מה צריך כדי להכין שקיות כאלו?

• בריסטול לבן
• מספריים
• דבק דו צדדי
• טוש שחור
• פונפון צבעוני
• דבק פלסטי

איך מכינים שקית מתנה?

1. מדפיסים את השבלונה.
2. מציירים על הבריסטול הלבן את קווי השקית לפי ההנחיות שבשבלונה.
3. גוזרים לפי הקווים.
4. מקפלים לפי קווי הקיפול, אבל עדיין לא מדביקים. בדרך זו אנחנו בעצם מסמנים את חלקי השקית כדי שנוכל לעטר אותה בהתאם.
5. מציירים על המלבן הקדמי פנים של ינשוף, פנדה, טיגריס או כל חיה שאתם אוהבים. כמובן שאפשר לתת גם לילדים לצייר.
   את הפנלים הצדדיים של השקית מעטרים באלמנטים גרפיים כמו קווים, איקסים, לבבות וכו'.
6. עכשיו אפשר להדביק. מורחים דבק או בעזרת דבק דו צדדי מדביקים את התחתית והצד.
7. בסוף, מכניסים את הצלוחית והעוגיות שארזנו בצלופן לתוך שקית הבריסטול שלנו, ולסגור את החלק העליון בעזרת קיפול אחד ודבק.

רצינו בכל זאת טיפת צבע ואפילו עוד יותר מתיקות אז הוספנו לכל שקית כובע ליצן קטן עם פונפון.
איך ניצור אותו?

1. נגזור את הכובע מדף השבלונה.
2. נמרח דבק או בעזרת דבק דו- צדדי נדביק את הצדדים לצורת חרוט.
3. נמרח מעט דבק פלסטי על הקצה העליון של הכובע ונשקיע בתוכו את הפונפון.
4. ניצור שני חריצים קטנים בחלקו התחתון של הכובע ואותם נשחיל על השקית ונדביק.

ועכשיו למילוי, אבל קודם כל וידוי- אני לא יודעת לבשל ולאפות.
אורן הדיר אותי מהמטבח והכריז עליו כטריטוריה שלו, הילדים והוא היו מסתכלים עקום על כל דבר שניסיתי להכין.
זה תיסכל אותי נורא, במיוחד אחרי שהייתי צופה בתכניות כמו MKR שם כולם מדברים על הטעם של אמא.
איזה טעם של אמא יהיה לילדים שלי? חשבתי והחלטתי לשנות את המצב.
ואז גיליתי שני סודות ששינו לי ולמשפחה את החיים, אז קודם כל מכירים את הבלוג הנפלא של לייזה פנאלים?
אם לא אז אתם חייבים!!! כי מרגע שהכרתי אותו הבנתי שאני יודעת לבשל. הכל כל כך פשוט, מוסבר נפלא ומדוייק.
אני נצמדת באדיקות לכל מתכון והכל מצליח.
והסוד השני הוא הבלוג הנפלא של עוגיו.נט. אין עוגה, עוגייה, או פינוק שמנסים ולא מצליח.
אז הפתעה אני כבר יודעת לבשל. אורן הסכים להחזיר אותי למטבח ואפילו הגדיל לאמר ולקרוא לי "בשלנית". ניסיתי לקבל את המחמאה באדישות, אבל נראה לי שדמעת אושר קטנה ברחה לי.

אז כל העוגיות שאתם רואים כאן הם של עוגיו.נט ועכשיו נכנסתי לבלוג וראיתי שיש פוסט מיוחד של אוזני המן ואין ספק שאנחנו הולכים להכין אותם.
ואם אתם אוהבים לתת טויסט קצת בריא למשלוחי המנות אפשר למצוא עוגיות בריאות, זה בטוח יותר טוב מכל הממתקים, החטיפים ושאר המכות של החג.

לקחתי את הצלחת המגניבה הזאת של 'שקל' וסידתי עליה מגדל מגניב של העוגיות והקאפקייק והכנסתי לשקית. 
זהו, נראה לי שזה מושלם לחברים, לגננות, לשכנים, יאללה חייבת להתחיל לאפות.

