אז מה צריך למשחק החלקרח-

• דף דמויות להורדה ממתחם הפרינטבלס שלי.
• קופסת קרטון
• מספרים
• מגנטים
• מקלות
• צבעים (עיפרון/טושים/מים, מה שיש בבית)
• דבק סטיק
• דבק חם

אז מה עושים-

1. מדפיסים את דף הדמויות ממתחם הפרינטבלס וצובעים (עדיף כמובן לתת לילדים לצבוע)

2. מדביקים את הדמויות על דף קשיח/קרטון/בריסטול ומקפלים את המלבן התחתון לכיוון גב הדמות.

3. מדביקים מגנט לתחתית המלבן המקופל בעזרת דבק חם.

4. לוקחים מגנט נוסף, קודם חשוב מאוד לבדוק מה הצד שמושך את המגנט שדבוק לדמות, ולפי זה מדביקים את הצד השני לקצה מקל.

5. הדמויות מוכנות, ועכשיו צריך להכין להן את זירת הקרח והתפאורה. אז מצפים קופסאת קרטון בבריסטול לבן.
אפשר להשתמש בקופסה ריקה של קורנפלקס (חשוב לדאוג שהפתח של הקופסה יהיה מונח מולינו ושהוא ישאר פתוח כדי שנוכל להכניס דרכו את המקלות המגנטים שלנו), או ארגז ירקות מהירקן, מה שיש בבית.
אני עשיתי טעות ופתחתי פחתים גם בצדדי הקופסה, אבל היא הפכה פחות יציבה, אז אני ממליצה להשאיר רק פתח קדמי.

6. מציירים את התפאורה על בריסטול לבן, אפשר לצייר הרים מושלגים, עצי אשוח מכוסים בשלג, איש שלג ואפילו בקתה.
אפשר לעשות תפאורה רק לגב הקופסה, אפשר ליצור עוד עצים ולהדביק לצדדי הקופסה, אפשר אפילו ליצור עצים מענפים שאספנו בגינה. בקיצור תתפראו ותהיו יצירתיים.

וואלה יש לנו משחק.

כל מה שנשאר זה לתת לידים לשחק, מכניסים את המקל עם המגנט לתוך הקופסא. המגנט מושך את הדמות המתאימה לו ומתחילים לסובב אותה ולגרום לה לרקוד על הקרח.

הילדים שלי כבר גדולים, הם טיפונת עייפים מהיצירות שלי והמשחקים שאני יוצרת עבורם, אני לא מצליחה להתחרות בנינטנדו.
אבל הנחתי את הקופסה על השולחן בסלון והלכתי בנונשלנטיות, ואיזה קטע הם פשוט נמשכו אליה ומיד התחילו לשחק.
מעיין כבר ביקשה שאדפיס לה את דף הדמויות כדי שתכין לעצמה ואיתמר ישב וחשב כל היום על פלא המגנטים ואיך הם מסוגלים למשוך אחד את השני דרך הקופסה.
אז אני מכתירה את הפרוייקט כהצלחה!

אם בא לכם עוד יצירות ופעילויות חורפיות אתם יכולים להכנס ל- winter wonderland שיצרתי עבור הילדים וללמוד איך להכין מגזרות נייר בצורת פתיתי שלג ושלג מלאכותי. לינק לפוסט.
אם אתם מנקים את הארון ומוצאים מלא סוודרים ישנים, שכבר לא עולים על אף אחד, אז חכו! לפני שאתם זורקים, תמחזרו ותיצרו כפפות או כובע או אפילו נעלי בית מפנקות. לינק לפוסט.
או להתפנק עם מתכונים חורפיים מהמאסטר שף מסימיליאנו שבישל ופינק אותנו במתכונים מנחמים מהמטבח האיטלקי. לינק לפוסט
אם בא לכם להתחבא בבית מהסופה, אתם יכולים לבנות לכם אוהל טיפי, זה פוסט ישן ישן וסופר נוסטלגי שנוצר באחת הסופות הקשות. אני מסתכלת על מעיין הקטנטנה, הרבה לפני שאיתוש נולד ואני לא מצליחה להאמין איך הזמן טס. לינק לפוסט.

מקווה שנהניתם ואתם במקום חם ונעים, מוזמנים לשאול, להתייעץ או סתם להשאיר קצת אהבה פה בתגובות.
שיהיה חורף חם ובטוח.

Wind of change-

אם אתם בגילי אתם בטח זוכרים את השיר wind of change של הסקורפיונס. השריקה הזאת עדיין יכולה להעביר בי צמרמורות ובאמת השיר הזה היה ההמנון של צעירי הגוש הסובייטי בזמן נפילת חומת ברלין והתמוטטות המשטר במוסקבה. אבל מה אם השיר הזה בעצם נוצר על ידי ה-CIA כדי להשפיע על דור שלם של צעירים להתקומם נגד המשטר הקומוניסטי?
נשמע מופרך? לגמרי! אבל זאת השמועה ששמע העיתונאי פטריק ראדן קיף והוא הלך לחקור.
האם זה אמיתי או שקר מוחלט? אני לא הולכת לעשות לכם ספויילרים, אבל אני רק ארמוז שהמוח שלכם יעוף מכל מה שתגלו על הדרכים בהן הCIA משתמש בתרבות למטרותיו.
ומה הקשר של ד"ר ז'יוואגו, משימה בלתי אפשרית, נינה סימון והווארד היוז לכל זה?
אתם חייבים לשמוע ולא להאמין!
כנסו ללינק בספוטיפיי.

