.
לאחר מכן מצמידים את הבקבוקים לעמוד על ידי האזיקונים בזווית  של בערך 45 מעלות, כך שהמים שישפכו דרכם יזרמו מטה אל תוך הבקבוק הבא.
מסדרים את הבקבוקים כך שכל פייה תוצב מעל הבקבוק התחתון לה בדיוק בפתח שחתכנו.
זה אולי נשמע מסובך, אבל זה קל ומהיר ביותר. הילדים יכולים לעזור בהעמדה וחיזוק הבקבוקים ואז מניחים דלי למטה ומתחילים לשפוך מים דרך המזרקה שלנו.
המים שיאספו בדלי יחזרו מיד לבקבוק העליון לסיבוב נוסף במזרקה.
מפה לשם עברו עוד שעתיים יאאי!!

זה היה 'יום המים' שלנו, נמשיך לתכנן ולשתף בימי כיף נוספים ובינתיים שיהיה לכם חופש נעים ובטוח

אגב הנה עוד כמה רעיונות כדי להעביר את הזמן עם הילדים בקיץ-
-אפשר לבנות איתם טירה גדולה או קטנה מקרטונים. 
-אפשר לעשות איתם עציצים, סירות ועוד כל מיני דברים מקרטוני חלב משומשים.
-אפשר ליצור איתם מתלים לתמונות, מובייל מטוסים וכו' עם אטבים.
-אפשר וחשוב ליצור איתם קופת חיסכון שיחסכו קצת כסף במקום לבזבז לנו אותו. 
– או ליצור איתם מסגרות לתמונות, תכשיטים וכו' מקשים שיש בבית.

התאריך נקבע והזמן להגיד שלום הגיע.

אבא נפטר בסוף נובמבר, ומאז הבית עומד לו ריק וחשוך, הדשא הצהיב קצת ועשבים מתחילים לצוץ בין אבני השביל.
לאחותי ולי היה דייט שבועי בבית.
הייתי מאחרת תמיד, קצת בכוונה. לא יכולתי להיות הראשונה שנכנסת לבית החשוך.

שנים הייתה רק דרך אחת להכנס הביתה-  מטפסים דרך הגינה, הדלתות הגדולות אליה תמיד פתוחות. נותנים נשיקה על הקרחת של אבא בזמן שהוא מסנן ״אבל למה לא להכנס דרך הדלת כמו בן אדם״.  מיד ממשיכים למטבח כדי להרים את המכסים לסירים שאמא השאירה על הכיריים.
סתם מתוך סקרנות.
פותחים את המקרר כדי לראות אילו פינוקים מחכים שם ואז אפשר לחזור לסלון.

בשנים האחרונות זה השתנה כמובן.
הייתי נכנסת עמוסה וכעוסה דרך הדלת הראשית, פורקת את הילדים על השטיח במרכז הסלון, מנשקת את הקרחת של אבא שנותר לשבת בכורסא הקבועה, מציצה לכיוון המטבח אבל לא מעיזה להיכנס כדי לא לראות את הריקנות של הכיריים והמקרר.

ובחצי השנה האחרונה אחותי ואני מנסות לסדר את הבית. פעם בשבוע אנחנו נכנסות עם נשימה עמוקה, מאווררות את כל החדרים וצוללות לזכרונות.
זה לקח המון זמן כל תמונה כל חפץ גוררים זיכרון,  .
חילקנו בינינו חלק מהחפצים אבל אי אפשר לחלק חיים שלמים. אוספים קטנים וגדולים, חפצים שנקנו בגחמה, חפצים שערגו אליהם, חפצים שאהבו וחפצים שנשכחו בבוידעם.
כולם נשארו בבית עדות לחיים שהיו שם.

אנחנו מחפשות מי שיאהב אותם ויאמץ אותם ויתן להם בית חדש.
אז אנחנו מזמינות אתכם למכירה של כל חפצי הזיכרון שלנו, הגדולים והקטנים, כל האוצרות של אבא ואמא.

תעשו לנו טובה ותעזרו להפיץ את הבשורה.
שייר אחד יספיק, ובואו לראות אולי תמצאו משהו שתתאהבו בו.
הנה כמה תמונות מחלק מהאוצרות.- 
האוצר הגדול ביותר של ההורים- שולחן רוזווד סיני מעוטר עם 6 כיסאות.

המנורות העתיקות שההורים קנו בשוקי פשפשים.

 סרוויסים ישנים מצויירים ויפים.

לאמא שלי היתה אובססיה אנגלית במיוחד והיא אספה כלי תה מעוטרים בורדים. אם גם אתם אנגלים בנשמתכם אז מסודרת לכן מסיבת תה נהדרת.

כוסות בירה מיוחדות, זאת רק אחת יש עוד אחת יפייפיה.

פיצ'פקעס מהטיולים של ההורים.

האובססיה של אבא שלי הייתה קומקומים ממתכת ויש לנו אוסף גדול מאוד שלהם. 

פמוטי כסף מכל מיני סוגים.

 סכו"ם ישן, קצת פוליש והוא יהיה מהמם!! 

ה'פברז'ה של אמא ואוסף הכוסות המרוקאיות. 

לעומת זאת הצלחות הרומניות של אבא והמון המון צפיות וראנרים אתניים ומפיות קרושה הכי אשכנזי שיש!

לעומת זאת גם בגדים סופר מדליקים של אמא. 

 יש עוד המון דברים, רהיטים וכד'. תוכלו לראות אותם באיוונט שפתחתי עבור המכירה.
אז אני ממש אשמח אם תבואו וגם אודה לכם מאוד אם תוכלו להעביר לאנשים שאוהבים עתיקות ווינטאג' .
נתראה שם

אני תמיד מתחילה במקס 20, שם מצאתי את סל הפלסטיק הזה, אני לא יודעת למה אבל בעיני הוא שיקי בטירוף (אולי סוקולוב מתחיל להשפיע עליי)
ואת הפונפונים. השקעה- 10 ש"ח.
התחנה הבאה היא חנות קטנה שמנוהלת ע"י בחור קופצני עם הפרעת קשב, ובחנות אוצרות קטנים והכל הכל ב1.5 ש"ח, אין לתאר!!!
שם אספתי עוד ועוד פרפרים. השקעה- 15 ש"ח .
ולבסוף חנות הסטוק השנייה בקצה הרחוב, אליה אני תמיד מגיעה כבר עם השקיות של המקס 20, אני תמיד מרגישה לא בנוח ומנסה להצניע את הרכישות האחרות.
אבל הפעם קניתי שם את פרחי הפלסטיק וגם נזכרתי ממש בזמן שיש לי עוד ילד וגם הוא יזדקק לטנא אז הוספתי סלסלת קש לבנה, קטנה.
השקעה- 37 ש"ח (הגזמתי!!!)

כשהיו לי כל המרכיבים ביד, טסתי הביתה ומפה כל מה שהייתי צריכה זה לחבר את אקדח הדבק לחשמל, ובזמן שהוא מתחמם להפריד את הפרחים מענפי הפלסטיק שלהם.

כשהדבק חם מתחילים להדביק את הפרחים והפרפרים מסביב לשפת הסל. עניין של 5 דקות וסיימתם.

והנה הוא, הטנא של מעיין. אני מתה עליו!!

ועכשיו של איתמר. אותו סידרתי טיפונת שונה, עשיתי אותו אסימטרי, אבל שוב אקדח דבק ו-3 דקות זה כל מה שאתם צריכים.
והנה הוא-

חכו, לא סיימתי.
יש עוד אחד.
המקום השני האהוב עליי ביקום הוא איקאה, שם מצאתי את הסל הזה, ומיד הבנתי שהוא יהיה הטנא שלי/סל/ תיק ים.

פונפונים כבר היו לי, הדבק החם חזר לשקע ובינתיים יצרתי לי גדילים.
הנה הדרכה קצרצרה ליצירת גדילים-
מה צריך ליצירת גדילים?
-חוט
-מספריים
-מלבן קרטון 

אז איך יוצרים גדילים?
1.חותכים רצועת חוט ומניחים אותה במקביל לצלע העליונה של המלבן. מתחילים ללפף את שאר החוט מסביב למלבן בדיוק באמצע. ככל שתלפפו יותר פעמים כך הגדיל יהיה עשיר ועבה יותר.
2. קושרים את רצועת החוט העליונה.
3. גוזרים את החוטים בתחתית הגדיל ומשחררים את הגדיל ממלבן הקרטון.
4. מלפפים חוט בערך סנטימטר מהקצה העליון וקושרים.

עכשיו הדבק החם כבר רותח ואפשר להתחיל לעבוד על הסל שלנו.

לסל הזה יש קיפול אמצעי מעולה, הוא מסמן לנו בדיוק איפה להדביק. ופשוט מדביקים פונפונים אחד אחרי השני בסידור של פונפון גדול, פונפון קטן.

באותה הצורה מפזרים את הגדילים מסביב.
וואלה יש לנו טנא, הוא מושלם לסידור שולחן החג.

אבל החלק הכי מושלם בו שאחרי החג פשוט עושים לו הסבה לתיק ים!!

זהו אני עם החג הזה סיימתי, הלכתי לים, ביי!

אגב, נכון שצריך גם זר, אז הנה ההדרכה שעשיתי בשנה שעברה לזר מפרחי פלסטיק.

ואם אתם מהמשקיענים בטירוף, או שסתם בא לכם קצת ריפוי בעיסוק, הנה זר שהכנתי מפרחי נייר. אז את כל ההדרכה לפרחים ולזר עצמו אתם יכולים למצוא פה.
ואחרון אחרון חביב, אם נשארו לכם גדילים הנה רעיון מדליק למה אפשר לעשות איתם- שרשרת גדילים מושלמת לקיץ.

אז איך נראה הטנא שלכם?
כל שאלה, תהייה וסתם כמה מילים טובות אתם מוזמנים להשאיר ממש פה למטה.

חג שמח.

אז השנה חשבתי איך אפשר לעשות את זה טיפונת פחות מזהם, טיפונת יותר בטוח ועדיין מאוד כיף. 
זורמים איתי?

אז ככה, קודם כל עניין האש הפראית, הגדולה שמסביבה מתקבצים כל הילדים, אפשר לוותר עליה?
אני יודעת שזה חלק מהמסורת, אבל האם היא הכרחית לילדים בגיל גן ?
כאמא לשני ילדים קטנים אני מצטמררת מהמחשבה על לנסות לשלוט עליהם באקסטזה שנוצרת סביב האש, והחרדה, הו החרדה, למה צריך אותה?

אז הכנתי מדורה אלטרנטיבית מקרטון…כן, מקרטון!
אתם עדיין פה?
היא נראית מגניב וכמובן שהילדים יכולים להשתתף ולעזור בהכנה שלה, היא מסמלת את המסורת והמרכז של האירוע, כל הכיף (בערך) בלי הבלאגן והאימה.
חוץ מזה יש לי פיתרון בטוח ואלגנטי לצליית המרשמלו וגם מתכון למשהו מגניב במיוחד למדורה, וגם עוד הצעות לתפריט בריא יותר לאוכל מסביב למדורה, אבל כל זה יותר מאוחר, קודם כל:

מה צריך למדורה מקרטון?
-קרטון
-צבעי גואש
-מספריים/סכין חיתוך

איך עושים מדורה מקרטון? 
1. מציירים על הקרטון שתי להבות גדולות וגוזרים. הלהבות שאני יצרתי היו בערך בגודל חצי מטר על חצי מטר…פחות או יותר.

 2.יוצרים חתך במרכז הלהבה מהקצה עד האמצע- בלהבה אחת מהקצה העליון עד האמצע ובלהבה השנייה מהקצה התחתון עד המרכז.

  3. צובעים את הלהבות משני צידי הקרטון. 

  4. אחרי שהצבע מתייבש מעמידים את הלהבות ומשחילים אותן אחת על השנייה בחתך שייצרנו ויוצרים מהן צורת X.
את ה'זרדים' יצרתי מניירות חומים שליפפתי וקימטתי.
וזהו בגדול יש לנו מדורה בטוחה.

נכון זה לא נותן לנו פיתרון לצליית מרשמלו ואם יש משהו שהבת שלי לא תסלח לי עליו זה לקלקל לה את המרשמלו.
אז חשבתי על משהו קל ובטיחותי (כמובן בהשגחת הורים) שממש לא מזהם את הסביבה- אש בעציץ

היתרון ב'אשעציץ' (הא איזה קופי רייטינג?? 🙂 ) שהוא לא דורש עצים, לא מזהם, קל לשינוע וממש זול. הוא מתאים למקסימום שני שיפודים בו זמנית ולכן צריכות להיות כמה עמדות של 'אשעציץ' בהשגחת הורים כמובן, אבל זה ממש לא בעיה כי שוב, זה ממש זול.

מה צריך ל'אשעציץ'?
-עציץ מחרס
-ג'ל אתנול לחימום אוכל – אני מצאתי ב4CHEFF 
-אבנים

איך עושים 'אשעציץ'? 
1. ממלאים רבע מהעציץ באבנים.
2.מניחים את קופסאת הג'ל באמצע, מייצבים ומיישרים.
3. ממלאים את הדפנות באבנים

בזמן הנכון פותחים את המכסה מדליקים וזהו יש לנו להבה קטנה ומבוקרת.
עכשיו אפשר להתמסר למרשמלו ולדבר החדש והנפלא שגיליתי ה'סמורס'.

 ארזתי את כל המרכיבים -מרשמלו, שוקולד ופתי בר לכדי ערכת 'סמורס' ניתנת לנשיאה לצלייה במקום.