לקחתי את הצלחת המגניבה הזאת של 'שקל' וסידתי עליה מגדל מגניב של העוגיות והקאפקייק והכנסתי לשקית. 
זהו, נראה לי שזה מושלם לחברים, לגננות, לשכנים, יאללה חייבת להתחיל לאפות.

אתם יודעים שיש לי כבר מיליון פוסטים חגיגיים לפורים, הנה הרשימה המלאה, אם בא לכם עוד רעיונות-
–משלוחי מנות קלים להכנה עם הילדים.
–משלוחי מנות הכי מגניבים ממקס סטוק בתוך צנצנות.
–מסכות ואביזרים לילדים מלבד בשניות מתאים בול לבית מארח.
–קשתות שלגמרי עושות את התחפושת.
–משלוחי מנות חדי קרן ומפלצות שהם לגמרי הפייבוריטים שלכם, ושוברי שיאי ההורדות פה בבלוג.
–ואחרון אחרון חביב קשור לפורים אבל בלי הדרכה, רק סיפור קטן על הפורים הראשון של מעיין. כיף להיזכר.

זהו, חג שמח אהובים ובבקשה שלחו לי תמונות של משלוחים שאתם מכינים בעקבות ההדרכות שלי, זה מחמם לי את הלב.

ולכן אני אוהבת להשקיע דווקא באריזות.
אריזה יפה מייצרת את תחושת הציפייה והסקרנות, שהן החלק הכמעט הכי כיפי בקבלת מתנות.
ועם זאת אריזה יפה דווקא דוחה את טקס פתיחת המתנות באמירה הנפלאה- "ממש חבל להרוס את זה !"

אז חקרתי את הפינטרסט (אגב ביקרתם לאחרונה בפינטרסט שלי? כנסו כל האוצרות שלי שם), בניסיון למצוא רעיונות חדשים לעטיפת מתנות ונתקלתי בפורושיקי- אמנות קיפולי הבד היפנית.
היפנים בדרכם היפנית הנפלאה הבינו כבר לפני הרבה זמן את המהות הבסיסית של הכל.
אולי אני מעריצה עם עיניים בורקות של כל דבר יפני, אבל אי אפשר שלא להעריך אותם על דרך החיים הצנועה, על נאמנותם לחומרי הגלם והכבוד שהם נותנים ליופי הנמצא גם בחוסר השלמות ובפגמים.
ובפורושיקי מצאתי את הכל מתחבר לו יחדיו ואפילו אם נערבב לנו שמחה בשמחה קצת מטרנד ה'הוגה' הסקנדינבי ששוטף אותנו בנעימות בזמן האחרון.

אז מה זה בעצם פורושיקי?
הפורושיקי הוא בד יפני מסורתי, ששימש בעבר להעברת סחורות, עטיפת מתנות ונשיאה קלה של חפצים ממקום למקום. במהלך השנים, הפך לדרך לעטיפת מתנות, מצרכים, ואפילו ארוחות צהריים.
ולמה אני התאהבתי כל כך?
כי הפורושיקי נותן לנו את ההזדמנות לתת שתי מתנות- המתנה עצמה והבד- שיכול להיות צעיף, מפה, ראנר או בד שהכנתם לבד (כמובן הבחירה שלי)
הטכניקה עצמה כל כך קלה עם תוצאה מרשימה ויש מגוון דרכים לעטוף מגוון של מוצרים ומתנות.
וכמובן שהיא גם הרבה יותר מתחשבת בסביבה, בגלל שאין שימוש בנייר שהופך מיד לפסולת.

אז איך מתחילים?
קודם כל אני קניתי בד כותנה בצבע טבעי ויצרתי עליו דוגמאות. כל מה שצריך זה –
– בד כותנה
– צבע לבד
-ספוגים/ מברשות ספוג
-שבלונה

  מניחים את השבלונה על הבד ומצמידים אותה היטב.

בעזרת הספוגים טופחים ומורחים את הצבע בצורה אחידה. חשוב לא להרטיב את הספוגים יותר מידי, כדי שהצבע לא ינזל בין חורי השבלונה.