Catch and kill-

רק מלחזור ולשחזר בראש את הפודקאסט הזה אני מתמלאת בעצבים ותחושת חוסר אונים. אז למה בכלל אני ממליצה עליו?
כי זה אחד הפודקאסטים החשובים שנוצרו בשנים האחרונות, בעיניי.
רונאן פארו, עיתונאי חוקר וכן, הבן של מיה פארו ווודי אלן (ימח שמו) התחיל לשמוע שמועות בתעשייה, הוא שמע על הטרדות, על תקיפות ואפילו ממש אונס, הכל בגדר שמועות או סוד ידוע היטב שאף אחד לא מעיז להגיד בקול רם, פשוט כי מדובר באחד האנשים החשובים בהוליווד- הארווי ויינשטיין.
רונאן פארו מביא לנו את סיפור החקירה מהרמזים הראשונים ועד לפרסום הכתבה שפוצצה הכל ובעצם התחילה את תנועת #METOO.
זה אחד הפודקאסטים המעצבנים כי מתגלה הפרצוף האמיתי של אנשים עם המון כסף וכוח שמאמינים שהם יכולים לקחת כל מה שירצו בהבטחות, בשוחד, באיומים ואם כל זה לא עוזר באלימות.
כדאי לשמוע ולהתעצבן גם, לינק לפודקאסט כאן.

Killer book club-

זה נשמע כמו ספר של אגאתה כריסטי- בעיירה אנגלית ציורית ומנומנת נרצח פנסיונר, מורה לאנגלית מוערך מהקולאג' הסמוך.
אנחנו מגלים מהר מאוד שהוא נרצח על ידי המאהב שלו וחבר נוסף במועדון הספר האקסקלוסיבי, אבל למה?
פרק אחרי פרק ג'יליאן פאצ'ר, העיתונאית החוקרת, תגרום לכם לחשוב שהבנתם הכל, אבל ממש כמו ברומן של אגאתה כריסטי הכל יתחבר רק בפרק האחרון.
כיף לצלול לתוך הפודקאסט הזה, למרות שהוא בaudible ודרוש מנוי.

The shrink next door-

יש לי חברה אהובה שחולה כמוני במחלת הפודקאסטים והיא המליצה לי על הפודקאסט הזה. בגדול כל מה שהיא הייתה צריכה להגיד שיש עכשיו סדרה באפל טי.וי עם ויל פארל (אני לא יכולה להגיד את השם שלו בלי לחייך) ופול ראד שמבוססת על הפודקאסט הזה ומכיוון שאין לי אפל טי.וי רצתי לשמוע. ואכן סיפור מטורף ואמיתי לגמרי ונורא נורא יהודי!
איך הכל התחיל?
ג'ו נוסרה, עיתונאי, ואישתו קנו בית בהאמפטונס, השכן שלהם היה פסיכיאטר, בעל אחוזה מטורפת שערך מסיבות מפוארות עם מלא כוכבים.
ויום אחד הוא פשוט נעלם, לא נשאר לו זכר, רק מנהל משק הבית היה שם כדי לספר את הסיפור. אבל האם זה באמת מנהל משק הבית?
אתם חייבים לשמוע את הסיפור המטורף הזה על שליטה ואמון באנשים הלא נכונים.
לינק לפודקאסט כאן.

Even the rich-

יש פודקאסטים רציניים, יש מותחים ויש כאלו שמושלמים לבישול.
אז בפעם הבאה שאתם עושים ספונג'ה או חביתה שימו ברקע את even the rich ותרגישו שלמרות שאני כנראה עושה משהו ממש עלוב כרגע, החיים של העשירים והמפורסמים עלובים בדיוק כמו שלי…בערך.
ככה למדתי על הרצח של מאוריציו גוצ'י למשל, על התככים בין הילדים של רופרט מרדוק ולמה סולאנז' החטיפה לג'יי-זי.
הפרקים מתחדשים כל שבוע ואני כבר מחכה לפעם הבאה שאקרצף שירותים כדי לשמוע את כל הליכלוך על מדונה וג'קי אונסיס.
לינק לפודקאסט בספוטיפיי כאן.

Conflicted-

במעבר חד…
תגידו זה הגיוני להיות טיפל'ה מאוהבת בג'יהאדיסט לשעבר?
איימון דין, היה ג'יהדיסט של אל-קעיידה, הוא הגיע עד לאוסאמה בין לאדן והיה מעורב בדרגים הגבוהים ביותר כשהפך לסוכן כפול של MI6.
יש לו קשרים וידע על כל העולם הערבי והוא יושב עם תומס סמול, נזיר לשעבר, לנתח את התהליכים שקורים במזרח התיכון, את מה שקרה באפגניסטן לאחרונה, את האיום הסיני ועוד ועוד.
זה מרתק וחשוב להבין את העולם הערבי מנקודת מבט של מי שהיה ונמצא שם ומצליח בהמון אנרגיה ואפילו חוש הומור להסביר את הסביבה שבה אנחנו חיים.
לינק לפודקאסט כאן.

TRIGGERnometry-

דרך הפודקאסט הזה הגעתי לתומאס סמול ולconflicted. וזו דרך מצויינת להחשף ולהקשיב לאנשים ממש מעניינים בנושאים שכרגע נחשבים מאוד טריגריים. תחזיקו חזק- 'האם נשים טראנסג'נדריות הן נשים אמיתיות?' אוהההוווו 'שינויי אקלים- האם יש סיבה לפאניקה?' 'האם הגירה תשנה לגמרי את פני אירופה?'
קונסטנטין קיסין ופרנסיס פוסטר, שני קומיקאים בריטיים, יושבים ומדברים עם פרופסורים, אנשי תרבות, אקטיביסטיים וסופרים על נושאים אקטואליים, לא חייבים להסכים, אבל ממש חשוב לשמוע כל מיני דיעות ואולי להחשף לזוויות ראייה מעניינות והכל במבטא בריטי מדליק.
לינק לפודקאסט באתר שלהם.

Honestly-

עוד מישהי שנחשפתי אליה בטריגרנומטרי ומאז אני מעריצה שרופה- בארי וייס, עיתונאית יהודייה אמריקאית, לשעבר כתבת של הניו יורק טיימס, עזבה כשהבינה שרוב התקשורת הממוסדת דורשת אחדות אידיאולוגית וממזמן כבר לא מחוייבת לאמת, אלא לאג'נדה.
ולכן עזבה והפכה עצמאית והיא מביאה כתבות מרתקות. אני ממש אהבתי את הפרק שמתאר את הבריחה של נערה מאפגניסטן שנכבשה לאחרונה מחדש על ידי הטאליבן, או הפרק בו היא משוחחת עם הסופרת של הספר עם השם המושלם ' PEOPLE LOVE DEAD JEWS' (חובה לכל אחד לקרוא!!!!!!!!!!!!! והנה לינק לאמאזון כי זה באמת ממש חשוב לקרוא את הספר הזה).
אתם כנראה תשמעו אצלה דברים בעומק, רגישות ובזווית שונה מהשאר.
לינק לאתר שלה כאן.