אבל אז מצאתי את הגאונות האמיתית והמושלמת…
אתם מוכנים?
סמורס בננה צלוייה!!!
אפשר להכין מראש לסחוב למדורה או אם אתם מתעקשים על מדורה אמיתית אפשר להכין אותן גם שם.
אני כמובן העדפתי את גרסת ה'אין כמו בבית'.

מה צריך?
– בננות לא מקולפות
– שוקולד (אני השתמשתי במריר, ככה הרגשתי פחות רע עם עצמי והצלחתי להשלות את עצמי שזה בריא)
-מרשמלו חתוך לקוביות קטנות
 
מה עושים?
– חותכים חתך לאורך הבננה הלא קלופה
– מכניסים פנימה חתיכות שוקולד ומרשמלו.
– עוטפים בנייר כסף ומכניסים לתנור שחומם מראש בחום גבוה או למדורה

5 דקות של חימום מספיקות, השוקולד, הבננות והמרשמלו נמסים אחד לתוך השני והופכים לגן עדן!!

בעזרת כפית מערבבים את הכל ביחד ויאמי!!!

הבטחתי לכם עוד כיבוד בריא למדורה אז אני ממליצה על-
–כדורי השוקולד הבריאים שלנו, הם בטעם מעולה של שוקולד אבל עשויים מתמרים, שקדים וקקאו. באמת באמת מעולים.
-עוגת השוקולד וקאפקייק השוקולד הבריאים של מיכל שאשו, שפירסמתי לראשונה באיך לערוך מסיבת קרקס.
ארטיקים ביתיים, טריים וטעימים מפירות.
-וכמובן המון פירות. הרעיון שלי להגשה של פירות היא עם מקל ארטיק, ממש ככה… זה הרבה יותר נוח לאכילה וטיפונת נותן לילדים את התחושה שזה לא באמת פרי (יש ילדים שצריכים טיפה שיכנוע אפילו עם אבטיח)

ואחרון אחרון חביב, אי אפשר גם בלי כמה פעילויות טובות וגם ידידותיות לסביבה אז אספתי אותן כאן בפינטרסט שלי. אז כנסו !

אגב על חוויות לג בעומר הקודם שלי תוכלו לקרוא כאן.
 זהו אני מקווה שתהנו.
ואני אשמח אם תשתפו הערות, תגובות ובקשות כאן למטה.

הילדים ואני נשארנו לבד, איתמר גרר אותי החוצה בזמן שאת מעיין אי אפשר היה לנתק מהמחשב.
התחלנו עם ערמה של קופסאות, הוא קישט ואני התחלתי לתכנן.
פתאום מעיין הצציצה החוצה "מה אתם עושים?" היא שאלה
"טירה" אמרתי ולא הייתי צריכה להוסיף דבר.
אם יש משהו שמצית למעיין את הדימיון זה טירות, נסיכים ונסיכות.
היא מיד נרתמה למשימה.

כולם קיבלו חתיכות נייר דבק והתחילו להדביק קופסה על קופסה.
אז גשר שמחבר, ואז נפערו דלתות וחלונות והמשחק כבר קיבל זווית אחרת לגמרי.
איתמר חקר את נבכי הטירה שלנו בזמן שמעיין קישטה ואני בניתי.

ככה בשקט השעות פשוט טסו, בלי ששמנו לב כבר היה ערב והטירה עמדה מפוארת ונפלאה בחצר.

הדבר היחיד שהיה חסר הוא כמובן דגל, אז נתתי למעיין את הכבוד.

אגב אני חייבת להפנות אתכם לפוסט ממש מקסים של נעמה אורבך בבלוג הנפלא שלה סימני דרך, היא והילדים יצרו יחד דגל למשפחה שלהם. זו פעילות נפלאה וחכמה עם הילדים. אני חושבת שהיא מתאימה לילדים טיפה יותר גדולים מהילדים שלי, אז אנחנו בחרנו בדרך הקלה ופשוט תקענו דגל ישראל שנשאר מיום העצמאות.
אבל כמו את כל הרעיונות של נעמה אני שומרת בארכיון שלי ואני איישם ברגע המתאים.

עכשיו הטירה שלנו בחצר, אני מקווה שהם יהנו ממנה עוד הרבה זמן, ואם לא?! לא נורא, ישר למיחזור ומתחילים עם פנטזיה אחרת!

אגב, אני לא יודעת אם אתם מכירים את האינסטוש שלי, הוא מתחיל להיות ממש מגניב, אבל הדבר הכי מגניב בו הן הפעילויות שאני עושה עם הילדים. דברים שלא מצליחים להתגבש לכדי פוסט, אבל עדיין רעיונות מעולים לאחר צהריים בכיף. אז כנסו ותעקבו!!!

ועכשיו לטירה השניה.
טירה שהיא בעצם בית בובות גדול. זו גם פעילות נחמדה עם הילדים, היא פחות גדולה, אבל הילדים יכולים לקשט ולצבוע אותה. זו פעילות שמתאימה לבית ואחרי שהטירה מוכנה אפשר, כדאי ורצוי ליצור את בובות מגניבות מגלילי נייר טואלט.
רוצים לראות איך?
אז ככה-

החומרים לטירה:

* קופסאת קרטון גדולה, אפשר לבקש בסופר הקרוב לביתכם
* גלילי נייר טואלט ,שכדי לשמור בכל מקרה, כי אפשרויות היצירה הן בלתי נלאות והחופש עוד ארוך.
* סרגל
* טוש
* מספריים
* סכין יפנית
* דבק דו צדדי או מסקנטייפ
* חוט רפיה (רק אם רוצים ליצור את הגשר המתרומם)

השלבים:
1. משרטטים על הקרטון את הצורה הרצוייה וחותכים בסכין היפנית (כל מה שנוגע לסכין כמובן עדיף להרחיק מהילדים)

2. מסמנים את המיקום של הגשר הנפתח וחותכים עם הסכין, משאירים 2 ס"מ מהתחתית, כדי שהגשר לא יתפרק אלא רק יתכופף.
בצד הפנימי חורצים בעדינות עם הצד הכהה של הסכין בין שתי הנקודות התחתונות של הגשר, כך הוא יתקפל החוצה בקלות
ומחוררים בשתי הפינות העליונות חורים שדרכם נשחיל את חוט הרפיה.
3. מציירים את כל הפרטים: החלונות, הדלתות והעיטורים על הטירה, זה הזמן של הילדים לתפוס שליטה. כמובן אפשר גם לצבוע כל אחד לפי טעמו.
4. חותכים את חוטי הרפיה לשתי חתיכות באורך שווה. קושרים קשר גדול בצד אחר ומשחילים דרך שני החורים שיצרנו קודם.5. כשהכל מוכן, מותחים את הדבק הדו צדדי ומחברים את הפיאות אחת לשנייה.ווולה יש טירה!

עכשיו מתפנים לבובות –

תצללו לכל הדמויות שהילדים אוהבים, רק לצייר על הגליל, לצבוע אם רוצים ולחתוך. 
הדמויות המסובכות יותר הן של סוס ודרקון. אפשר לפרוס גליל אחד ולצייר עליו את הרגליים, כנפיים, ראש וזנב. (בסוס השתמשתי בחתיכות קרטון שנשאר, אבל מאוד קשה לגזור אותו ולדייק)

על גליל אחר לצייר את הגוף, ולחתוך חתכים ( כמו שמסומן בתמונה) שדרכם נשחיל את ונחבר את כל החלקים שגזרנו.

 אני מקווה שנהניתם ספרו לי אם הכנתם או יצרתם טירה כזאת.

הייתי אז מעצבת אופנה מצוידת בהמון כלים, ניסיון וכסף שצברתי בעבודה בחו״ל.
הרגשתי שכבשתי את העולם ובאתי לכבוש את ישראל בסערה.
אז כבשתי??
פחות!
יותר סבלתי את דרכי למשבר כלכלי ושברון לב.
בכל מסע הייסורים לא יצרתי מהלב, לא חשבתי על יופי אלא על הישרדות וזה ניכר.

את ה׳עסק׳ החדש התחלתי בפחד עצום. לא חשבתי עליו כעסק, אלא במפלט, מקום קטן, אישי, אינטימי.
אבל הצורך לגדול גבר על הכל. עוד צעד ועוד צעד ועכשיו אחרי 4 שנים מי היה מאמין לאן הקטנצ׳יק הגיע.

אני מתוכנתת לראות את חצי הכוס הריקה.
אבל הנה בתיאום מושלם המדינה הקטנה שלנו חוגגת את שנת ה70 שלה, וכולנו מצווים לגאווה.
אז אני מאמצת את הציווי ומשתדלת לראות את ההישגים, העובדה שהבלוג הקטן שלי הוא עסק אמיתי, ושאני מצליחה ליצור עם המון אהבה והשראה.

הדרך עוד ארוכה עם אינספור אתגרים שאני מקווה לעבור בגבורה, כישלונות עוד יהיו וגם הצלחות, אני מקווה להיות פחות עיוורת לאחרונים ותמיד תמיד להמשיך קדימה עם אותה התלהבות ואהבה ליצירה.

אגב העצמאות אז הנה כמה תמונות ורעיונות לאירוח עצמאות מתוך כתבה שהכנתי לחברת שקל.

נתחיל בכלים-
בחרנו בסט צלחות קורנינג בדגם FOLK STITCH. צלחות קורנינג יפות וחגיגיות אבל חשוב מכך הן קלות, עמידות ואינן נשברות, בקיצור מושלמות לאירוח בחצר ולשינוע מהמטבח.

את הכלים הנחנו במרכז פלייסמט שהכנו בעצמנו בקלי קלות וזיל הזול.

רוצים לדעת איך אז ככה-
מה צריך להכנת פלייסמט-
– מפת שעוונית מאחת מחנויות הסטוק
– מספריים
– סרגל

איך מכינים פלייסמט-
1. הופכים את המפה לצידה השמאלי (בלי הדוגמה) מציירים את הצורה הרצויה (אנחנו יצרנו ריבוע בגודל 37 ס"מ רוחב, 37 ס"מ אורך)

 2. גוזרים.

כל כך קל ופשוט, השעוונית אינה נפרמת ולכן אין צורך בתפירה.
והנה יש לנו פלייסמטים כחול לבן שמחמיאים בול לדוגמה של צלחות קורנינג היפות.

עכשיו לסכו"ם של חברת סלווינלי בדגם FOREVER בכסף מט.
רציתי ליצור מארז אישי לכל סועד שישלב בין השיק של הסכו"ם למסיבת הגינה שלנו, ולכן השתמשתי בגליל של נייר אריזה חום.
ככה תעשו את זה גם אתם בקלות-
מה צריך להכנת מארז לערכת סכו"ם-
– גליל נייר אריזה חום
– מספריים
– סרגל
-דבק דו צדדי/ כל דבק שנוח לכם
– נייר אפייה
-מדבקות לבנות

איך מכינים מארז לערכת סכו"ם-
1. הופכים את הנייר לצידו השמאלי מציירים את הצורה הרצויה (לפי הצילום המצורף)

 2. גוזרים, מקפלים ומדביקים.

 עכשיו מקפלים מפית, מכניסים לתוך השקית שנוצרה ומסדרים גם את הסכו"ם בפנים.

 3. גוזרים ריבוע בעל צלעות של בערך 10 ס"מ מנייר האפייה.

 4. מפזרים מעט פלפל שחור פנימה ומקפלים היטב, כך שהפלפל לא יוכל לצאת החוצה.

 5. חוזרים על אותה הפעולה ויוצרים גם שקית מלח.

 6. מניחים את השקיות אחת על השנייה, מקפלים את הקצוות העליונים לתוך השקית החומה ומדביקים.

 7. כותבים על נייר המדבקה – מלח, פלפל ומדביקים על השקיות.

 את המארזים אנחנו מניחים ליד כל צלחת וכך לכל סועד תהיה ערכה משלו לסכום, מלח ופלפל.

מוטיב חוזר בשולחן הוא דוגמת המשבצות- היא מופיעה בפלייסמטים, במפיות וגם בכוסות.
בחרנו את הכוסות השיקיות, אורבניות, נפלאות של חברת ניוד בדגם Finesse Grid
שעליהן דוגמה עדינה של משבצות לבנות.
במסיבה הזאת גילינו את הקסם הפשוט והטעים של מים בטעמים, לא אלו שקונים אלא אלו שאפשר ורצוי להכין לבד.
הנה שלוש דוגמאות למים משודרגים-

1. הדוגמה הקלאסית- לימון ונענע.
2. פלחי תפוז ואוכמניות. התפוז נותן למים מתקתקות חמצמצה ולאחר ששתינו את כל המים נשארות לנו האוכמניות שאפשר לאכול והן חמצמצות ומרעננות.
3. רצועות ארוכות ודקות של מלפפון שיוצרים על ידי קולפן, עיגולי קיווי ושני עלי נענע קטנים לקישוט על כל כוס. הטעם של מים אלו הוא מתוחכם ומרענן.

ולבסוף כפינוק אחרון לאורחים, או יותר נכון לילדים יצרנו ערכת זיקוקים.
מה צריך להכנת ערכת זיקוקים-
– הדפס של ערכת הזיקוקים, ניתן להוריד אותו מפה.
– מספריים
– דבק דו צדדי/ כל דבק שרוצים

איך מכינים ערכת זיקוקים-
1. גוזרים מסביב לכל החלקים.

 2. מדביקים פיסות דבק דו צדדי בשני קצוות הרצועה הלבנה ומדביקים קצת מתחת למרכז גב הערכה.

 3. משחילים פנימה את הזיקוקים.