בין כל הפרוייקטים שלקחתי על עצמי לפני החג (טפו טפו טפו, חמסה שום בצל שימשיך ככה 55555) הבנתי שאין לי כל כך הרבה זמן, אז רתמתי את העוזרים הקטנים שלי. "מי רוצה לצייר על בד?" זרקתי בחלל הסלון והתשובה הפבלובית של איתמר ל"מי רוצה…?" היא תמיד "אני!!!" מתלהב, שרותם את תחושת הקיפוח המובנת של מעיין להצטרף בריצה לכל פעילות.

והנה עוד משהו שלמדתי מהיפנים- ואבי סאבי.

'במסורת האסתטיקה היפנית, ואבי-סאבי (ביפנית: 侘寂) היא השקפת עולם המתרכזת בקבלת הארעיות וחוסר השלמות. האסתטיות מתוארת לעיתים כיופי ש"אינו מושלם, ארעי וחסר". המושג נגזר מבודהיזם המורה על ארעיות. מאפייני אסתטיקת הוואבי-סאבי כוללים אסימטריה, חספוס, פשטות, צניעות, אינטימיות והערכה של יושר תמים וטבעי בעצמים ותהליכים'. (את זה לא אני אמרתי, אלא וויקיפדיה!)
ומשום שכך, קיבלתי בהבנה את הליכלוך, הכתמים וחוסר הסימטריה והאמת שממש אהבתי את הבדים שהילדים הכינו וגם הרווחנו תעסוקה כיפית לשבת בבוקר.

אז אחרי שהבדים סוף סוף מוכנים אפשר לגשת למלאכת העטיפה.

אז איך יוצרים עטיפת מתנה עם קשירה אמצעית-
1.פורסים את הבד כשהצד ה'יפה' כלפי מטה.
2. מניחים את המתנה באלכסון
3. מקפלים את הפינה העליונה על קופסת המתנה.
4. מקפלים גם את הפינה השניה.
5.יוצרים משולש משארית הבד שנשארת בשני צידי המתנה.
6. קושרים את שני משולשי הבד שנוצרו יחדיו בקשר כפול במרכז המתנה.

עכשיו אפשר להשחיל פרחים או ברכה בקשר שיצרנו.

איך יוצרים עטיפת מתנה לשני בקבוקי יין-
1.פורסים את הבד כשהצד ה'יפה' כלפי מטה, מניחים את שני בקבוקי היין במרכז הבד, באלכסון עם רווח ביניהם.
2. מגלגלים את הבקבוקים בתוך הבד כך שנוצר מעין גליל בד ארוך.
3. מקפלים את הגליל לשניים
4. קושרים את השארית בקשר כפול.

איך יוצרים עטיפת מתנה עם קשר צדדי אלכסוני

1.פורסים את הבד כשהצד ה'יפה' כלפי מטה, מניחים את המתנה באלכסון קרוב לפינה השמאלית העליונה.
2. מקפלים את הפינה השמאלית העליונה על המתנה.
3. מקפלים גם את הפינה הנושקת לה על המתנה.
4. מקפלים את כל המתנה קיפול נוסף לכיוון הקצה הימני של הבד.
5. מיישרים את שארית הבד שנותרה על ידי קיפול של 5 ס"מ פנימה.
6. קושרים את שארית הבד בקשר כפול.

 והנה אריזות המתנה האביביות שלנו.

הנה עוד כמה רעיונות לאריזת מתנות-
–אריזות מתנה טרופיות שמגיעות עם פרינטבלס מגניבים.
–אריזות מתנה הכי מגניבות לילדים.

ועכשיו למתנות עצמן-
–ערכה של סקולנטים ועציצים לשתילה עצמית.
–כיסויים טרופיים לטלפונים סלולאריים.

חג שמח חברים וחברות

ארבע השנים שביליתי בטורקיה רק הגבירו את הניתוק.
"אל תדאגי" הרגיעה תמי (חברה אהובה) ,כשהודעתי לה שאני חוזרת ארצה "יש לי בשבילך חברת נפש, תאמיני לי!"
וכך היה, כשחזרתי היא הציגה לי את סיגל, ומיד נדלקתי.