Stephen Fry's Victorian secrets-

אחרון, אחרון ומאוד חביב!
מכירים את סטיבן פריי? הוא שחקן, קומיקאי, ואיש עם הקול הכי נעים בעולם ויש לו שני פודקאסטים על החיים בתקופה הויקטוריאנית והתקופה האדוארדיאנית.
עכשיו אם יכלו לשגר אותי לכל זמן בהיסטוריה הייתי מיד בוחרת את ימי הביניים ומיד אחרי זה את התקופה הויקטוריאנית.
והופה סטיבן פריי בא ומגלה את מה שתמיד רציתי לדעת כמו למשל- איך נראו השירותים בתקופה ההיא, מה היה היחס לנשים, להומואים ולפורנוגרפייה.
כל מה שצריך כדי באמת להתנתק זה קצת היסטוריה ואת הקול של סטיבן פריי.
לינק לפודקאסט באמזון כאן.

אני מקווה שאהבתם ושתצללו עמוק לתוך כל התכנים המעולים.
מידי פעם אני ממליצה על הספרים והפודקאסטים שאני שומעת גם באינסטגרם ושומרת הכל בהייליטס (העיגול הורוד שמה למטה עם הכיתוב 'לצות ספרים 🙂 )

אבל עכשיו תורכם, אם יש לכם המלצות לפודקאסטים אתם ממש מוזמנים לחלוק אותן איתי כאן למטה בתגובות.
יאללה אני מתנתקת כדאי להתחבר לפודקאסט החדש שלי.

עכשיו, אני חסידת החוויות, מה זה אומר? סיורים וסדנאות. לקראת ראש השנה עלה רעיון בקרב קבוצת בלוגריות מובילות לעשות פוסט מתנות, כל אחת ממליצה על מתנות מגניבות לראש השנה (כל הלינקים יהיו פה למטה, ותוכלו לקפוץ מאחת לשנייה ולקבל טונות של רעיונות), אני חשבתי דווקא לספר לכם על כמה סדנאות וסיורים שעברתי בשנה האחרונה, שאני ממליצה בחום להתנסות בהם, ובכמה שאני מכניסה לווישליסט שלי לשנה הקרובה (ווינק, ווינק, קריצה, קריצה…).

סיור אוכל של BE TEL AVIV-

אז נתחיל ביום הכיף שהחברות שלי אירגנו לי ליומולדת 40.

אם יש משהו שמחבר את כולנו זה אהבה עצומה לאוכל. אם לא היינו בני אדם כנראה היינו ארבה.
אנחנו בחבר'ה אנשים תרבותיים, נעימים ונחמדים, אבל כשמניחים לפנינו מזון החסמים התרבותיים נעלמים, השיניים הטוחנות מתחילות להתחמם ומפה זה כל אדם לעצמו.

 אז ברור שהחברות שלי יבחרו פעילות הקשורה לאוכל…ולתל אביב, כי הדבר השני שאנחנו אוהבים אחרי אוכל זה תל אביב.
הדבר המתבקש כמובן היה סיור אוכל בתל אביב, וליתר דיוק בשוק לווינסקי.

 שוק לווינסקי היה אחד המקומות השנואים עליי כשהייתי מעצבת אופנה, זה היה הרחוב שתמיד הייתי נתקעת בו בפקק כשרציתי לנסוע מרחוב האביזרים, כפר גלעדי, לרחוב הבדים, נחלת בנימין.
אבל הסיור של BE TEL AVIV לקח אותנו לסמטאות הקטנות, למעדניות, לחנויות התבלינים הקסומות ובהכל הם קשרו את הסיפורים על השכונה שלא הכרתי באמת. פגשנו רוכלים מרתקים דור שלישי בשכונה ואכלנו עד התפוצצות וכמובן עצרתי כל שנייה לצלם.

 ואגב לסיור איתנו יצאו שלושה מדריכים שהיו סופר נחמדים, זורמים וכשראו כמה אנחנו מתלהבות המשיכו עוד ועוד את הסיור והראו לנו "רק עוד דבר קטן ואחרון".
אני חושבת שהסיור הזה יכול להתאים כמתנה וחוויה נהדרת לכל המשפחה או לחבורת חברים.

 כשסיימנו את הסיור מיד רצינו להירשם לסיור האלכוהול והברים שלהם, עוד לא באמת עשינו את זה ואגב יום ההולדת שלי (לצערי) שוב מתקרב..רק אומרת…
לפרטים נוספים כנסו לאתר של Be Tel Aviv

סדנאת בולט ג'ורנל של SOULANDPAPER-

 האמת שלא הייתי אדם של סדנאות, לא הבנתי את הקונספט של לשבת עם חבורת אנשים שאני לא מכירה וליצור. ואז רחל מ soul and paper הזמינה אותי לסדנת בולט ג'ורנל. הגעתי בחשש והתיישבתי בשקט ובביישנות מול השולחן עמוס הטוב והיצירתיות שרחל סידרה לנו.
היא הסבירה לנו קצת על הבולט ג'ורנל, על עיצוב ואפיון אישי של יומן שנתי, שאלוהים יודע כמה הוא חשוב, (אני לא מסתובבת בלי מחברת, שם אני תמיד כותבת רשימות ומפרקת לגורמים פרויקטים מסובכים)
כשההסברים נגמרו והעבודה התחילה, בהיתי כמה דקות בדפים המעוצבים, המדבקות, השבלונות, תהיתי איך ומה אני אמורה לעשות עם כל זה, אבל בפתאומיות נעלמו לי כל המחשבות הטורדניות, המטלות, המשימות והטירוף הכללי שחיכה לי, ובמקומו נוצר שקט וריכוז, נכנסתי לעבודה ונהניתי מכל רגע.