זהו, המסיבה שלנו מוכנה והיא שיקית מתמיד, אפשר להתחיל לנפנף ולחגוג את יום ההולדת ה-70 למדינה.
חג שמח

דבר אחרון בהחלט, בשנה שעברה הכנתי פוסט מדליק עם גיסתי שתחיה בעלת הבלוג ניחוח לישה, היא נתנה מתכונים לקוקטיילים מעולים ואני הכנתי קישוטים לקשים. ממש שווה להכנס ולראות לפני העל האש.

אבל הכל התחיל בגלל המפלצות, גם עליהן היא חושבת מידי פעם.
אז התחלתי לספר לה סיפור, הוא התחיל ביער קסום בדרך לנשף מלכותי.
״רגע״, היא עצרה אותי.
״איך אני יכולה ללכת בלי שמלה?״ היא שאלה בצדק.
אז לקחתי אותה לחייט הטוב בממלכה שתפר עבורה שמלה מפוארת.
כשרציתי להמשיך לנשף היא עצרה אותי שוב.
״מה עם הנעליים?״
(הילדה שלי מבינה עניין, אין גבול להתרגשות שלי)
אז המשכנו לסנדלר, שם היא דרשה שני זוגות נעליים וזרחה מאושר (אין לי מילים, דמעות חונקות את הגרון שלי).

הבנתי עם מי יש לי עסק אז מיד סיפרתי לה על התסרוקת המופלאה שלה ולא שכחתי את האיפור והתכשיטים.
סוף סוף היא הייתה מוכנה לנשף.

״והנסיך?״ היא דרשה מיד.
אההה… ״עיניכם נפגשו בין קהל גדול של אנשים, הרגשתם משיכה עזה אחד כלפי השני והאולם נחצה ונוצר שביל שמוביל אתכם האחד לשנייה. אתם נפגשים טיפה נבוכים ומיד מתחילים לרקוד.
הוא נשבה בקסמך ואת בקסמו, ובו במקום מחליטים להיפגש שוב. אתם מצחיקים אחד את השנייה, מדברים המון ומגלים שכיף לכם ביחד ויוצאים לעוד ועוד דייטים.
ואז יום אחד את פשוט מבינה שהוא ה׳אהוב׳ שלך.
ואת ה׳אהובה׳ שלו.
היא מחייכת עם עיניים עצומות.

״ואז כלה?״ היא שואלת, אני הודפת את הסיפור הזה למחר אבל אני כבר יודעת איך הוא יתחיל- ״אתם יוצאים תקופה, ויוצרים מערכת יחסים טובה ומטיבה, לפעמים יש מריבות, אבל גם עליהן אתם מתגברים. אתם מרגישים חזקים ויציבים ביחד ומחליטים להתחתן…"
״ואחרי זה ילדים!״ היא דורשת.

אוי ואבוי!  מה אני הולכת לספר לה על ילדים?!

ולכן אני אוהבת להשקיע דווקא באריזות.
אריזה יפה מייצרת את תחושת הציפייה והסקרנות, שהן החלק הכמעט הכי כיפי בקבלת מתנות.
ועם זאת אריזה יפה דווקא דוחה את טקס פתיחת המתנות באמירה הנפלאה- "ממש חבל להרוס את זה !"

אז חקרתי את הפינטרסט (אגב ביקרתם לאחרונה בפינטרסט שלי? כנסו כל האוצרות שלי שם), בניסיון למצוא רעיונות חדשים לעטיפת מתנות ונתקלתי בפורושיקי- אמנות קיפולי הבד היפנית.
היפנים בדרכם היפנית הנפלאה הבינו כבר לפני הרבה זמן את המהות הבסיסית של הכל.
אולי אני מעריצה עם עיניים בורקות של כל דבר יפני, אבל אי אפשר שלא להעריך אותם על דרך החיים הצנועה, על נאמנותם לחומרי הגלם והכבוד שהם נותנים ליופי הנמצא גם בחוסר השלמות ובפגמים.
ובפורושיקי מצאתי את הכל מתחבר לו יחדיו ואפילו אם נערבב לנו שמחה בשמחה קצת מטרנד ה'הוגה' הסקנדינבי ששוטף אותנו בנעימות בזמן האחרון.

אז מה זה בעצם פורושיקי?
הפורושיקי הוא בד יפני מסורתי, ששימש בעבר להעברת סחורות, עטיפת מתנות ונשיאה קלה של חפצים ממקום למקום. במהלך השנים, הפך לדרך לעטיפת מתנות, מצרכים, ואפילו ארוחות צהריים.
ולמה אני התאהבתי כל כך?
כי הפורושיקי נותן לנו את ההזדמנות לתת שתי מתנות- המתנה עצמה והבד- שיכול להיות צעיף, מפה, ראנר או בד שהכנתם לבד (כמובן הבחירה שלי)
הטכניקה עצמה כל כך קלה עם תוצאה מרשימה ויש מגוון דרכים לעטוף מגוון של מוצרים ומתנות.
וכמובן שהיא גם הרבה יותר מתחשבת בסביבה, בגלל שאין שימוש בנייר שהופך מיד לפסולת.

אז איך מתחילים?
קודם כל אני קניתי בד כותנה בצבע טבעי ויצרתי עליו דוגמאות. כל מה שצריך זה –
– בד כותנה
– צבע לבד
-ספוגים/ מברשות ספוג
-שבלונה

  מניחים את השבלונה על הבד ומצמידים אותה היטב.

בעזרת הספוגים טופחים ומורחים את הצבע בצורה אחידה. חשוב לא להרטיב את הספוגים יותר מידי, כדי שהצבע לא ינזל בין חורי השבלונה.

בין כל הפרוייקטים שלקחתי על עצמי לפני החג (טפו טפו טפו, חמסה שום בצל שימשיך ככה 55555) הבנתי שאין לי כל כך הרבה זמן, אז רתמתי את העוזרים הקטנים שלי. "מי רוצה לצייר על בד?" זרקתי בחלל הסלון והתשובה הפבלובית של איתמר ל"מי רוצה…?" היא תמיד "אני!!!" מתלהב, שרותם את תחושת הקיפוח המובנת של מעיין להצטרף בריצה לכל פעילות.

והנה עוד משהו שלמדתי מהיפנים- ואבי סאבי.

'במסורת האסתטיקה היפנית, ואבי-סאבי (ביפנית: 侘寂) היא השקפת עולם המתרכזת בקבלת הארעיות וחוסר השלמות. האסתטיות מתוארת לעיתים כיופי ש"אינו מושלם, ארעי וחסר". המושג נגזר מבודהיזם המורה על ארעיות. מאפייני אסתטיקת הוואבי-סאבי כוללים אסימטריה, חספוס, פשטות, צניעות, אינטימיות והערכה של יושר תמים וטבעי בעצמים ותהליכים'. (את זה לא אני אמרתי, אלא וויקיפדיה!)
ומשום שכך, קיבלתי בהבנה את הליכלוך, הכתמים וחוסר הסימטריה והאמת שממש אהבתי את הבדים שהילדים הכינו וגם הרווחנו תעסוקה כיפית לשבת בבוקר.

אז אחרי שהבדים סוף סוף מוכנים אפשר לגשת למלאכת העטיפה.

אז איך יוצרים עטיפת מתנה עם קשירה אמצעית-
1.פורסים את הבד כשהצד ה'יפה' כלפי מטה.
2. מניחים את המתנה באלכסון
3. מקפלים את הפינה העליונה על קופסת המתנה.
4. מקפלים גם את הפינה השניה.
5.יוצרים משולש משארית הבד שנשארת בשני צידי המתנה.
6. קושרים את שני משולשי הבד שנוצרו יחדיו בקשר כפול במרכז המתנה.

עכשיו אפשר להשחיל פרחים או ברכה בקשר שיצרנו.

איך יוצרים עטיפת מתנה לשני בקבוקי יין-
1.פורסים את הבד כשהצד ה'יפה' כלפי מטה, מניחים את שני בקבוקי היין במרכז הבד, באלכסון עם רווח ביניהם.
2. מגלגלים את הבקבוקים בתוך הבד כך שנוצר מעין גליל בד ארוך.
3. מקפלים את הגליל לשניים
4. קושרים את השארית בקשר כפול.

איך יוצרים עטיפת מתנה עם קשר צדדי אלכסוני

1.פורסים את הבד כשהצד ה'יפה' כלפי מטה, מניחים את המתנה באלכסון קרוב לפינה השמאלית העליונה.
2. מקפלים את הפינה השמאלית העליונה על המתנה.
3. מקפלים גם את הפינה הנושקת לה על המתנה.
4. מקפלים את כל המתנה קיפול נוסף לכיוון הקצה הימני של הבד.
5. מיישרים את שארית הבד שנותרה על ידי קיפול של 5 ס"מ פנימה.
6. קושרים את שארית הבד בקשר כפול.

 והנה אריזות המתנה האביביות שלנו.

הנה עוד כמה רעיונות לאריזת מתנות-
–אריזות מתנה טרופיות שמגיעות עם פרינטבלס מגניבים.
–אריזות מתנה הכי מגניבות לילדים.

ועכשיו למתנות עצמן-
–ערכה של סקולנטים ועציצים לשתילה עצמית.
–כיסויים טרופיים לטלפונים סלולאריים.

חג שמח חברים וחברות

בסוף הסתיו אבא שלי נפטר, החיים המשיכו אבל הרגשתי כאילו שמיכה גדולה הונחה עליי כל החורף.
הרגשתי את המשקל על גבי ואת תחושת המחנק הקלה כל כך הרבה זמן שכבר התרגלתי וקיבלתי אותה כחלק מחיי.
אבל החורף נמוג לו אל תוך ימים שמשיים וארוכים, ופתאום אני מתחילה להציץ מתוך הפוך- "יפה שם בחוץ" אני חושבת, אבל עדיין מהדקת את השמיכה מסביב לכתפיים שלי, מסרבת לגמרי להאמין שהימים הקרים והאפורים מאחוריי.
אני רוצה להתחדש ולפרוח.

הגינה שלנו משקמת את עצמה מנזקי החורף ומתחילה לחגוג את החיים שחוזרים אליה.
אני מאוהבת בירוק הזה ורציתי שגם פנים הבית יתחדש ויפרח אז הכנתי קיר צומח, ביניינו הוא לא באמת צומח, אנחנו לא ערוכים נפשית לטפל בצמחי בית,הגינה ממש מספיקה לנו. אז הלכתי על הדבר הטוב הבא (לפעמים הוא הדבר הטוב הראשי) וזה צמחי פלסטיק.
אני מבינה שכנראה פה איבדתי חלק גדול מכם שסגר את הפוסט בטריקה, אבל לאלו מכם שנשארו תאמינו לי שיש עציצים מפלסטיק שנראים מדהים ואפילו יכולים לבלבל את חדי ההבחנה ביותר (בעיקר אם הם עסוקים בדיוק במשהו אחר 🙂 ).
את העציצים המופלאים האלה אפשר לקנות באיקאה, אני מטורפת על המחלקה הירוקה שלהם.

אז תשמרו על ראש פתוח ותראו איך גם אתם יכולים ליצור לעצמכם קיר צומח.

מה צריך לקיר ירוק?

– תמונות בגדלים שונים מודפסות על עץ מחנויות הסטוקים למינהן
– צמחים מפלסטיק
– צבע לעץ בגוון הרצוי.
– מברשת
– דבק חם
– מתלים לתמונות

מה עושים?

1.הופכים את התמונות. בגב התמונה יש מעין מסגרת עם תחתית שקועה.
2.צובעים את התמונות ומחכים שיתייבש.
3.מפרקים את עציצי הפלסטיק לענפים בודדים.
4.יוצרים שלולית של דבק חם ומדבקים ענף ענף.
5.ממלאים את כל התמונה בענפים.
6.הופכים את התמונה, ובעזרת דבק חם מחברים את המתלים.

וזהו יש לנו תמונות ירוקות. חשוב למצוא עציצים במגוון צורות וטקסטורות, כדי לגוון את הקיר שלנו.
את הקיר הזה יצרתי לראשונה כחלק מהפקה עבור סמסונג עם שירה גנני הנפלאה שצילמה, תמכה ושמרה על קור רוח וחיוך בזמן המהמורות בדרך.
אני ממליצה להכנס לבלוג הנפלא שלה, אבנירו בו היא מייצרת קסמים.

הנה אורח שהופיע לנו פתאום באמצע הסט.

אבל אחרי שפירקנו את הסט כל כך התאהבתי בתמונות הירוקות שמיד תלינו אותן בבית.
זהו אני מוכנה לאביב!

אם בא לכם גם טיפונת להתחדש ולפנק את הבית, הנה כמה פרוייקטים שממש משדרגים בקלות את המראה של הבית, רובם עדיין תלויים אצלי בבית.
– עציצים תלויים לצמחי אוויר (תלויים אצלנו בחדר השינה) ועוד המון רעיונות.
– שרשרת מנורות סופר מדליקה מכפיות שנראות כמו פרחים ועציצים גיאומטריים מקשים (תלויים בפינת הישיבה בגינה).
– מובייל גיאומטרי מפימו (תלוי בחדר העבודה שלי)
– עציצי גולגולת, טוב זאת כבר קלאסיקה, (האמת שעבר עליהם די הרבה והם הוגלו לגינה, אבל עדיין חיים ובועטים 🙂 )

אני יודעת שהיו בעיות עם הנראות של הפוסטים בטלפונים הסלולרים (תודה לכל מי שהסבה את תשומת ליבי), בעקבות יונית צוק הנפלאה שיניתי ואני מקווה שתיקנתי. אז אם מופיעה לכם עדיין הבעיה אתם מוזמנים להודיע לי.
חוץ מזה אם יצרתם משהו בעקבות ההדרכות תשלחו לי תמונה, תעשו לי קצת שמח, למה לא ?!
ואם אהבתם אתם מוזמנים לשתף, להגיב ולשאול.
אביב שמח.