סיגל הדהימה אותי, היא היתה מלאת אנרגיה שסחפה אותי, שאבה אותי מיד לתוך חייה ושילבה אותי במארג הסבוך של כל החברים שאספה לאורך החיים וקשרה בקשרים הדוקים.
טוב, ידעתי שיש פה אוצר, ובניגוד לביישנות המשתקת שלי המשכתי להתקשר, הופעתי בכל המסיבות, מפגשים וישיבות.
בהתחלה כל כך התביישתי שבקושי פתחתי את הפה, אבל לאט לאט סיגל הפכה חלק מהחיים שלי, ובהרבה מקרים החלק הכי טוב בחיים שלי.

היום אנחנו חברות כבר 10 שנים.
מספר שנראה כל כך קטן לעומת כל מה שעברנו יחד.
התחלנו בתור רווקות הוללות שמחפשות ריגושים והרפתקאות, אבל כשהשנים עברו וזה לא הספיק יותר והבדידות התחילה להתגנב פנימה ולכרות בור ענק של כאב החזקנו ידיים חזק והבטחנו אחת לשנייה שתמיד נהיה שם, נתמוך ונשמור לא ליפול.
ובסוף הבנו שאנחנו כבר לא חברות אלא אחיות.

עכשיו סיגל הגיעה לגיל 40 (איך זה קרה אלוהים יודע?!)
ומחשבה מוזרה, קצת כואבת, קצת נדהמת מציקה לי כבר איזה זמן- 'זה סוף של תקופה'.
רציתי להנציח את עשר השנים האחרונות בברכה שהכנתי לה במסגרת חגיגות החלפת העשור, אז ביקשתי מכל החברות למצוא תמונה שלהן עם סיגל ולכתוב ברכה אישית.
את כל התמונות והברכות אספתי ועיצבתי כתמונות פולארויד ויצרתי קופסאת מצלמה שבה הן יישמרו כקפסולת זמן.

כמובן שאני לא שומרת את זה רק לעצמי ואתם מוזמנים להוריד את התבנית של הקופסא ותמונות הפולארויד מדף הפרינטבלס שלי.

אז מה צריך-
-הדפס של קופסאת מצלמה ותמונות פולארויד
-סכין חיתוך
-דבק דו צדי.
-סרגל
-תמונות שלכם שבהן תרצו להשתמש.
 

אז מה עושים-
1. מורידים את התבנית מדף הפרינטבלס שלי ומדפיסים.
2. בעזרת סכין חיתוך וסרגל חותכים את כל החלקים.
3. מקפלים לפי הקווים המקווקווים.
4. בעזרת סכין החיתוך יוצרים חור לפי הקו המסומן בחלק הצדדי של גוף המצלמה. מקפלים את הרצועה הצרה והארוכה לשניים ומשחילים אותה דרך החור בחלק הצדדי. מדביקים את הקצה לצד הפנימי של חלק הצד של גוף המצלמה.
5. בעזרת דבק (אני תמיד מעדיפה דבק דו צדדי) מדביקים את כל החלקים. גם של גוף המצלמה וגם של המכסה.
6. גוזרים את התמונות, מוציאים את ה'חלונות' ומדביקים במקומן תמונות שלכם.
7.מקפלים את התמונות, מדביקים עם דבק וכותבים מאחורה את הברכות.

אחרי שהכל מוכן, תכניסו את התמונות לתוך קופסת המצלמה ותנו למישהו שאתם ממש אבל ממש אוהבים.

תודה לקרן, שהכירה לי את תמי.
תודה לתמי, שהכירה לי את סיגל.
תודה לסיגל, שהכירה לי את ליאת, מרב, קרן, עדי ועוד ועוד …
ובכלל תודה על כל השנים האחרונות, על ההרפתקאות, האתגרים, האהבה והתמיכה ובעיקר על שלימדת אותי איך להרגיש שייכת.