 היצירה של היומן עזרה לי לכפות על עצמי שקט ולסדר את המחשבות.
זה היה נפלא ומומלץ ביותר ממש עכשיו לתחילת השנה.
קחו אמא, אחות, חמות או את כולן יחד ותהנו מאחלה חוויה.
לפרטים נוספים כנסו לעמוד האינסטגרם של Soulandpaper

סדנאת אקריליק פורינג של HYGGE TLV-

 את Hygge tlv הכרתי דרך האינסטגרם. זה התחיל בלייקים הדדיים על פוסטים, ואז התרשמות עמוקה מהעשייה שלהן, ולבסוף הייתי חייבת להתנסות באחת הסדנאות בעצמי.
Hygge tlv אלו בעצם רותם ודנה שמפעילות סדנאות כיפיות במיוחד ליצירת מוצרים מלאי סטייל והתנסות בטכניקות יצירה מגניבות, שרואים בעיקר בפינטרסט.
כבר מזמן התלהבתי (מרחוק) מהטכניקה של אקריליק פורינג, אבל אף פעם לא יצא לי באמת להתנסות בזה.
לכן, ממש שמחתי להצטרף לסדנא.

 הגעתי לשם ערב אחד ,כמובן שברגע האמת, כשהייתי צריכה אשכרה לצאת מהבית, קיללתי את הרגע שנרשמתי ושאלתי את עצמי למה לעזאזל אני צריכה את זה, אבל ברגע שהתחלנו לעבוד התמכרתי בשניות. זה היה פשוט כיף ענקי, וקסם שאי אפשר לתאר, מטפטפים צבעים לתוך כוס, יוצרים שכבות צבע ואז בבת אחת שופכים הכל על קנווס ווואלה קסם. אי אפשר לצפות את התוצאה, זה עובד נהדר על שריר ה'שחרור משליטה'.

 לא רק התוצאה יפה, אלא גם התהליך, צילמתי מיליון תמונות וממש התבאסתי כשהערב נגמר, רק רציתי להמשיך ליצור.
נראה לי שזו אחלה מתנה וחוויה משותפת עם מישהי/ו בחייכם שאוהב/ת סטייל ויצירה.

לפרטים נוספים כנסו לאתר של  Hygge Tlv.

סדנאת יצירה עם הילדים של TWODOTS-

 עכשיו נעבור לדברים שלטשתי עליהם עיניים ואני ממש רוצה לעשות, לחוות, לקבל…ווינק ווינק…יומולדת בנובמבר, רק אומרת…

את שרון אני מכירה מהגלגול הקודם של שתינו, נפגשנו בחטף עוד בהיותנו מעצבות אופנה ומאז אנחנו בקשר פייסבוקאי רופף. אבל בשנים האחרונות אני עוקבת בהשתאות אחרי דף האינסטגרם שלה, היא יוצרת סדנאות וקייטנות לילדים, והן הורסות בריאות!!! מתחפושות סופר מדליקות, תיקים, דגלונים, קשתות והכל יפייפה ומדליק בטירוף!!!

 אני מתה לעשות סדנה כזאת עם מעייני, אם היא תוכל להכין משהו עם חד קרן היא בטוח תעוף על זה וזו תהייה חוויה נהדרת לשתינו.
אם יש לכן איזו בת מצוושית יצירתית בבית זה הדבר בשבילה!!!
אההה והיא גם מוכרת תחפושות הורסות אז כנסו לדף האינסטגרם של TWODOTS או לעמוד הETSY שלה לפרטים נוספים.

סדנאת מקרמה של נעמי ים סוף-

 לאחרונה פגשתי את נעמי ים סוף, היא יוצרת מקרמה מדהימה, אתם צריכים רק להכנס לדף האינסטגרם שלה, כדי להתעלף מהיופי והסטייל. היא יוצרת מוצרים מדהימים ממקרמה, שהכי הייתי רוצה לרכוש אם רק הייתי יכולה להחליט איזה, כי בגדול אני רוצה את כולם! תכנסו לחנות שלה ותתעלפו בעצמכם.

 ולשמחתי היא גם מעבירה סדנאות, לא צריך לדעת לסרוג, היא מלמדת את כל יסודות המקרמה, סוגי הקשרים ולבסוף כל אחד יוצר את המתלה שלו. אני יודעת בוודאות מוחלטת שאני רוצה להיות בסדנה שלה, היא כל כך נחמדה ומקסימה, הסטודיו שלה קסום ומלא ביופי ואני מתה לדעת ליצור מקרמה. השנה זה יקרה אני משוכנעת בזה.

 לפרטים נוספים כנסו לדף האינסטגרם של NOMAMACRAME.

תכנית הליווי של אפרת לקט, 'אמא מאמנת'- 

ולבסוף המתנה שאני באמת הכי חושקת בה, אני יודעת שזה אולי מוזר שדווקא זה יהיה הראשון בווישליסט שלי, אבל אני מרגישה בעצמות שלי שזה הדבר שאני הכי צריכה ויודעת בוודאות שזה יכול להפוך את השנה שלי להרבה יותר טובה- תכנית הליווי של אמא מאמנת- אפרת לקט.
הילדים גדלים כל כך מהר ופתאום ההרגלים והדפוסים של הינקות שלהם לא מתאימים יותר, אני מוצאת את עצמי מתמודדת עם טינאייג'רית קטנה שמסתובבת לי בבית ומרימה גבות וטרוריסט שיוצא לפעולות חשאיות וקטלניות נגד אחותו הגדולה.
אני מוצאת את עצמי צועקת יותר ממה שאני מוכנה להודות ומאבדת קור רוח וסבלנות הרבה יותר מידי פעמים.
אני לא רוצה להמשיך ככה, אני רוצה ללמוד לנשום, לדבר עם הילדים בצורה אחרת, שהם באמת יקשיבו, לא לדבר בשפת האיומים והספירה עד שלוש, אני רוצה עוד כלים לאמהות.
אני שומעת מהמון אנשים, קולגות, חברות על ההרצאות והסדנאות של 'אמא מאמנת'. אני שומעת על השינויים שהן מחוללות ואני רוצה גם.
נראה לי שזו המתנה הכי משמעותית שאני יכולה לקבל (או לתת לעצמי) השנה, כזאת שתשפיע עליי ועל כל המשפחה.