אני  קצת רועדת מהחשיפה האינטימית, אבל אלו תמונות שצילמתי בקורס צילום עם אביטל אנגל, אני חושבת שהן מושלמות פה, מקווה שתאהבו אותן.

לרגל יום האישה החלטתי לפצוח במסורת ולשאול את עצמי 'מה זה להיות אישה?'
מושג שמשתנה ומתפתח כל תקופת חיים.
אז נכון להיום להיות אישה מבחינתי זה כמו להיות לוליין בקרקס- עוד ועוד כדורים נזרקים לאוויר ואני רק מנסה שהם לא יתרסקו על הרצפה או יפגעו לי בראש, כל זאת עם חיוך גדול שאני מקווה שמסתיר את הזיעה ואת העובדה שאני בעצם ילדה בתחפושת.
אז מה זה להיות אישה בעיניכן?

פרפר מגליל נייר סופג-

מה צריך-

• גליל נייר סופג
• ניירות דבק צבעוניים
• עיניים זזות
• דבק
• מספריים
• בריסטול צבעוני
• מנקי מקטרות

מה עושים-

1. בכל צד של הגליל מקפלים את הקצוות אחד על השני ובצורה זו יוצרים סגירה לגליל.
2. עוטפים את הגליל בניירות הדבק הצבעוני.
3. מדבקים את העיניים הזזות בחלקו העליון של הגליל.
4. גוזרים מנקה מקטרות לחצי, מגלגלים את הקצוות העליונים בצורת שבלול ומכניסים אותם דרך הקיפולים שיצרנו בראש הגליל.
5. גוזרים צורה של כנפי פרפר מהבריסטול ומקשטים.
   אפשר לקשט עם נצנצים, טושים או חתיכות מנייר הדבק הצבעוני שבו עטפנו את גוף הפרפר.

פורים- משלוחי מנות עם הילדים

February 25, 2018

כשהילד מקבל משימה לעשות משלוח מנות לכיתה, זה בסוף נופל עלינו.

אנחנו יושבים ומתכננים איתם את המשלוח לפרטי פרטים, הם שמחים לבוא איתנו לקנות את כל הממתקים והחומרים, אבל כשזה מגיע להכנת המשלוח הם מתחמקים בעדינות.

אחרי ההשכבות, ניקיונות וקיפולים בסוף אנחנו גם גוזרים ומדביקים, נו טוב, לפחות תהיה לנו תמונה פוטוגנית להפליא להעלות ל׳אמהות משקיעניות ומגזימניות׳,

אז כדי למנוע את המצב הזה גם השנה אנחנו שמחים להציע לכם כמה רעיונות פשוטים וסופר מדליקים למשלוחי מנות שממש קל להכין עם הילדים ועדיין יקבלו המון לייקים באינסטוש.
 

פרפר מגליל נייר סופג-

מה צריך-

• גליל נייר סופג
• ניירות דבק צבעוניים
• עיניים זזות
• דבק
• מספריים
• בריסטול צבעוני
• מנקי מקטרות
  
  

מה עושים-

1. בכל צד של הגליל מקפלים את הקצוות אחד על השני ובצורה זו יוצרים סגירה לגליל.
2. עוטפים את הגליל בניירות הדבק הצבעוני.
3. מדבקים את העיניים הזזות בחלקו העליון של הגליל.
4. גוזרים מנקה מקטרות לחצי, מגלגלים את הקצוות העליונים בצורת שבלול ומכניסים אותם דרך הקיפולים שיצרנו בראש הגליל.
5. גוזרים צורה של כנפי פרפר מהבריסטול ומקשטים.
   אפשר לקשט עם נצנצים, טושים או חתיכות מנייר הדבק הצבעוני שבו עטפנו את גוף הפרפר.
     עכשיו נשאר רק למלא את הפרפר בסוכריות וממתקים ולתת באהבה.

הפרפר הזה גם נפלא כפעילות לבית מארח בתקופת פורים או פעילות יצירה בגנים.

משלוחי מנות אימוג'י-

מה צריך-

• עציצים מפלסטיק
• ספריי צהוב
• נייר מדבקה לבן, עליו נדפיס או נצייר את פני האימוג'י
• טושים
• מספריים
  

מה עושים-

1. מרססים את העציצים בספריי צבע צהוב. משתדלים לרסס במרחק 30 ס"מ מהעציצים כדי ליצור שכבה חלקה של צבע. מחכים חצי שעה שהצבע יתייבש ואז מרססים שכבה נוספת.
2. מדפיסים או מציירים על נייר המדבקה הבעות של אימוג'י.
3. גוזרים בעדינות ומדביקים על העציץ.

משלוח המנות הזה הוא הכי קל והכי מגניב לעשייה ומתאים לילדים בוגרים יותר שאין להם הרבה סבלנות לתהליכים ארוכים, אבל יש להם יכולת גזירה מדוייקת.

משלוח מנות 'מכונת מסטיקים'-

מה צריך-

• כוס פלסטיק חד פעמית אדומה
• בקבוק מים מינרלים קטן לילדים ריק
• מספריים
• בריסטול כסוף/אפור
• נייר דבק/ דבק דו צדדי
• סכין חיתוך

מה עושים-

1. הופכים את הכוס ומסמנים על התחתית שלה את הקוטר של פיית הבקבוק.
2. חותכים מסביב לסימון בעזרת סכין חיתוך.
3. גוזרים מהבריסטול הכסוף שלוש חתיכות- ריבוע, צורה דמויית פרופלור (עיגול במרכז ושני מלבנים בצדדיו) ורצועה צרה בעובי 2 ס"מ.
4. מקפלים ס"מ אחד מקצה הרצועה ומדביקים אותו לגב הפרופלור.
5. יוצרים חתך קטן במרחק ס"מ מהקצה התחתון של הריבוע ומשחילים דרכו את הקצה השני של הרצועה.
6. מקפלים את שארית הרצועה הלא רצויה ומדביקים לכוס הפלסטיק. (אפשר גם לוותר על יצירת הידית התלת מימדית ופשוט לצייר על הריבוע הכסוף את הידית והפתח לנפילת המסטיקים, והחריץ להכנסת המטבעות).
7. ממלאים את הבקבוק בסוכריות קטנות, עדשים או מסטיקים קטנים צבעוניים, סוגרים את הפקק, הופכים ומייצבים בתוך הכוס ההפוכה.
8. מקבעים בחלק התחתון עם נייר דבק.

(לא חובה, אבל מוסיף המון) להדפיס או לצייר על נייר מדבקה ברכת חג שמח ולהדביק על הבקבוק.

ועכשיו לפינתו 'אמא משקיענית מגזימנית בועד גן', אז ככה, בקבוצת הוואטסאפ של הועד הועלתה השאלה "מה נעשה השנה למשלוח המנות המסורתי שמחלקים בבית האבות?"
וכאן נפתח הפתח בו 'אמא משקיענית מגזימנית' יכולה להרים את הראש ויותר נכון לתת ראסיה שנקראת 'לי זה יותר כואב'.
ואני כמובן הצעתי שכל ילד יכין את אחד מהפרפרים, אני אבוא לגן, נעשה פעילות יצירה, יהיה כיףףףףף!!!!!
עוד לפני שהן הספיקו לענות לי, כבר הייתי בחנות היצירה, העמסתי חומרים, הזדרזתי לחנות הממתקים וקניתי גם אותם. 
וכשדידתי לכיוון האוטו עם שקיות עמוסות, ראשת הועד (השקולה, החכמה וההגיונית, מזל שיש אחת כזאת) הספיקה להכניס שאלה- אם זה יספיק לכל המבוגרים בבית האבות?
שקט….סוף סוף שנייה עצירה למחשבה…אז כנראה שלא. 
שינוי תכניות- נקשט קופסא גדולה עם הפרפרים שהילדים יכינו.

אז מה למדנו?
א. רק חמור קופץ בראש (אני לא יודעת מה זה אומר, אבל משפטי סבתא הם תמיד הנכונים ביותר)
ב. בשנה הבאה כששואלים מי רוצה להיות בועד, אני סותמת את הפה חזק חזק.

אבל בכל זאת היה קצת כיף והנה כמה תמונות מהגן-

 יש עוד המון המון רעיונות למשלוחי מנות, אז אם לא הייתם פה עדיין ואתם לא מכירים את כל ההדרכות הנה כמה שממש שווה להכיר-
1. הנה הלהיט של שנה שעברה- משלוחי מנות בצנצנות.
כל מה שאתם רואים שם הוא מהמקס סטוק, הייתי בהלם מכמה שזה היה זול וקל לייצר אותם. רק תצטיידו באקדח דבק חם ואתם מסודרים.
2. עוד אחד ממשלוחי המנות האהובים הוא משלוח מנות חד הקרן.
אתם יכולים להוריד את השקיות מדף הפרינטבלס שלי.
3. אני מתה על משלוחי המנות מפלצות, צריך לשמור כל מיני קופסאות של קורנפלקס וטישו למשל, לצפות אותם בטפט צבעוני ואז להדביק להם ידיים ועיניים. ממש קל להיות יצירתיים ונראה לי שזו אחלה פעילות לבית מארח.

זהו, חג שמח

אז נתחיל מהקל אל הכבד, עם ערכת העציצים הביתיים המושלמת של ניוד.
אז מה יש לנו- מגש בטון ושני עציצי זכוכית עם מנגנון השקיה פשוט אך מתוחכם.
עציצי הזכוכית מחולקים לשני חלקים- מעין כוס זכוכית עבה, לתוכה נשפוך מעט מים.
החלק העליון הוא מיכל זכוכית המתלבש על הכוס התחתונה. במרכזו יש חור שדרכו עובר פתיל כותנה.
זהו מנגנון ההשקיה המתוחכם, הפתיל יונק מים מהכוס התחתונה ומעביר אותם בצורה אטית ומבוקרת למיכל העליון שם נשתול את הצמח שלנו.
כל מה שצריך כעת הוא 2 צמחי תבלין ואנחנו מסודרים.

אפשר להניח את הערכה במטבח, בדרך כלל צמחי תבלין אוהבים שמש, לכן מומלץ לבחור מקום שיש בו אור אך לא קר מידי, לכן עדיף לא להניח אותם על אדן החלון, לפחות לא בתקופת החורף.
עכשיו נשאר רק לקצוץ כמה עלים מידי פעם, להכין תה וליהנות מהחורף.

בטח שמעתם כבר על הצמחים הנפלאים ביותר בעולם- הסקולנטים.

הם באים ממשפחה ענקית ומגוונת של מינים, הם עמידים מאוד, חלקם אוהבים צל ודורשים מעט מים ותחזוקה מה שהופך אותם למושלמים לקישוט חללים פנימיים כמו את שולחן חדר העבודה, שידת חדר השינה ואפילו מדף פנוי בספרייה.
הם יכולים לגדול כמעט בכל כלי, אבל נהוג לשתול אותם בתוך טרריומים (כלי זכוכית סגור או פתוח ובו אפשר לגדל צמחים קטנים). אני בחרתי ליצור טרריום קטן ומושלם מכוס יין בלאנס של ניוד.
היא נוטה על צידה, שיקית ונפלאה ומגיעה במארז של שתי כוסות ולכן אפשר ליצור שני טרריומים עם שני סקולנטים שונים או דומים לבחירתנו.

אז לעבודה-
– נתחיל בשכבה של אבני פחם (הפחם מסייע לסלק רעלים וריחות, הוא מגן על הטרריום והאדמה שבו מפני כימיקלים רעילים שעלולים להצטבר בהם)

– לאחר מכן נוסיף שכבת טוף שתעזור לנו עם ניקוז המים מהאדמה.
– לבסוף נוסיף אדמה, ניצור גומה קטנה ולתוכה נכניס את השתיל שלנו.
– נהדק את האדמה סביב השתיל ונוסיף שכבה עליונה של אבני חצץ דקות.

המראה שנוצר בתוך הכוס הנטויה של ניוד הוא של מעין עוגת שכבות, דרכה אפשר לראות את כל הטקסטורות והצבעים השונים של האדמה והאבנים ובראשם הצמח המקסים.

אם בסקולנטים עסקינן, אז משפחת הצמחים הזו היא מגוונת, הם מגיעים במגוון צורות, טקסטורות, גוונים וגדלים.
כשמקבצים מספר סקולנטים יחדיו נוצר מראה נפלא, ססגוני ומגוון.
לסקולנטים שורשים קטנים, ולכן קל ונוח לגדלם בעציצים קטנים ושטוחים.

 החלטתי לפתור עבורכם בעיה ארוכת שנים – 'מה מביאים לחנוכת בית'?

אז הנה המתנה המושלמת- ערכה לשתילת סקולנטים.
על מגש גדול קיבצתי 5 צמחי סקולנט בצורות שונות, גדלים שונים וצבעים שונים שנראים נהדר יחדיו.
ביררתי מראש עם הגנן המאוד מאוד סבלני במשתלה שכולם מתאימים לאותו בית גידול ודורשים את אותם התנאים- כלומר אוהבים צל ודורשים מעט מים.
לצמחים הוספתי 5 קערות של קורל מבית קורנינג– קערת סלט, קערת אורז, קערת מרק ושתי קערות זיתים קטנות.