הפעם איתגרתי עם מתנה לילד, המבחר היה מאכזב, אבל קניתי מה שיכולתי ועפתי לאסוף את איתמר.
כדי להסוות את המתנה האיומה נכנסתי לפינטרסט שלי כדי למצוא רעיונות לעטיפה כל כך מוצלחת שאף אחד לא ירצה בכלל לפתוח את המתנה (לפחות לא כשאנחנו שם 🙂 )
וגיליתי עולם מופלא של אריזות ואהבה גדולה וחדשה נכנסה לחיי.
(אגב את פוסט האריזות הראשון שעשיתי אתם יכולים למצוא כאן)

אצלנו בחגים יש הסכמה שמתנות קונים רק לילדים, אז הפעם הכינותי מראש וביקשתי מעדי בעלת החנות המופלאה, שוקה , קצת עזרה.
היא שמחה להמליץ לי על מתנות מגניבות לבנים ובנות, ואני הכנתי לכם הדרכות באמת קלות לעטיפת מתנות מגניבות ומקוריות שאף אחד לא ישכח.
אז נתחיל עם הבנות-

1. קעקועים מושלמים של DJECO.
2. תיבת נגינה מנגנת עם במבי או בלרינה שמסתובבת.
3. חנות גלידה! עם כל מה שצריך כדי לשחק עם המתוק המתוק הזה.

1. ערכת יצרה והתחפשות של מסיכות של גיבורי על, יוצרים מסיכות וצמידים עם מדבקות ואח"כ מתחפשים.
2.ערכת אביר מסול גמיש, שאפשר להתחפש איתה ולהציל את העולם.
3. תחנת כיבוי מאובזרת ומושלמת, שעות על גבי שעות של משחק, לבד או עם חברים​.

ועכשיו לעטיפות-

עטיפת רובוט-

אז מה צריך-
-בריסטול/נייר אריזה שחור
-עיפרון /טוש/ גיר לבן
-מספריים
-סלוטייפ
-סכין חיתוך
-קשים(לא חובה)

אז מה עושים-
1.עוטפים את המתנה בבריסטול/נייר אריזה שחור
2.מציירים אלמנטים של רובוט על האריזה לפחות משלושה צדדים.
3.(לא חובה) ליצירת אנטנה- מקפלים את הקש וגוזרים באורך הפיה.|
4.יוצרים שני חורים באריזה בראש הרובוט ומשחילים את הקשים ומדביקים.
5.בעזרת סכין החיתוך חותכים מלבן צר בפה הרובוט
6.חותכים מנייר רצועה דקה באורך של 20 ס"מ וברוחב 2.5 ס"מ עם לשונית משולשת בקצה. רושמים עליה ברכה כמו- "שנה טובה" או "מזל טוב"
או כל מסר אישי ומקפלים קיפול אקורדיון.
7. מכניסים את הברכה המקופלת לחתך שיצרנו בפה הרובוט, ומשאירים רק את לשונית המשיכה בחוץ.
8. אפשר להוסיף ידיים מקשים, אבל באמת לא חובה.

 וואללה –

עטיפת נצנצים-

אז מה צריך-
-נייר אריזה 
-צלופן
-מספריים
-סלוטייפ
-נצנצים/קונפטי
-חוט קשירה

אז מה עושים-
1.עוטפים את המתנה בנייר האריזה.
2.עוטפים שכבה שנייה בצלופן, אבל משאירים פאה אחת פתוחה.
3.מפזרים נצנצים וקונפטי בתוך אריזת הצלופן, מעט זה טוב, הרבה זה הרבה יותר טוב :).
4.סוגרים את הפאה האחרונה.
5.משקשקים את המתנה כדי שהקונפטי יתפזר בצורה אחידה.
6.קושרים עם חוט הקשירה ומוסיפים ברכה.

וידוי קטן- את הפוסט הזה תכננתי לפני הרבה זמן כחלק מחגיגות והפקות יום ההולדת 4 למעיין, אבל מפה לשם חופש גדול וגן חדש והופה ראש השנה ופתאום הפוסט הזה נראה מושלם בתוך שלל הפקות ואקסטרווגנזת ראש השנה המתוכננות. אז אני מקווה שסגרתי לכם את פינת המתנות והאריזות לחג הקרוב.
בימים הקרובים עוד המון המון הפתעות, הדרכות ורעיונות לראש השנה (אולי אפילו אני אספיק להכיו לבם מתנה קטנה), אז אני מבטיחה ששווה לשמור על קשר.