לפרטים נוספים כנסו לאתר של 'אמא מאמנת'.

אז מה אתם אומרים על הרעיונות שלי למתנות לשנה החדשה?
אם יש לכם המלצות על סדנאות וסיורים אני ממש אשמח אם תחלקו אותן פה למטה.

והנה, כמו שהבטחתי, הפוסטים של קולגותיי האהובות ומלאות הסטייל עם טונות של רעיונות לעוד המון המון מתנות.
 אביבית המקסימה מהבלוג 'הכל טוב' על מתנות חג שחייבים להכיר.
עמנואלה בינר במגאזין מלא השיק והתוכן 'מיס מנדלה' על מארזי מתנות מעוצבים.
לימור אורן האישה עם הכי הרבה סטייל בסביבה עם 5 המלצות שוות.
תמר מור שאלוהים יודע כמה שיק ואנרגיות יש לאישה הזאת ב8 המלצות למתנות.
הילה תלתלים האישה הכי אופנתית בסביבה עם ההמלצות שלה למתנות מגניבות.
קרן המתוקה בנשים עם 5 מתנות הורסות.
איילה CV עם פוסט יפייפה והמלצות מעולות.
ולובה שנראה לי שאין צורך להציג ואם לא מכירים אז יאללה כנסו ללינק מיד!!

התאריך נקבע והזמן להגיד שלום הגיע.

אבא נפטר בסוף נובמבר, ומאז הבית עומד לו ריק וחשוך, הדשא הצהיב קצת ועשבים מתחילים לצוץ בין אבני השביל.
לאחותי ולי היה דייט שבועי בבית.
הייתי מאחרת תמיד, קצת בכוונה. לא יכולתי להיות הראשונה שנכנסת לבית החשוך.

שנים הייתה רק דרך אחת להכנס הביתה-  מטפסים דרך הגינה, הדלתות הגדולות אליה תמיד פתוחות. נותנים נשיקה על הקרחת של אבא בזמן שהוא מסנן ״אבל למה לא להכנס דרך הדלת כמו בן אדם״.  מיד ממשיכים למטבח כדי להרים את המכסים לסירים שאמא השאירה על הכיריים.
סתם מתוך סקרנות.
פותחים את המקרר כדי לראות אילו פינוקים מחכים שם ואז אפשר לחזור לסלון.

בשנים האחרונות זה השתנה כמובן.
הייתי נכנסת עמוסה וכעוסה דרך הדלת הראשית, פורקת את הילדים על השטיח במרכז הסלון, מנשקת את הקרחת של אבא שנותר לשבת בכורסא הקבועה, מציצה לכיוון המטבח אבל לא מעיזה להיכנס כדי לא לראות את הריקנות של הכיריים והמקרר.

ובחצי השנה האחרונה אחותי ואני מנסות לסדר את הבית. פעם בשבוע אנחנו נכנסות עם נשימה עמוקה, מאווררות את כל החדרים וצוללות לזכרונות.
זה לקח המון זמן כל תמונה כל חפץ גוררים זיכרון,  .
חילקנו בינינו חלק מהחפצים אבל אי אפשר לחלק חיים שלמים. אוספים קטנים וגדולים, חפצים שנקנו בגחמה, חפצים שערגו אליהם, חפצים שאהבו וחפצים שנשכחו בבוידעם.
כולם נשארו בבית עדות לחיים שהיו שם.

אנחנו מחפשות מי שיאהב אותם ויאמץ אותם ויתן להם בית חדש.
אז אנחנו מזמינות אתכם למכירה של כל חפצי הזיכרון שלנו, הגדולים והקטנים, כל האוצרות של אבא ואמא.

תעשו לנו טובה ותעזרו להפיץ את הבשורה.
שייר אחד יספיק, ובואו לראות אולי תמצאו משהו שתתאהבו בו.
הנה כמה תמונות מחלק מהאוצרות.- 
האוצר הגדול ביותר של ההורים- שולחן רוזווד סיני מעוטר עם 6 כיסאות.

המנורות העתיקות שההורים קנו בשוקי פשפשים.

 סרוויסים ישנים מצויירים ויפים.

לאמא שלי היתה אובססיה אנגלית במיוחד והיא אספה כלי תה מעוטרים בורדים. אם גם אתם אנגלים בנשמתכם אז מסודרת לכן מסיבת תה נהדרת.

כוסות בירה מיוחדות, זאת רק אחת יש עוד אחת יפייפיה.

פיצ'פקעס מהטיולים של ההורים.

האובססיה של אבא שלי הייתה קומקומים ממתכת ויש לנו אוסף גדול מאוד שלהם. 

פמוטי כסף מכל מיני סוגים.

 סכו"ם ישן, קצת פוליש והוא יהיה מהמם!! 

ה'פברז'ה של אמא ואוסף הכוסות המרוקאיות. 

לעומת זאת הצלחות הרומניות של אבא והמון המון צפיות וראנרים אתניים ומפיות קרושה הכי אשכנזי שיש!

לעומת זאת גם בגדים סופר מדליקים של אמא. 