למה קורנינג?

כי הקערות של קורנינג אלגנטיות, אפשר לשלב מספר דגמים עם עיטורים שונים (אנחנו הלכנו על שילוב של פרחים, פסים ועלים כחולים. השילוב שנוצר נותן מראה וינטאג'י, אקלקטי, ביתי ועדין, שיכול להתאים בקלות לכל בית).
והכי חשוב הצלחות של קורנינג, קלות אך מאוד עמידות.

לבסוף הוספנו לערכה 3 צנצנות המכילות- אדמה, טוף ואבני פחם.

עכשיו איך שותלים בקערות של קורנינג?
פשוט מאוד כמו שעשינו קודם:
– שכבת אבני פחם.
– שכבת טוף.
– ממלאים באדמה.
– יוצרים גומה קטנה ושותלים.
נשאר רק למצוא את המקום המושלם בבית ולסדר את כל העציצים בגבהים שונים, כדי שנוכל לראות וליהנות מכולם.

ואחרון אחרון חביב, צמח שהוא קסם, צמח אוויר.
כן, זה אמיתי. צמחים שגדלים ללא אדמה, אפשר לתלות אותם, להניח אותם ואפילו להדביק לחתיכת עץ או חלוק נחל והם ישרדו ואפילו ישגשגו.
אני מצאנו להם פתרון, שהפך מידית לאהבה גדולה וגרם לי לשבור את הנקיון הבוהק של חדר השינה שלנו.
הנה הדרכה ממש קלה למתלי עץ וכוסות ניוד לצמחי אוויר.

אז מה צריך-
– קרש עץ בלזה. הקרשים מגיעים במספר עוביים, אני בחרתי את עובי מספר 6, הוא חזק, עבה ויציב אך עדיין מספיק דק כדי לחתוך אותו עם סכין יפנית בקלות.
– כוס ניוד מדגם פינס גריד עם הדפס עדין של רשת נקודות. הן נראו לי אורבניות, שיקיות ובגדול הורסות.
בחרתי שלוש בגדלים שונים.
– דבק חם
– צבע (אופציונלי)
– סרגל
– עיפרון
– מקדחה או מברג
– חוט יוטה / מקרמה

אז מה עושים-
– מסמנים 3 מלבנים בגודל שווה על הקרש וחותכים בעזרת הסכין היפנית.
– מסמנים באמצע חתיכה אחת מתוך השלוש את הקוטר כוס הניוד. וחותכים מסביב.
– מסירים את העיגול שנוצר.
– אפשר לעטר את מלבני העץ בקווים גאומטריים מבפנים ומבחוץ.
– מחוררים את החתיכה עם החור העגול בארבע הפינות, לא קרוב מידי לקצה כדי לא לשבור את השוליים.
– משחילים חוטים דרך 4 החורים ויוצרים את המתלה.
– מדביקים את שלושת חתיכות העץ האחת לשנייה בקצוות עם אקדח דבק חם ויוצרים משולש.
– עכשיו רק מכניסים את הכוס פנימה. אפשר לשם היופי למלא את הכוס באבני פחם או חצץ ולהניח מעל את צמח האוויר.

 

לשם הגיוון והיופי יצרתי שלושה מתלים שתליתי בגבהים שונים ובמרחקים שווים.
לכל אחד בחרתי כוס ניוד בגודל שונה- שוט, וויסקי וכוס גבוהה, ובכל אחד הכנסתי צמח אוויר עם צורה ועלים מעט שונים.

עכשיו רק נשאר לאחל לכם בהצלחה ושתהיה לכם שנה ירוקה.
אבל לפני שאני משחררת אתכם לרוץ למשתלה הקרובה לביתכם, הנה כמה טיפים על הטיפול בצמחים שבהם השתמשתי בכתבה הזאת.

צמחי התבלין-
נענע-
צמחי הנענע גדלים בצורה כי טובה באדמה קלה באיזורים לחים ומוצלים, למרות זאת ניתן לגדל את צמחי הנענע בכל תנאי שטח. במידה וצמחי הנענע גדלים בשמש מלאה יש להקפיד על השקיה סדירה בקיץ.
 
שיבה-לענה שיחנית-
צמח רב שנתי, גדל בשמש מלאה, ללא הרבה השקיה.
ניתן לשתול שיבה בכל השנה, צמח חזק וחסון. מומלץ לשתול במקום מבודד מצמחים אחרים.
 
סוקולנטים-
כפנית אפרפרה-
שמש מלאה או חצי יום שמש או צל מואר היטב
השקיה מועטה, רגיש לעודפי מים ולניקוז לקוי
מוצלח מאוד בעציצים, מתאים גם לעציצים קטנים.
קרסולה סגלגלה –
שמש מלאה או חצי יום שמש או צל עם מעט שמש.
השקיה מועטה, עמיד ליובש.
סביון-
שמש מלאה או חצי יום שמש.
השקיה מועטה,מתאים לעציצים ולגינה.
אלווי מגונן-
חצי יום שמש או צל עם מעט שמש, השקיה מועטה, מתאים בעיקר לעציצים.

בתוך כוס ניוד-
הוורתיה מפוספסת-
חצי יום שמש או צל עם מעט שמש או צל, מתאים לגינה ולעציצים, השקיה מועטה.
 

צמחי אוויר-
להניח את הצמח במקום מאוורר ומאוד מואר.
אין לחשוף את הצמח לשמש ישירה.
יש לרסס במים פעמיים בשבוע.

אז הנה הוא בא לבשל אצלי בבית!!!!
בהפקה הזאת הכל קרה!
מרוב תמונות נגמר לי כרטיס הזיכרון, פאדיחות! ואז כשאורן הגיע כמו אביר על הסוס הלבן עם כרטיס נוסף (איך הוא תמיד מצליח להציל את המצב?!) נגמרה הבטריה.
אבל כמה שניסיתי, שום דבר לא הצליח להרוס את היום המושלם הזה. מסימיליאנו איש מקסים ונעים והריחות שהתפשטו בבית היו נפלאים ומגרים.
בסוף התיישבנו לאכול ואין לי איך לתאר את הטעמים, התחושה המנחמת והנפלאה של הפסטה הטרייה עם מרק מיניסטרונה עשיר וחם ואת כל מה שנשאר על הצלחת אספנו עם פיסה שמנה של לחם שיצא ממש כרגע מהתנור…

די!!! אני לא מסוגלת יותר לחשוב על זה, הפה מתחיל לרייר ואני חייבת לרדת לאכול איזה משהו.
אבל אני חייבת לחלוק איתכם את כל כל המתכונים המעולים של מסימילאנו ואת התמונות שצילמתי מאותו היום.
אז אני מביאה לכם את הכתבה השלמה כמו שפורסמה במגזין 'נשים' וב YNET

"עוד מעט יגיעו הימים הקרים באמת, הגשם יכה בחלונות, רוחות קרות ינשבו וכל המשפחה תתקבץ לה בבית. זה בדיוק הזמן לארוחות משפחתיות ומנחמות, ואין מנחם יותר מהמטבח האיטלקי. עם קצת פסטה ומרק חם אפשר להתמודד עם הכל, אפילו עם הסערה המשתוללת בחוץ.

בדיוק בעונה שכולם מעדיפים להסתגר בבית, מצאנו רגע פנוי מהשף מסימיליאנו די מתאו שמחלק את זמנו בין סדנאות וטיולים קולינריים, ימי גיבוש, אירועי שף פרטי ואירועים מסחריים לחברות שם הוא מביא עימו תפריט איטלקי שלא קיים בישראל. מסימיליאנו מציע שלוש הצעות הגשה למנות אותנטיות איטלקיות, המבושלות ומוגשות לשולחן בסירי זכוכית, שיחממו לנו את הבית ואת הקיבה, שחייבים לגזור ולשמור;

מרק מינסטרונה סתווי

מצרכים:
3 כפות שמן זית
3 שיני שום בינוניות פרוסות דק-דק
1 בצל אדום בינוני פרוס
1 כרישה פרוסה
4 גזרים גדולים מקולפים ופרוסים
2 וחצי כוסות של זרעי אגוזי חמאה וזרעי דלעת – קלופים, חתוכים וכתושים
1 לפת – קלופה ופרוסה
3 פקעות של סלרי חתוכות
עלי קייל מאודים
תבלינים – אורגנו, רוזמרין, עלי דפנה, פטרוזיליה ותימין – קורטוב מכל אחד
2 מיכלים של שעועית מבושלת
לחם טרי חתוך לקוביות
מלח, פלפל
מים
ניתן להוסיף פרמזן לפי טעם

הבישול:
– סיר זכוכית לבישול 2 ליטר.
– חממו בסיר את השמן עם השום הכתוש.
– ערבבו עד שהשום משנה את צבעו לזהוב.
– הוסיפו את הבצל, הכרישה, הגזרים, לפת, אגוזי החמאה, אגוזי הדלעת והסלרי וערבבו עד שהירקות מעט נעשים רכים אבל לא חומים. בערך כחמש דקות.
– הוסיפו מספיק מים כדי לכסות את הירקות, כ- 1.5 ליטר , הוסיפו את עלי הקייל והביאו לרתיחה בחום בינוני. הנמיכו את החימום לשימור הבישול עד שהירקות הופכים רכים. בערך 25 דקות.
– הוסיפו את השעועית לבישול ולאחר מכן את הלחם וערבבו היטב עד שהלחם רך מאוד ומתחיל להתפורר בתוך המרק. בערך 15 דקות. הוסיפו חצי כוס מים אם המרק נעשה סמיך מידי או יבש.
– תבלו עם מלח ופלפל לפי צורך.
המרק יכול להיות מוגש ב- 3 הצעות הגשה:
– מרק נוזלי – ניתן להשאיר את המרק כפי שהוא.
– מרק סמיך במרקם דייסה – ניתן להפוך את המרק למעט סמיך יותר במרקם של דייסה אם ממשיכים בבישול לעוד מספר דקות.
– מיני פנקייקים – ניתן להשתמש בדייסה שנוצרה ולהפוך אותה למיני פנקייקים. זלפו על מחבת נון סטיק עם מעט שמן זית, הוסיפו למחבת את הדייסה שנוצרה על חום בינוני וערבבו עד שהדייסה תהפוך למרקם סמיך יותר למרקם של פנקייק. ניתן להפוך את הפנקייק לצידו השני על מנת לצרוב גם אותו. העבירו לצלחת וזלפו מעל מעט שמן זית, פלפל וגבינת פרמזן לפי טעם.

פסטה עם עגבניות מיובשות ואנשובי

מצרכים:
320 פסטה ביצים
80 גרם עגבניות מיובשות
6 כפות שמן זית טהור
אנשובי בשמן 30 גרם
1 שן שום
מלח לפי טעם
1 צ'ילי טרי
2 פרוסות לחם טוסט

אופן ההכנה:
– הכינו את הפסטה בסיר זכוכית עם מים רותחים ומלח.
– השרו את העגבניות המיובשות בסיר עם מים חמים עד שהן נעשות רכות, כ- 10-15 דקות.
– בינתיים גירסו את הלחם לפירורים.
– הפרידו את האנשובי מהשמן וחיתכו אותו.
– חיתכו את שן השום לפרוסות דקות.
– הוציאו מהצ'ילי את הגרעינים וחיתכו גם אותו לפרוסות.
– הניחו על מחבת נון סטיק 3 כפות שמן זית ושלבו את האנשובי, השום והצ'ילי החתוכים.
– ייבשו היטב את העגבניות המיובשות עם נייר מטבח וחיתכו אותן לשורות, לאחר מכן הוסיפו גם אותן למחבת למספר דקות עם שאר המרכיבים.
– במחבת חדשה זלפו 3 כפות שמן זית והוסיפו את פירורי הלחם, טגנו עד שמשחימים והופכים לקראנצים.
– הניחו את הפסטה המוכנה על המחבת עם הרוטב ובשלו יחד למספר דקות, הוסיפו כמה כפות מים לפי צורך לתערובת הבישול לעוד מספר דקות.
– לאחר שתסגרו את האש הוסיפו את פרורי הלחם הקראנצים לפסטה עם הרוטב, והגישו חם לשולחן. סירי הזכוכית כל כך יפים שאין צורך להעביר לכלי הגשה נוסף.

לחם קראנצ'י אפוי בסיר בתנור

מצרכים:
500 גרם קמח
300 גרם מים
10 גרם מלח
4 גרם שמרים טריים

אופן ההכנה:
– ערבבו את כל המרכיבים ביחד עד לכדי יציק בצק.
– לושו את הבצק.
– תנו לבצק לנוח במשך 6 שעות בכלי ולכסות אותו במגבת.
– לאחר 6 שעות לושו את הבצק עוד הפעם עם הידיים על השולחן והניחו עטוף בתוך מגבת למשך עוד שעתיים.
– חממו את התנור ל-240 מעלות והניחו בפנים סיר שקוף שמיועד לאפייה בתנור.
– כשהתנור יגיע ל-240 מעלות הוציאו את הסיר והוציאו את הבצק מהמגבת והניחו בתוך הסיר השקוף.
– סיגרו את הסיר עם המכסה והחזירו חזרה לתנור למשך 35 דקות בישול.
– לאחר מכן הסירו את המכסה ובשלו במשך 15 דקות נוספות כדי לתת לכיפת הבצק צבע זהוב.
– כשהלחם מוכן חכו מספר דקות לפני שתחתכו אותו, הוא רותח מבפנים!