אם יש לכם תגובות, הערות, שאלות או סתם איזו מילה טובה אתם מוזמנים לכתוב לי ממש פה למטה בתגובות.

מהרגע הראשון התאהבנו בגן, כשנכנסנו ואחד הגננים, איש מוזר עם רסטות, זמזם לו נעימת ג'ז קלה בזמן שטאטא את החצר, הכלבה הגדולה והעדינה של אחת הגננות התחממה לה בשמש וריח של אוכל אתיופי (הם בדיוק סיימו ללמוד על אתיופיה והתכוננו למסיבה אתיופית) התבשל לו במטבח.
איך אפשר שלא להתאהב ברוח החופשית של הגן.
להתאהב ולחשוש אם הפרח שלנו תמצא את עצמה בכל החופש הזה, אם היא תמצא חברות, אם הצוות יצליח לראות אותה ולהכיר אותה באמת, והכי חשוב אם יצליחו לשמר את כל התכונות שטיפחנו ואהבנו בה.

כל יום בדרך חזרה מהגן שני כוחות חזקים מתנגשים זה בזה, אני מנסה לגרום לה לספר לי את כל מה שקרה בגן באותו היום, והיא מנסה לגרום לי להכנס איתה לסופר ולצאת עם רוגלע (או ארטיק או שוקולד או קרמבו.) 
שתינו נשארות לא מסופקות.
אבל פתאום היא מתחילה לדבר על כדור הארץ, על הירח שמסתובב מסביבו. 
היא מזהה את אותיות השם שלה ומשאירה אותי פעורת פה. היא מתעקשת להראות לי פרחים יפים שהיא גילתה בשדה בזמן הטיול השבועי בגן. 
היא מזמזת שירים חדשים שאני לא מכירה ('תל אביב יא חביבי תל אביב, תסתכל כמה לירדים מסביב' טוב, נו שוין) 

ואני מבינה שהיא גדלה כל כך, הגננות והגננים שלה מטפחים אותה, זורעים בה את כל הידע שלהם, הם מגדרים אותה בגבולות שבהם תרגיש מוגנת אבל יהיה לה מרחב לצמוח. עכשיו רק נשאר להביט בה בסבלנות פורחת.

אחרי חצי שנה נפלאה ובמיוחד לט"ו בשבט רציתי להגיד תודה ולתת לכל הצוות הנפלא מתנה, זרעים של פרחים, שיוכלו להביט בהם גדלים, פורחים, ממלאים את הגינות שלהם בצבע ולדעת שאנחנו אוהבים אותם ומעריכים אותם על כל העבודה הקשה.

הנה משהו קטן לט"ו בשבט במיוחד לגננות, להן אני הכי אוהבת לתת מתנות.

אז מה צריך-

– להדפיס את קובץ האריזה מדף ה-printables 
– שקית זרעים
– מספריים
– דבק (אני תמיד מעדיפה דו צדדי)
– נייר (לעטוף את הזרעים)
– וואשי טייפ/ סלוטייפ
– חוט עבה
– פרחים (אופציונלי לקישוט)

אז מה עושים-

– להדפיס את קובץ האריזה מדף ה-printables ולגזור לפי הקווים.
– עוטפים את הזרעים בנייר ומדביקים עם הוואשי טייפ.

– מקפלים את הנייר לפי הקווים המסומנים ומורחים דבק או מותחים דבק דו צדדי לפי התמונה המצורפת.

– מדביקים, ויוצרים קפל קטן בצדדים.

– מכניסים פנימה את הזרעים.

– מקפלים את ס"מ מהחלק העליון ומחוררים עם מחורר.

– קושרים עם חוט עבה ואפשר להשחיל בקשר גם פרח.

עוד מתנות לגננות אפשר למצוא כאן.