 יש עוד המון דברים, רהיטים וכד'. תוכלו לראות אותם באיוונט שפתחתי עבור המכירה.
אז אני ממש אשמח אם תבואו וגם אודה לכם מאוד אם תוכלו להעביר לאנשים שאוהבים עתיקות ווינטאג' .
נתראה שם

היום העיר היתה מקושטת בדגלי הגאווה. כל בית קפה, חנות ורחוב התהדרו בדגלים, הסתכלתי על הצבעים וחשבתי לעצמי 'איך פעם מגדר היה נתפס כשחור ולבן'היום אני מבינה שמגדר כמו אישיות עשוי גוונים ותתי גוונים.
כדי להכיל את כל סוגי המגדר והמיניות היו צריכים להכניס קשת שלמה לדגל. וכל אחד מאיתנו הוא גוון על הספקטרום.
פעם כשהייתי הולכת ברחובות של תל אביב הייתי משחקת עם עצמי משחק 'כמה אנשים שאני מכירה אני אפגוש היום?
'היום זה כבר ממש מיותר, אני כמעט תיירת, מסתכלת על כל מי שחולף על ידי ובוחנת אותו בריחוק.
אני לא לגמרי מרגישה שייכת, יש פה יפים מידי, צעירים מידי ומטופחים מידי, זה טיפה מעצבן, או מאיים, וגם מתסכל, אבל אני אוהבת להסתכל על כולם, קצת לבחון , קצת לבהות, עד שאני נכנסת לעירייה- סידורים וכזה.

האנשים הראשונים שעוזרים לי בעלי מוגבלות כלשהי, הם יושבים במודיעין והם הפנים הראשונות שמייצגות את העירייה. תל אביב עשתה פה בחירה מושכלת, ברור שהיו יכולים להושיב בקבלה כמה פרצופים יפים שיקשטו את הלובי המפואר והמעוצב של העירייה, אבל הם העדיפו אנשים עם שוני כדי לעמת אותנו עם הייחוד שלהם, באותו הרגע הלב שלי התרחב באהבה ענקית.
זה החזיר אותי לחגיגות שבוע הגאווה כי תל אביב חוגגת יחודיות, ואינדיבידואליות, היא מאמצת אליה את כולם ונותנת את הזכות להתבטא.

נורא קל להאשים את תל אביב באליטיסטיות וניתוק, אבל אני מרגישה שהלב שלה במקום הנכון. היא חוגגת את הכבוד לפלורליזם בארץ קשה שמחפשת את השטנצים, שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר ומתגעגעת לכור ההיתוך. ארץ שבה נראה שרבים לוקים בעיוורון צבעים.
היום אני אוהבת אותך תל אביב, אפילו את כל הפלצנים, המשוגעים, היפים, הנכונים, האליטיסטים והמנותקים שחיים בתוכך.אני חוגגת איתך את השונה בכולנו, ואני מכבדת איתך את החופש של כל אדם להגדיר את עצמו, לאהוב, להקים משפחה.אני גאה בך תל אביב וגאה להיות גוון יחיד ומיוחד על הספקטרום.

אני טועה?
ספרו לי אם גם אתם אוהבים את תל אביב.

הראשון מר גזמאי הבדאי– לאה גולדברג כתבה ירמי פינקוס אייר.

עם שם כזה איך אפשר לא לחטוף אותו מיד?!
הספר כולל 3 סיפורים מתוך טורי קומיקס בחרוזים שפרסמה המשוררת לאה גולדברג בין השנים 1937- 1948 בעיתון "דבר לילדים" וכמו השפה גם האיורים של ירמי פינקוס זורקים אותי לבית של סבתא, אני מתמלאת נוסטלגיה חמימה עם ריח קל של נפטלין מארונות קיר גדולים. אני נזכרת בטיולים עם סבא לגן השעשועים בימי שבת כשכולם פרשו לשלף שטונדה שלהם. הוא היה מנדנד אותי ואני הייתי שרה לו את הרפרטואר השלם של אליל ילדותי- יהורם גאון.
בסוף הייתי מקבלת גלידת חורף- אב קדמון של הקרמבו, שאפשר למצוא רק בבני ברק וכמו ה'טוויסט', גם בימים הטריים ביותר שלו, יש לו טעם קל של עובש.
'מר גזמאי הבדאי' היה אחד הספרים הראשונים שקניתי למעיין, אולי אני נהנית ממנו קצת יותר ממנה, אבל אני מקווה, שאולי פעם אני אוכל להסביר לה קצת מהילדות שלי דרכו.

'למה לובשת הזברה פיג'מה?'- ע. הלל כתב אביאל בסיל אייר.

כשהולכים לחנות ספרים ומסתכלים במדור הילדים, היד נמשכת מאליה כמו קסם לספרים מסויימים. בלי הסבר הכריכה, האיור, הדמויות קוראות לנו הרבה לפני שהספקנו אפילו לקרוא את שם הספר או את התקציר. 
לרוב אלו ספרים שאייר אביאל בסיל. בלי לשים לב יש לנו בבית המון ספרים שהוא אייר.
עם דמויות מקסימות, שילובי צבעים מושכים וקומפוזיציות מדהימות, זה כבר כמעט לא משנה על מה הספר.
אבל השילוב של השיר/סיפור המוכר והאהוב של ע.הלל עם האיורים של אביאל בסיל הפכו את הספר הזה ל'סיפור לפני שינה' הרשמי בביתנו לחודשים רבים.
עם כיבוי האורות מעיין הייתה מתמקמת במיטה ובקול סמכותי ובלתי מתפשר הייתה מצווה "זברה!". כל הניסיונות להחלפה היו נכשלים עד שקנינו את 'גור חתול אדם ארוך שיער' שכמובן אוייר גם כן ע"י אביאל בסיל.

'לילה בלי ירח'- שירה גפן ואתגר קרת כתבו דוד פולונסקי אייר.

ואחרון בהמלצת ספרי הילדים הוא 'לילה בלי ירח'. פגשתי את הספר הזה לפני שנים רבות, כשעוד הייתי רווקה, ילדים לא היו בתכנון ואורן היה בגדר משאלה שאיחלתי לעצמי.
מצאתי את הספר במפגש אצל חברים עם ילדים והופנטתי, בקושי רב שחררתי את הספר מידי בסוף הערב ונשבעתי שכשיהיו לי ילדים אני מיד אקנה את הספר הזה.
גם בגילי המופלג  אני קוראת את הספר ויוצאת עם זהר (הגיבורה) להרפתקאה לילית שמתחילה קרוב לבית ולנוף העירוני שאנחנו כל כך מכירים ומסתיימת בקסם גדול.