על השולחן

בזמן שמסימיליאנו ניגש לעבודה והתמקם במטבח אנחנו הזדרזנו לערוך את השולחן. רצינו ליצור שולחן ראוי לארוחה איטלקית חורפית ומנחמת. הנה הדרך בה עשינו את זה וכמה טיפים לאירוח ביתי מושלם.

– נתחיל עם הצלחות – בחרנו בצלחות קלות ועמידות למשפחה בשילוב של מגוון דגמים ליצירת מראה אקלקטי שמתאימים ומחמיאים אחד לשני.
– ויתרנו על המפה – השארנו את השולחן חשוף. הטקסטורה של העץ נותנת תחושה ביתית וחמימה, לא התאפקנו והוספנו מפיות תחרה של סבתא כפלייסמנטים מתחת לצלחות ליצירת מראה שולחן בוהו שיק טרנדי.

– פיזרנו פרחים באגרטלים בגדלים שונים לאורך השולחן ואת הקישוט המרכזי יצרנו מפירות וירקות שתמיד יש בבית למראה צבעוני ושופע. הפירות והירקות הם צבעוניים בעלי טקסטורות שונות ומפיצים ריח מעורר תיאבון.

– עכשיו נישאר רק לאכול – את התבשילים הנחנו על השולחן עם הסירים שמסימיליאנו בישל איתם כי הם מהממים גם להגשה על שולחן האוכל!"

 ובסוף בסוף כדי שיהיה לכם כיף לבשל ולאכול הנה פלייליסט חורפי ונעים.

ארבע השנים שביליתי בטורקיה רק הגבירו את הניתוק.
"אל תדאגי" הרגיעה תמי (חברה אהובה) ,כשהודעתי לה שאני חוזרת ארצה "יש לי בשבילך חברת נפש, תאמיני לי!"
וכך היה, כשחזרתי היא הציגה לי את סיגל, ומיד נדלקתי.

סיגל הדהימה אותי, היא היתה מלאת אנרגיה שסחפה אותי, שאבה אותי מיד לתוך חייה ושילבה אותי במארג הסבוך של כל החברים שאספה לאורך החיים וקשרה בקשרים הדוקים.
טוב, ידעתי שיש פה אוצר, ובניגוד לביישנות המשתקת שלי המשכתי להתקשר, הופעתי בכל המסיבות, מפגשים וישיבות.
בהתחלה כל כך התביישתי שבקושי פתחתי את הפה, אבל לאט לאט סיגל הפכה חלק מהחיים שלי, ובהרבה מקרים החלק הכי טוב בחיים שלי.

היום אנחנו חברות כבר 10 שנים.
מספר שנראה כל כך קטן לעומת כל מה שעברנו יחד.
התחלנו בתור רווקות הוללות שמחפשות ריגושים והרפתקאות, אבל כשהשנים עברו וזה לא הספיק יותר והבדידות התחילה להתגנב פנימה ולכרות בור ענק של כאב החזקנו ידיים חזק והבטחנו אחת לשנייה שתמיד נהיה שם, נתמוך ונשמור לא ליפול.
ובסוף הבנו שאנחנו כבר לא חברות אלא אחיות.

עכשיו סיגל הגיעה לגיל 40 (איך זה קרה אלוהים יודע?!)
ומחשבה מוזרה, קצת כואבת, קצת נדהמת מציקה לי כבר איזה זמן- 'זה סוף של תקופה'.
רציתי להנציח את עשר השנים האחרונות בברכה שהכנתי לה במסגרת חגיגות החלפת העשור, אז ביקשתי מכל החברות למצוא תמונה שלהן עם סיגל ולכתוב ברכה אישית.
את כל התמונות והברכות אספתי ועיצבתי כתמונות פולארויד ויצרתי קופסאת מצלמה שבה הן יישמרו כקפסולת זמן.

כמובן שאני לא שומרת את זה רק לעצמי ואתם מוזמנים להוריד את התבנית של הקופסא ותמונות הפולארויד מדף הפרינטבלס שלי.

אז מה צריך-
-הדפס של קופסאת מצלמה ותמונות פולארויד
-סכין חיתוך
-דבק דו צדי.
-סרגל
-תמונות שלכם שבהן תרצו להשתמש.
 

אז מה עושים-
1. מורידים את התבנית מדף הפרינטבלס שלי ומדפיסים.
2. בעזרת סכין חיתוך וסרגל חותכים את כל החלקים.
3. מקפלים לפי הקווים המקווקווים.
4. בעזרת סכין החיתוך יוצרים חור לפי הקו המסומן בחלק הצדדי של גוף המצלמה. מקפלים את הרצועה הצרה והארוכה לשניים ומשחילים אותה דרך החור בחלק הצדדי. מדביקים את הקצה לצד הפנימי של חלק הצד של גוף המצלמה.
5. בעזרת דבק (אני תמיד מעדיפה דבק דו צדדי) מדביקים את כל החלקים. גם של גוף המצלמה וגם של המכסה.
6. גוזרים את התמונות, מוציאים את ה'חלונות' ומדביקים במקומן תמונות שלכם.
7.מקפלים את התמונות, מדביקים עם דבק וכותבים מאחורה את הברכות.

אחרי שהכל מוכן, תכניסו את התמונות לתוך קופסת המצלמה ותנו למישהו שאתם ממש אבל ממש אוהבים.

תודה לקרן, שהכירה לי את תמי.
תודה לתמי, שהכירה לי את סיגל.
תודה לסיגל, שהכירה לי את ליאת, מרב, קרן, עדי ועוד ועוד …
ובכלל תודה על כל השנים האחרונות, על ההרפתקאות, האתגרים, האהבה והתמיכה ובעיקר על שלימדת אותי איך להרגיש שייכת.

היום הדברים קצת השתנו, ערב איכותי כולל ארוחה טובה, אלכוהול משובח ושנת שינה סבירה.
אבל אם אנחנו לא חוגגים כמו פעם, זה לא אומר שזה לא צריך להראות ככה בפייס או באינסטוש.
הנה כמה טיפים לאירוח מסיבת סילבסטר איכותית, יפיפייה, והכי חשוב שמצטלמת טוב, אפילו אם היא מסתיימת בדיוק ב12:05.
 

דבר ראשון מתחילים בבחירת הצבעוניות- מההתחלה נמשכתי לכסף, זהב ולבן, אין מה לעשות הפלטה הצבעונית הזאת חגיגית ביותר.
אז הבחירה בצלחות winter solstice של קורנינג היתה הבחירה הטבעית בגלל דוגמת הנקודות הכסופות שעליה, היא הזכירה לי כדור מראות, ומה אומר מסיבה יותר מכדור מראות.
 

כדור המראות הפך להיות המוטיב המרכזי בשולחן שלי.
על הסכו"ם הכסוף מט (המושלם!!!) של סלווינלי השחלתי כדור מראות קטן וליפפתי עם וואשי טייפ בדוגמת זיג זגים כסופים.

אבל לא הסתפקתי בזה והכנתי מעין כדור מראות משלי.
איך עושים את זה?
ככה!

אז מה צריך ?
– כדור קלקר גדול
– בערך 100 כפות חד פעמיות (ניתן למצוא חבילות גדולות ומאוד זולות בחנויות הסטוקים למיניהן)
– אקדח דבק חם.

אז מה עושים?
1. שוברים את הרגליים של כל הכפות.
2. מתחילים להדביק אותן צמודות אחת לשנייה על כדור הקלקר. החלק הקמור כלפיי מעלה.
3. מדביקים את הכפות שורות שורות כשהן חופפות מעט אחת על השניה, ומכסות לחלוטין את כל פני הכדור.

 וזהו, יש לנו כדור מראות!

עכשיו אם אנחנו רוצים להשקיע מאוד או להרשים ביותר, נגזור כוכבים בגדלים שונים מבריסטול מוזהב וכסוף, נדביק אותם בשרשראות לחוטים ונשלשל אותם מהתיקרה, ואת כדור הכפות שלנו נתלה ביניהם.
או שנהפוך קערה במרכז השולחן, נשתמש בה כמעמד ונניח עליה את הכדור שלנו, והוא יהיה הסנטרפיס של השולחן, אפשר לקשט עם גרלנדת מנורות שתשתקף בכפות והן ינצנצו ויזרקו נקודות אור בכל החדר.

מכיוון שאנחנו בכל זאת רציתי לחגוג וליצור אווירה כיפית ושמחה יצרתי ערכת מסיבה לכל חוגג והנחתי אותה על כל צלחת.

אז איך עושים את זה?
קודם כל ניצור מעין כיס שיכיל את כל הערכה
– את הכיס אפשר ליצור מבריסטול שחור או טפט בטקסטורת לוח. את התבנית ליצירה של הכיס ניתן להוריד מדף הפרינטבלס שלי. ולאחר מכן נוכל לכתוב על כל ערכה ברכה לשנה החדשה עם עיפרון לבן או גיר.
ובמה נמלא את הערכה שלנו?
זיקוק או שניים, קשים כסופים או זהובים, משרוקיות נפתחות מזהב, אפשר להכניס פנימה את הסכום הנפלא של סלווינלי כאופצית הגשה נוספת ולבסוף נכניס גם אביזרים לדוכן צילום.

כמובן שאת האביזרים הכנתי בעצמי, איך?
ככה-
אז מה צריך?
–  להוריד את דף האביזרים מדף הפרינטבלס שלי  ולהדפיס אותו.
– לגזור את כל החלקים.
– להעתיק את הגזירות לבריסטולים כסופים ומוזהבים.
– לגזור שוב.
– להדביק בעזרת סלוטייפ לשיפוד עץ או קש.

 קצת קונפטי, קצת נצנצים מוזהבים ואנחנו מוכנים למסיבה…

רק רגע הדבר הכי חשוב חסר לנו- אלכוהול!! אז נפזר מלא כוסות של ניוד, כוסות מעוצבות, אלגנטיות ומושלמות לכל משקה.

 לכל בחירה אלכוהולית ניתן את הכבוד שלה ונפנק בכוס ניוד המתאימה- כוס שמפניה, יין, גרפה וברנדי למתוחכמים שביניינו וכוסות צ'ייסר לאלו שרק רוצים לחגוג.

אגב, גם את הכוסות אנחנו יכולים לקשט בתמה שבחרנו וללפף על הרגליים שלהן כדורי דיסקו שנדביק עם וואשי טייפ כסוף.

שתהיה לנו שנה אזרחית נפלאה עם המון חגיגות, שנזכור לנשום, לקחת הכל בקלות, ליהנות גם מהאתגרים וגם מרגעי הנחת והכי חשוב המון שעות שינה.

תודה רבה לשקל-בית מותגים על כל הכלים הנפלאים שבעזרתם ערכתי את המסיבה הוירטואלית שלי.

אז את כל הפעילויות אני שומרתלימים סגריריים וקשים שעוד יפלו עלינו לרעה.
אבל הנה כמה פעילויות יצירה סופר מגניבות, שאאפשר להכין עם הילדים, כל מה שצריך זה רק כמה קרטוני חלב שנשארו ריקים.

ספינת פיראטים-

מה צריך-
– קרטון חלב
– בריסטול
-מספריים
-3 שיפודים
-וואשי טייפ
-חוט
-עיפרון צבעוני/טוש/פנדה
-אקדח דבק חם

מה עושים-
1. צובעים את הקרטון (אפשר לרסס בספריי, או לצבוע עם צבע גואש, או לצפות בטפט מה שנגיש לכם בבית)
2. כשהקרטון שוכב על צידו פותחים פתח בחלקו העליון משאירים 2 ס"צ מצידו הקדמי (זה עם הפקק) ובערך 4 ס"מ מצידו האחורי, ובעומק של בערך 1.5 ס"מ.
3. חותכים שיפוד אחד באורך 28 ס"מ ו2 נוספים באורך 22ס"מ.
4. משחילים את השיפודים הקצרים באלכסון דרך חורים שמחוררים בחלק האחורי והקדמי של הקרטון ומדביקים עם דבק חם ותוקעים את השיפוד הארוך בניצב במרכז הספינה.
5. גוזרים  2 מפרשים בגדלים שונים מהבריסטול, ודגלון קטן, ומקשטים אותם.
6.משחילים את המפרשים על השיפוד הניצב- הגדול תחתון אחריו הקטן יותר ולבסוף הדגלון.
7.קושרים חוט בין שלושת השיפודים.
8.מדביקים רצועות וואשי טייפ כפולות ברווחים שווים על פני החוט, ואז יוצרים מהם דיגלונים קטנים.

אפשר ליצור מגלילי נייר טואלט רב חובל קטן ועכשיו אפשר למלא בריכה או אמבטיה ולשחק בקרב ספינות או פשוט לדמיין שאנחנו פיראטים.

עמדת האכלה לציפורים

מה צריך-
– קרטון חלב
– סרט דביק צבעוני
– סכין חיתוך
– מספריים
-מקלות ארטיק
-חוט
-דבק פלסטיק/יוהו

אז מה עושים-
1. מצפים את קרטון החלב בסרט הדביק הצבעוני.
2. מדביקים רצועה של סרט דביק בצבע מנוגד במרכז.
3. חותכים חלון מרובע וגדול במרכז הסרט הדביק בצבע הנגדי.
4. בצדדי קרטון החלב חותכים חלון עגול.
5. חותכים את מקלות הארטיק בגודל הרצוי.
6. מדביקים אותם על החלק המשופע של קרטון החלב ליצירת מראה של גגון.
7.בתחתית הקרטון משחילים מקל ארטיק ארוך, הוא ישמש כמעמד לציפורים.
8. יוצרים חור קטן בראש הקרטון, דרכו משחילים חוט וקושרים.

עכשיו נתלה את המעמד במקום אסטרטגי בחצר או במרפסת, נמלא את הקרטון באוכל לציפורים, זרעונים או פירורי לחם. נשים קצת גם על המעמד שיצרנו עבור הציפורים כדי לגרות אותן להכנס פנימה. נשאר עכשיו רק לתצפת ולחכות לציפורים שיבואו לאכול.

עציץ עם מסר

מה צריך-
– קרטון חלב
-גליל דביק של לטפט מחיק..
-מספריים
-סכין חיתוך
-גיר

מה עושים-
1. חותכים את הקרטון בגודל הרצוי, אפשר בצורה אנכית לעציץ אחד או בצורה אופקית למספר עציצים קטנים.
2. מצפים את הקרטונים בטפט.
3. מכניסים פנימה את העציץ.
4. כותבים מסר מעודד לצמח על גבי העציץ.

אם עשיתם ונהניתם ואתם רוצים עוד פעילויות מגניבות עם הילדים כנסו לפוסט עם מלא רעיונות ליצירה עם אטבי כביסה.
ופוסט עם מלא רעיונות ליצירה עם קשים.
תהנו מהחופש.

ישבנו שבעה בבית שבו גדלתי, הוא כבר לא הבית של ההורים ולא הבית של אבא שלי.
לאט לאט הוא התרוקן מחיים, עוד מעט ישארו רק זכרונות והבית עצמו רק יאכלס כאב וגעגוע. 
אז כל עוד היינו שם כולנו ביחד והוא היה שוקק חיים וילדים כמו פעם, ביקשתי ממעיין (בת 4) והלל (אחיינית הבתמיצווש שלי) לתעד, שלחתי אותן עם האייפון שלי לצלם את כל מה שהן אוהבות בבית ועם זה הן חזרו.

אז זה אולי טיפה מטושטש, אולי עקום טיפ טיפונת, אבל זה כל מה שהן מוצאות קסום ואהוב בבית ולראות אותו דרך העיניים שלהן מרגש אותי.

כבר חשבנו לוותר, "נו שוין זה כבר לא יקרה השנה" היה הלך הרוח התבוסתני שהשתלט על קבוצת הוואטסאפ שלנו. חשבתי על זה איזה זמן, ומחשבה טורדנית אחת לא עזבה אותי-

כל עוד הילדים שלי במסגרות חייבים, אבל חייבים (!!!) קצת להתפנק.
אז יצרתי לנו מסיבת פינוק אמיתי ראוייה למלכות שאנחנו (גם אם ביום יום אנחנו מרגישות פחות מלכות ויותר שפחות, פחות דאינריז יותר אוף-פרד), בלי הרבה השקעה כספית אבל עם המון סטייל.
ומה אומר סטייל ויוקרה אם לא זהב, מלא מלא זהב וקצת ורוד והצבע היפה ביותר שנולד – רוז גולד- זהב ורדרד

אז בעצם מה היה לנו ואיך עושים את זה-
הכל התחיל בפנטזיה מוזרה לאוכל מוזהב, לא באמת אוכל, חטיפים ושמפניה. אז הכנתי מרשמלו מוזהב אכיל (כן, זה דבר!)

אז מה צריך-
-חבילת מרשמלו
-קשים מוזהבים
-אבקת נצנצים אכילה לקישוט עוגות
-שמן קוקוס.
 

אז מה עושים-
1.משפדים כל מרשמלו בקש.
2. טובלים את הקצה של המרשמלו בשמן קוקוס.
3. ומיד טובלים באבקת הנצנצים האכילה.

טיפ הגשה קטן- מפלסים שונים זה יפה גם בבית וגם על שולחן, כדי ליצור מפלסים שונים לא חייבים ללכת ולקנות מעמדי עוגה וכלי הגשה מפונפנים, אפשר להניח על צלחת גדולה, פמוט יציב או כוס יין הפוכה ועליה להציב צלחת מנה ראשונה, קטנה יותר.
אגב הסרוויס המוזהב והמושלם שאני השתמשתי בו הוא של קורנינג מבית קורל ואתם יכולים למצוא אותו כאן.

חשבתי הרבה על קוקטייל מוצלח וורוד, באמת שחיפשתי המון אבל בסופו של דבר אין כמו שמפניה, היא כיפית וקלילה, אז כדי להוסיף את הטאץ' המנצנץ קישטתי גם את הכוסות בשולי זהב. זה נותן אפקט כפול גם הכוסות נראות נפלא והכי בא כבר לשתות מהן, וגם אחרי כמה שלוקים השפתיים והאף נצבעים באבקת זהב וזה מצחיק וכיפי ולגמרי מכניס לאווירה.

אז מה צריך-
-כוסות שמפניה
-אבקת נצנצים אכילה לקישוט עוגות
-שמן קוקוס.

אז מה עושים-
1. טובלים את הקצה של הכוסות בשמן קוקוס.
2. ומיד טובלים באבקת הנצנצים האכילה.
3. מנערים את העודף מהכוסות.

לכל כוס הוספתי כמה פירות יער, כמובן שהם יפייפים, הם גם מוסיפים טעם חמצמץ טרי שאני ממש אוהבת, אבל הקסם האמיתי קורה בזמן המזיגה, השמפניה מיד משנה את צבעה לאדמדמה עם קצף ורוד וכל מי שבסביבה משחרר "וואו" ומיד מוציא את הטלפון לצלם את הכוס הבאה.
אז סך הכל שווה, ועכשיו אפשר להתחיל את המסיבה.

 במהלך השיטוטים שלי בחנויות למסיבות מצאתי את קופסאות הפופקורן המוזהבות ומיד עלה לי רעיון לצבוע פופקורן בורוד שיתאים לקופסאות המושלמות.

אז מה צריך-
-פופקורן
-צבע מאכל ורוד
-שמן קוקוס, אפשר גם שמן רגיל אם אתם לא אוהבים את הטעם של הקוקוס.
-מי שאוהב מתוק יכול להוסיף קצת דבש.

אז מה עושים-
1. מכינים פופקורן בסיר, אגב הסיר שלי הוא של Visions והוא מעולה! (אבל אפשר גם במיקרוגל).
2. בבן מארי (סיר עם מים ועליו קערה) מערבבים שמן קוקוס (אין לי כמויות מדוייקות, זה תלוי בכמה אתם אוהבים את הפופקורן שלכם שמנוני, אני השתמשתי בבערך 4 כפות) וקמצוץ של אבקת צבע מאכל ורוד. פה מי שאוהב מתוק מכניס את הדבש וממיס אותו בתערובת.
מערבבים את שצבע המאכל נמס לחלוטין בתוך שמן הקוקוס. 
3. שופכים את השמן והצבע לתוך סיר הפופקורן מכסים אותו ומשקשקים עד שכל הצבע מתפזר בצורה אחידה.

 מה אני אגיד לכם בורוד זה יותר טעים.

עכשיו קצת לקישוטים-
אז מה היה לנו-

קשים מקושטים בכתרים-
אז מה צריך-
-סול זהב
-קשים מקרטון (אני נגד קשים מפלסטיק כי הם מזהמים ולא מתכלים)
-מספריים
-עיפרון/עט
-פרינטבל כתר (תמצאו את הכל בדף הפרינטבלס שלי)
-סלוטייפ

אז מה עושים-
1. מדפיסים את הכתר מדף הפרינטבלס שלי, גוזרים ומעתיקים אותו על הצד האחורי של משטח הסול.
2. גוזרים
3. ממקמים את הכתר בחצי העליון של הקש אך משאירים מקום לשפתיים, ומדביקים בעזרת סלוטייפ לקש.

.הכנתי גם משחק חברה קטן רק בשביל לחמם את העניינים 
משחק 'איזה מלכה את?!'-

אז מה צריך-
-בריסטול ורוד
-קשתות
-מספריים
-דבק דו צדדי/יוהו/ כל מה שיש בבית
-מחורר
-טוש זהב
-פרינטבל כתר (גם אותו תמצאו בדף הפרינטבלס שלי)

אז מה עושים-
1. מדפיסים וגוזרים את פרינטבל הכתר. מעתיקים אותו לבריסטול הורוד וגוזרים.
2.מעטרים בעזרת טוש זהב, ורושמים על כתר שם של דמות נשית חזקה ונערצת (אל תצחקו עלי, אבל מיס פיגי עיצבה לי את הילדות והיתה אייקון בלתי מעורער)
3. מחוררים שני חורים בתחתית הכתר קרוב למרכז.
4.מדביקים את קצוות הכתרים ויוצרים גליל.
5.משחילים את הכתרים על הקשתות.

אז איך משחקים?-
 כשהכתרים מונחים הפוכים על השולחן עם השמות כלפיי מטה, כל משתתפת בוחרת כתר וחובשת אותו בלי לראות את השם שמופיע עליו.
ועכשיו כל אחת בתורה צריכה לשאול שאלות ולנחש את מי היא מגלמת.
זה באמת כיף במיוחד אחרי כוס או שתיים של שמפנייה ואז זה אפילו ממש ממש מצחיק.

מכיוון שנשאר לי מלא סול הייתי חייבת להכין עוד איזה משהו קטן, תיקי הפתעה הקוראים הותיקים של הבלוג מכירים את התיקים הקטנים האלו כבר, בטח כבר יש לכם אותם, אבל לאלה מכם שלא מוזמנים להוריד אותם מדף הפרינטבלס שלי.

תודה רבה לשקל בית למותגים שהציגו לי את הדבר המהמם ביותר בתבל קולקציית הרוז-גולד שלהם שהיוותה כל כך הרבה השראה, מהפחים המגניבים ועד לסכו"ם.

אז היה ממש ממש כיף. נשאר רק להתאושש עד שהילדים יגיעו מהגן, לקחת נשימה ארוכה ארוכה ולתכנן את הפינוק הבא.
אני מקווה שאתם שורדים את החופש הגדול. ספרו לי אם יצא לכם להתפנק מתישהו הקיץ ואיך.
חוץ מזה אתם מוזמנים להשאיר אהבה ממש פה למטה בתגובות.

המשך חופש נעים בינתיים.

אחותי היא מייצרת ושומרת המסורות המשפחתית.
היא מנסה לצקת משמעויות לתוך כל חג, אפילו שהן לא היו נוכחות במסורת המשפחתית החילונית שלנו.
והיא זו שמנסה לשחזר ולשמר את המאכלים של אמא.
 

אני תמיד הייתי הילדה הקטנה ה'מזיניק'. כבר לא! האחריות שלקחתי על הטיפול באבא גורמת לי להשמיע את קולי ולרצות להראות.
אז לבשל אני לא יודעת, זה התפקיד של אורן, אבל לקשט כן.
אז הגעתי מוקדם, סחבתי שקית גדולה של איקאה, מלאה באביזרים לכל ההפקות שאני עושה.
טיפסתי על השולחן שהצבנו בחוץ, תליתי עששיות וקישוטי נייר, קטפתי ענפים ופרחים מהחצר והדלקתי נרות.
כשאחותי הגיעה, סוחבת את הסירים הגדולים, קיוויתי שתראה את השולחן ותגיד "וואו", אבל היא הייתה טרודה באירגון התבשילים ו'סדר ראש השנה'.
בסוף כבר לא התאפקתי ושאלתי אותה "נו? איך השולחן?"
ועצם השאלה גרמה לי להרגיש (כמו תמיד) כילדה הקטנה שהייתי, שרודפת אחריה עד לדלת חדרה שנטרקה בפניי.

אבא הושב, קצת מבולבל, בראש השולחן.
הסתכלתי עליו, הוא נראה כמו מלך זקן, משולל מכל חובותיו, רק זכות טקסית אחת נשארה לו-לקרוא להרמת כוסית החג.
לאחר מכן גיסי לקח את המושכות וניהל את סדר ראש השנה בזמן שאנחנו יושבים, מעט נבוכים, מעט משועשעים, מנסים להגיד 'אמן' במקומות הנכונים ולאמץ את המסורות שהוא מביא איתו.

כשהגיע תור המנה הראשונה, הגפילטע (אצלנו קוראים לו פלשה פיש) נשכח במטבח בזמן שאורן חילק מנות גדושות מסביצ'ה עם רימונים ומנגו שהכין.

אני לא יודעת אם  נזכה לחגוג עוד חג אצל אבא שלי.
הילדות שלי נעלמת, חלק מהמסורות שהנחילו ההורים שלי יעלמו איתה, חלק ישארו לעד ולהן יתווספו מסורות חדשות.
אני רק מקווה שנמשיך לחגוג ביחד.

אז גפילטע פיש וכבד קצוץ לא היו, אבל הסביצ'ה של אורן עשתה לי את הארוחה, לא יכולנו להפסיק לאכול אותה, רוצים מתכון?
חוץ מזה איך היה החג שלכם?
מוזמנים לכתוב לי ממש פה למטה בתגובות.
שנה נפלאה וחגים שמחים

אז התחלתי בלתת לילדים את המקום להתבטא, במקום מפה פרסתי ראנרים של נייר אריזה חום (אפשר למצוא באיקאה).
אני מתה על השילוב של הנייר עם העץ החשוף והצלחות העדינות של קורנינג שנראות כאילו הן מצויירות, נוצר מן מראה כפרי, אגב הצלם הפעם היה גלעד רדט, והתמונות שלו תמיד נראות כאילו נלקחו מסט סקנדינבי קריר. 

אם כבר נייר אז במקום פרחים החלטתי שאני אקשט עם ציפורי אוריגמי.
בחיים לא קיפלתי אוריגמי, אבל בין הפינטרסט ליוטיוב השמיים הם הגבול.
בסוף יש הדרכה קלה ומובנת לקיפול +רעיון נוסף, מרגש ומופלא לשימוש בציפורים.