'בת מונטסומה'- הנרי ריידר הגרד כתב 

אני לא כל כך זוכרת את ספרי הילדות המוקדמים שלי, אבל את 'בת מונטסומה' אני לא אשכח לעולם.
הוא היה השלל שלי מ'שבוע הספר' אי שם בשנות השמונים. חזרנו מכיכר מלכי ישראל (הרבה לפני רבין) כשאמא שלי סוחבת בקושי שתי שקיות מלאות ספרים ואני מחבקת שקית עם ספר אחד ויחיד יקר ערך.
הוא היה הראשון מספריית 'כתר' שקראתי ולחלוטין עיצב את הטעם הספרותי שלי.
בזמן ששאר החברים שלי קראו ג'ינג'י וצ'יפופו במרוקו אני התמכרתי לספרי ההרפתקאות הקלאסיים- סיפורים על ארצות רחוקות וזמנים קדומים. 
בת מונטסומה ליווה אותי לאורך כל הילדות, הוא תמיד חיכה לי בספרייה בחדר הילדות שלי וכשהייתי במצוקת קריאה במהלך השנים תמיד הייתי חוזרת אליו.
המקום שלו כל כך מוכר לי שנדהמתי לגלות לאחרונה שהוא כבר לא שם. אני לא זוכרת למי נתתי אותו, אבל אני מקווה שאיפה שהוא נמצא, אוהבים אותו ומעריכים אותו כמו שאני אהבתי.

'22.11.63'- סטיבן קינג כתב 

ולבסוף המלצה עכשווית למבוגרים. אני עכשיו בחודש תשיעי והאמת שהחיים מעט נעצרו. אני בעיקר מחכה, אולי זה יקרה היום, אולי מחר? אבל בינתיים קשה מאוד להתרכז בעבודה והמוטיבציה, נו…היא לא באמת קיימת. מזל שנתקלתי בספר הזה.
כמעט 800 עמודים של הסחת דעת מבורכת. רק כדי לסבר את האוזן זה בהחלט לא ספר אימה. 
הוא מספר על מורה לספרות בימינו שמוצא מעין קרע בזמן שיכול לקחת אותו לתאריך מסויים בסוף שנות ה-50. והוא מחליט לקחת על עצמו משימה גדולה לשינוי פני העולם. אז מי לא אוהב סיפורים על נסיעה בזמן, במיוחד כשהם סוחפים אותך לעולם שנבנה בדיוק ומיומנות כמו שסטיבן קינג יודע.
הספר מותח וסוחף ואחרי שצוללים אליו לזמן ממושך מרגישים קצת חוסר אחיזה במציאות כמו שיוצאים מסרט בתלת מימד או יורדים מ'ספינת פיראטים' בלונה פארק, הרגליים צריכות ללמוד למצוא את הקרקע שוב.
הבעיה היחידה שהוא נגמר ממש מהר ועדיין לא ילדתי אז אני חייבת המלצה לספר חדש.

ופה אני מעבירה אתכם ואותי לבלוגריות המקסימות והנהדרות ששותפות לפוסט הזה ושם כולנו נמצא עוד המון המלצות לספרי ילדים ומבוגרים.
-שירה פורר מ pretty simple life ממליצה על ספרי ילדים שכל הורה יזדהה עימם
-סיון ליבנה חכים משתיים סוכר  ממליצה על ספרי ילדים שעוסקים בקבלת השונה
-נעמה אורבך -'נעמה מגשימה מתנות'  מסימני דרך  ממליצה על ספרים ששומרים על הקסם של הילדוּת
-ונופר פכט וירדן גלילי מ Cool and Bello ממליצות על ספרים עם מסרים לחיים וספרים עם חיות כמסר לחיים.
תהנו

אבל נתחיל בהתחלה, לכל מרוקאית יש אמא מרוקאית וירדנה סיפרה לי על המימונה מבית אמא. " שם ההכנות התחילו בסוף פורים, ברגע שהתחפושות היו מאופסנות, התחיל ניקיון פסח ואיתו הכנת העוגיות, הריבות ואגירת הפיצוחים. את הכל אמא הייתה שומרת בקופסאות, שאפילו המבט לעברן היה אסור."
שולחן המימונה הוא הכבוד של הבית. בשכונת קריית מנחם בירושלים, שם גדלתי, ערב המימונה היה שילוב של 'מאסטר שף' ו'בייק-אוף', תחרות סמויה על השולחן המושקע והמלא והמופלטה הטעימה ביותר".
"את סידור השולחן התחלנו לאחר סעודת הנעילה של הפסח- "אסור לבזבז זמן!".
העוגיות סוף סוף היו יוצאות מהקופסאות ונושמות נשימת רווחה (עדיין אסור היה לגעת בהן, אבל לפחות מותר להסתכל), פיצוחים, ריבות וכל דברי המתיקה, שאימי הכינה באדיקות בחודש האחרון. בסוף עלה על השולחן דג גדול עם פרח בעין, לא למאכל, לסגולה! הוא סימן ברכה ופיריון, אבל יצא, שכל הערב הוא היה נועץ בנו מבטים חודרים ומאשימים."

"השולחן הוא ליופי" ירדנה מגלה לי בסוד, "לא באמת אוכלים ממנו, למימונה מגיעים בשביל המופלטה!"
אבל להכין מופלטה זו עבודה קשה, ואיך מתמודדים עם עבודה קשה? בשביל זה יש את 'חכמת האמהות'.
"אמא שלי", ירדנה מספרת, "היתה אישה מפונקת, אבל מאוד חכמה, ולכן המציאה מחדש את חוקי הכשרות והסבירה לכל שואל בצדיקות מופרזת, שבבית אביה נהוג לאכול רק כשר לפסח בערב המימונה ולכן היא מנועה מלהכין מופלטות, זה פשוט אסור!!"
 