שוב באיקאה קניתי מגוון של צנצנות (אתם מאמינים שכל צנצנת עולה 5 ש"ח??, אני חייבת לחשוב איך זה יכול להפוך למתנה לגננות, אעדכן בהמשך)
אבל הן נראו לי קצת ריקות, אז קפצתי לגינה וקטפתי כמה ענפים ירוקים ודחסתי לתוך הצנצנות ופתאום זה נראה לי מושלם והוסיף את הירוק שאני חייבת בכל שולחן.

עכשיו הילדות הגיעו והסתכלנו אחת על השנייה והשלישית במבוכה, אבל מיד הושבתי אותן ליד שולחן היצירה של מעיין עם שאריות הנייר החום, טושים וחותמות אותיות שמעיין קיבלה ליומולדת, "מה שיצא יצא", חשבתי והבטן הסתובבה לי טיפ טיפונת בלחץ.
אז זה מה שיצא- ברכות אישיות לכל סועד.
לפעמים צריך לשחרר ויוצאים דברים מקסימים. 
את הרצועה שנוצרה אפשר גם לכרוך מסביב למפית מגולגלת וליצור חבקי נייר, או פתקי הושבה.
בקיצור כיד הדימיון…

הילדות התחילו להשתולל עם החותמות וכבר אי אפשר היה לעצור אותן.
הן קישטו והחתימו את כל הנייר החום, נוצרה דוגמה מגניבה וייחודית לכל פלייסמט. 
את החותמות והטושים אפשר גם להשאיר לזמן הארוחה, כדי לתת לילדים עם קוצים בטוסיק קצת תעסוקה ולנו קצת שקט.

כשהייתי בת 10 ההורים שלי לקחו אותנו לעשות את סדר הפסח בניכר. בילינו אותו במסעדה מפוארת ומקסימה בהולנד (אני זוכרת שהיא הייתה בתוך טחנת רוח, אבל יכול להיות שהזיכרון יופה והועשר עם השנים).
על כל צלחת הם הניחו ציפור חרסינה קטנה. זה היה כל כך מקסים ומרשים שאחותי ואני לא מצליחות לשכוח את זה. אז כמעט 30 (אוי ואבוי!!!) שנה אנחנו מחפשות ציפורים כאלו. כל חג אני מקווה שהפעם אני אצליח להפתיע את אחותי עם הציפורים כמתנת חג.
הפעם ציפורי האוריגמי יעשו את העבודה.
הבנות עם הידיים הקטנות והעדינות שלהן הצליחו במשימה וייצבו את הציפורים על שולי הצלחות.

סטייה קלה מהנושא-
אז התנדבתי לועד הגן, כן, טעות!!!
למדתי על עצמי לאחרונה שאני מהמתנדבות, אני פשוט לא יודעת לסתום ולפני שאני מצליחה לשקול לעומק את מעשיי, היד שלי מורמת מעצמה.
הבנתי את זה לעומק בפגישת הועד הראשונה כשהגננת שאלה אותנו אם יש לנו רעיון לפעילות במסיבת ראש השנה."בטח" קפצתי בשמחה "אפשר להכין ציפורי אוריגמי לכל ילד, ואז הם ישבו עם ההורים ויכתבו ויעטרו ברכה לעצמם ולמשפחתם לראש השנה, את הברכות והציפורים אנחנו נפריח בחצר…כלומר נחבר לחוטים ונקשור על עץ ".
"רעיון נהדר" אמרה הגננת "רק מי יעשה את הציפורים?"
"אני!!" קפצתי בשמחה. רק בדרך הביתה הבנתי את גודל הטעות…
יומיים אחר כך, טרוטת עיניים ועם מחסור רציני בשעות שינה סחבתי בידיים רועדות את כל הציפורים קשורות לחוטים לגן.

במסיבה הגננת נתנה למעיין לחלק את הציפורים, בזמן שהיא הכריזה בקול רם (רם מידי לטעמי) "אמא של מעיין קיפלה עבורכם את כל הציפורים, תודה לאמא של מעיין". לא מספיק שרציתי לקבור את עצמי, האמא שישבה לידי סיננה לעומתי "לאמא של מעיין יש יותר מידי זמן!!". "אמא של מעיין לא יודעת לסתום את הפה שלה!!" עניתי.
אבל מעיין הייתה מאוד גאה, אז שיקפצו לי!!

התאהבתי באוריגמי, כל כך כיף ומרגיע.
אם בא לכם גם הנה ההדרכה הכי מובנת וקלה שהצלחתי למצוא-

נחזור לנושא שלנו-
את השולחן השני והייפיפה בעיניי אתם יכולים לראות בכתבה במאקו.
טוב נו טיזר קטן.
אז מה יש לנו?
סט צלחות פרחוני של קורנינג, הסכו"ם הורוד וינטאג'י של סלווינלי (שזו אהבה אמיתית בלב).

קונפטי פרחים צבעוני.

עששיות של איקאה.

ופמוטי תפוח.

תכלס פשוט ביותר ומדליק.
תודה רבה לנועה ועלמה שהיו נפלאות ומקסימות, תודה למאקו, שקל-בית מותגים ולגלעד רדט, שתמיד יוצר את הקסם שלו וגורם לזה להראות כל כך פשוט וקל.

וחג שמח לכולכם, רציתי להודות לכם על שנה נפלאה, תודה רבה על תשומת הלב, על האהבה שהרעפתם, על התגובות המרגשות.
שתהיה לנו שנה נפלאה, מלאה בפרוייקטים מפרים ומאתגרים, ביצירה, יופי, אבל הכי חשוב בריאות ושקט.

הפעם איתגרתי עם מתנה לילד, המבחר היה מאכזב, אבל קניתי מה שיכולתי ועפתי לאסוף את איתמר.
כדי להסוות את המתנה האיומה נכנסתי לפינטרסט שלי כדי למצוא רעיונות לעטיפה כל כך מוצלחת שאף אחד לא ירצה בכלל לפתוח את המתנה (לפחות לא כשאנחנו שם 🙂 )
וגיליתי עולם מופלא של אריזות ואהבה גדולה וחדשה נכנסה לחיי.
(אגב את פוסט האריזות הראשון שעשיתי אתם יכולים למצוא כאן)

אצלנו בחגים יש הסכמה שמתנות קונים רק לילדים, אז הפעם הכינותי מראש וביקשתי מעדי בעלת החנות המופלאה, שוקה , קצת עזרה.
היא שמחה להמליץ לי על מתנות מגניבות לבנים ובנות, ואני הכנתי לכם הדרכות באמת קלות לעטיפת מתנות מגניבות ומקוריות שאף אחד לא ישכח.
אז נתחיל עם הבנות-

1. קעקועים מושלמים של DJECO.
2. תיבת נגינה מנגנת עם במבי או בלרינה שמסתובבת.
3. חנות גלידה! עם כל מה שצריך כדי לשחק עם המתוק המתוק הזה.

1. ערכת יצרה והתחפשות של מסיכות של גיבורי על, יוצרים מסיכות וצמידים עם מדבקות ואח"כ מתחפשים.
2.ערכת אביר מסול גמיש, שאפשר להתחפש איתה ולהציל את העולם.
3. תחנת כיבוי מאובזרת ומושלמת, שעות על גבי שעות של משחק, לבד או עם חברים​.

ועכשיו לעטיפות-

עטיפת רובוט-

אז מה צריך-
-בריסטול/נייר אריזה שחור
-עיפרון /טוש/ גיר לבן
-מספריים
-סלוטייפ
-סכין חיתוך
-קשים(לא חובה)

אז מה עושים-
1.עוטפים את המתנה בבריסטול/נייר אריזה שחור
2.מציירים אלמנטים של רובוט על האריזה לפחות משלושה צדדים.
3.(לא חובה) ליצירת אנטנה- מקפלים את הקש וגוזרים באורך הפיה.|
4.יוצרים שני חורים באריזה בראש הרובוט ומשחילים את הקשים ומדביקים.
5.בעזרת סכין החיתוך חותכים מלבן צר בפה הרובוט
6.חותכים מנייר רצועה דקה באורך של 20 ס"מ וברוחב 2.5 ס"מ עם לשונית משולשת בקצה. רושמים עליה ברכה כמו- "שנה טובה" או "מזל טוב"
או כל מסר אישי ומקפלים קיפול אקורדיון.
7. מכניסים את הברכה המקופלת לחתך שיצרנו בפה הרובוט, ומשאירים רק את לשונית המשיכה בחוץ.
8. אפשר להוסיף ידיים מקשים, אבל באמת לא חובה.

 וואללה –

עטיפת נצנצים-

אז מה צריך-
-נייר אריזה 
-צלופן
-מספריים
-סלוטייפ
-נצנצים/קונפטי
-חוט קשירה

אז מה עושים-
1.עוטפים את המתנה בנייר האריזה.
2.עוטפים שכבה שנייה בצלופן, אבל משאירים פאה אחת פתוחה.
3.מפזרים נצנצים וקונפטי בתוך אריזת הצלופן, מעט זה טוב, הרבה זה הרבה יותר טוב :).
4.סוגרים את הפאה האחרונה.
5.משקשקים את המתנה כדי שהקונפטי יתפזר בצורה אחידה.
6.קושרים עם חוט הקשירה ומוסיפים ברכה.

וידוי קטן- את הפוסט הזה תכננתי לפני הרבה זמן כחלק מחגיגות והפקות יום ההולדת 4 למעיין, אבל מפה לשם חופש גדול וגן חדש והופה ראש השנה ופתאום הפוסט הזה נראה מושלם בתוך שלל הפקות ואקסטרווגנזת ראש השנה המתוכננות. אז אני מקווה שסגרתי לכם את פינת המתנות והאריזות לחג הקרוב.
בימים הקרובים עוד המון המון הפתעות, הדרכות ורעיונות לראש השנה (אולי אפילו אני אספיק להכיו לבם מתנה קטנה), אז אני מבטיחה ששווה לשמור על קשר.

אם יש לכם תגובות, הערות, שאלות או סתם איזו מילה טובה אתם מוזמנים לכתוב לי ממש פה למטה בתגובות.

אנחנו עכשיו בשקט.
שנינו יושבים וצופים על המכתש הגדול, השמש משזפת אותנו ואנחנו סוף סוף נרגעים.
אני מסתכלת על המרחבים הלוהטים מתחתנו, "כמה זר ומוזר המקום הזה" אני חושבת.
"בטח החיות שגרות כאן רעות וקשות, מי יכול לשרוד במקום כזה?"
"פעם היה פה ים טתיס" אורן אומר, הוא חוזר איתי מיליוני שנים אחורה, מספר לי על יבשות גדולות, לוחות טקטוניים ותהליכים איטיים.
אני מביטה על החור הגדול ובבת אחת הוא מתמלא במים. חיות משונות ונפלאות ממשיכות בחייהן כאילו לא עזבו את המקום הזה מעולם.
הן שוחות בים הענק שנפרש לפני, מקיימות מערכת אקולוגית מושלמת, בלי אידיאולוגיות מסובכות, דת, או פוליטיקה.
אוכל, נאכל, חי , מת- פשוט.

"יש טיול גמלים לפטרה" אורן מקריא מתוך דף רשימת הפעילויות של המלון.
בבת אחת ים טתיס מתייבש, כל היצורים נסחפים ומתאבנים בדפנות.
לוחות טקטוניים זזו, החום והאבק חזרו ואנחנו עכשיו על גמל בין נקיקי סלע גדולים ואדומים, הדרך מתפתלת והנה העיר החצובה באבן נגלית לפניינו.
אני עוצמת את העיניים ומרגישה את הקור והאבק בן אלפי השנים שמשתחרר מתוך החדרים האפלים בארמונות הסלע, מזמין אותי להכנס פנימה ולראות את האנשים שחיו ושגשגו פה פעם עד שהגיעו אידיאולוגיות מסובכות, דתות ופוליטיקות.
 

אני פותחת עיניים ויעל מדברית מסתכלת עליי.
"שלום" היא אומרת, בלי פחד, רק סקרנות "את לא מפה!" היא מצהירה.
"לא" אני אומרת, "אני מרחוק, איפה שרועש וצפוף, קשה לנשום או לחשוב מרוב אידיאולוגיות מסובכות, דת ופוליטיקה"
"אני מפה" היא אומרת "מהשקט".
אנחנו ממשיכות להביט אחת על השנייה, מסוקרנות, מנסות לדמיין את החיים השונים במקומות השונים.
בסוף היא ממשיכה הלאה בלי מילים, אל קצה הצוק, לתוך השקט.

אני מסתכלת על אורן, אני רואה אותו…תמיד (!) אבל הפעם דרך משקפי השקט.
כמה שהוא יפה!
אהוב יקר, נשמה של בדואי עם עיניים של ים.
כמה שאני אוהבת להיות איתו…בשקט.

אחרי יום ממש קצר בשקט חזרנו הביתה, אני חייבת לאמר שהוא עדיין קצת שורה עלינו.
ואז גיליתי שאורן צילם אותי מלא ואין לי שום תמונה שלו, אז אמנם אני כמעט ולא מסתובבת עם האייפון שלי ונוטה לא כל כך לצלם, אבל זו דרכי לתעד אותנו.
אני מקווה שזה תמיד יחזיר אותנו לטעם ולהרגשה של המדבר.

גם אתם הצלחתם להיות קצת בשקט?
ספרו לי על החוויה הכי כיפית שלכם בקיץ, ובכלל כל תגובה ממש פה למטה תתקבל באהבה.