"למדתי מאמא שלי המון", ירדנה ממשיכה, " בעיקר ביצירת חוקים נוקשים ובלתי עבירים שנועדו בעיקר להקל עליי.
שנים חשבתי 'מה לי ולבלאגן הזה', אבל הבעל (האשכנזי, שהפך עם השנים למרוקאי מומר ונלהב) והילדים דורשים מימונה. אז הודעתי, שאני עושה מימונה פעם ב-4 שנים, וחוק זה חוק!"
"אבל אצלי זה שונה (אני עשיתי את הדרך ההפוכה מבעלי, והשתאכנזתי קלות) אני לא מכינה, אני אוספת.
אני קונה את העוגיות והעוגות ממרוקאיות בדימונה, ושום דבר לא אומר תו תקן לאסליות ממרוקאית מדימונה.
אני מגייסת מראש סוכנים ו'קניינים' , שיאספו מכל חינה, חתונה, בריתה ושבת חתן ריבות וכל טוב, שיוכל להעשיר את השולחן."
"אצלי דווקא מכינים מופלטות, אבל זה דורש שליחת צווי 8 מראש לקרובות וקרובי משפחה, שחייבים להתייצב בשעה הנקובה לתחילת 'מבצע מופלטה'"

ולאחר כל ההכנות מגיע הערב עצמו והוא אכן חגיגה של אהבת חינם ודלת פתוחה בין שכנים, אבל עם כל הכבוד (ויש) חייבים לנסח מספר חוקי התארחות למתארחים קבועים ולאלו שזו הפעם הראשונה שלהם.
-'שיטת הכיסא החם'- במימונה מבקרים לא משתקעים! בואו, תרבחו, תסעדו ותסתלקו.
– מופלטה היא דבר מופלא, אבל עבודה קשה, כבר אמרנו?! תתענגו על המופלטה שהמארחת הגישה לכם ביד, תחמיאו, אבל לעולם אל תבקשו עוד! ממופלטה לא שובעים רק טועמים.
– אם התחלתם דיאטה, זה כנראה לא המקום בשבילכם.
"כן, הכל משמין","לא, אין פה שום דבר דל שומן" "צלחת ירקות?! לא פה!"
-אנחנו שמחים שנהנתם, אבל חלוקת מתכונים בערב אחר. זה לא הזמן וביניינו, עדיף בכלל לא, כי אין סיכוי שהמארחת תודה שזה קנוי. אז בואו נעזוב את זה….
-אלו לא גלאביות זה כפתנים- הגלאביות אמנם חזרו לאופנה, אבל אלו כפתנים, הם לבוש מסורתי והם היו איתנו תמיד!

אז עכשיו שאני מצויידת בכל הידע על המימונה, אני בשלה לבוא עם המון שמחה מצב רוח טוב ואהבה וגדולה לערב שכולו אהבת חינם ומופלטה אחת.
"תרבחו ותסעדו".

הכותבות-
תודה לירדנה ויאטר, בלוגרית, מאמנת אישית ומנחת סדנאות push up  לחיים, מאמינה שחלום גדול מתחיל מצעד אחד קטן שממנו נסללת הדרך
לפרטים נוספים pushup1.co.il שישבה והסבירה והצחיקה אותי מאוד, והכי חשוב הזמינה אותי למימונה הראשונה בחיי.
 את הכתבה אפשר גם למצוא במאקו תחת המדור האישי שלי.
 ולבסוף אתם פשוט חייבים לראות את הסרטון הבא ואם אתם מרוקאים תעשו טובה תאמצו אשכנזי.
https://www.facebook.com/Tangier-%D7%98%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A8-235918029909166/

אני מתרגשת מכל פרסומת עם כלב, תינוק או חייל, אני בוכה משירים ונוטה להעלב מכל מילה שלא במקום.
זה עושה אותי משוגעת?
מה פתאום!! רק קצת הומונלית.
רק עוד 5 חודשים ואני מקבלת את השפיות שלי בחזרה.

הכי חשוב לשמור על קור רוח, אבל איך אפשר כשיש כל כך הרבה דברים מעצבנים בעולם.
כנסו לראות את חמשת הגדולים במצעד העצבים שלי.
 

אם פספסתם את הסרטונים הקודמים ואתם רוצים להשלים את החומר כנסו ל- שבוע 7, שבוע 10 ושבוע 12.

כבר אכלתי ארוחת בוקר, ארוחת עשר, ארוחת 11:30 וצהריים, נראה לי שמה שאני צריכה כרגע זה נשנוש קל…

 אז שבוע 10 הגיע ואיתו הם הופיעו, ציצים!
שינוי מרענן והפתעה נהדרת באמצע הבחילות, אממה, הם כמו נרות חנוכה, לראותם בלבד.

תהנו!

אני יוצאת מהארון, כן אני בהריון.
אז בין הבחילות להורמונים החלטתי לתעד את התקופה ה'יפה בחיי' (לא!!!) בסדרת סרטוני אנימציה קצרים.
אז הנה שבוע 7 בו אני משתפת את מסכת ההתמודדויות שלי עם מתווה הגז שאני מייצרת, כי צריך לשחרר, אז מי שמזדהה, נא לשתף. 

אני מתה לקום ולשאוב עכשיו, איזה באסה שאי אפשר, אסור שהיא תתעורר, וחוץ מזה זה דורש הכנות.

אני מזכירה לעצמי להערך לניקיון כללי בזמן מתאים- שואב, סולם, מטליות, הכל…

אני מביטה באבק בניצחון, במלחמה הזאת כבר ניצחתי.

וכשהתינוקת מתעוררת כבר לגמרי שכחתי.

יוצא לי להביט שעות במאוורר, כשהתינוקת נרדמת לי על היד אני קופאת ולא זזה, אני לא לוקחת את הסיכון. זה תירוץ מושלם לרביצה, שבמקרה זו הפעילות האהובה עליי.
אז אני בוהה במאוורר, ופתאום אני שמה לב שהוא מלא באבק-'איך לעזאזל אנחנו חיים ככה?'
אני מתה לקום ולשאוב עכשיו, איזה באסה שאי אפשר, אסור שהיא תתעורר, וחוץ מזה זה דורש הכנות.
אני מזכירה לעצמי להערך לניקיון כללי בזמן מתאים- שואב, סולם, מטליות, הכל…
אני מביטה באבק בניצחון, במלחמה הזאת כבר ניצחתי.
וכשהתינוקת מתעוררת כבר לגמרי שכחתי.